אישור מינויים של 36 שגרירים וקונסולים כלליים חדשים על ידי הממשלה, כבר בישיבתה השנייה ולאחר שנתניהו עיכב זאת במשך למעלה מחצי שנה, היא זריקת מרץ חשובה עבור מערך החוץ הישראלי. כך גם ההחלטה לביטול המשרד לנושאים אסטרטגיים, שמעיד שהממשלה החדשה אכן מתכוונת לפעול "לחיזוק משרד החוץ כגורם המתכלל את יחסי החוץ של מדינת ישראל", כפי שנכתב בקווי היסוד. השלב הבא בתהליך, במקביל ליציאתו הקרובה של נתניהו מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור, צריך להיות גם יציאתם של השגרירים הפוליטיים שמינה נתניהו מהמעונות הרשמיים שלהם בבירות העולם, וחזרתם לארץ.
11 מינויים פוליטיים לראשי נציגויות בחו"ל מותרים בשירות החוץ. אלו הם מינויים פטורים ממכרז, ולאורך השנים הם היו מושא לביקורת נוקבת מצד אנשי משרד החוץ, בטענה שניהול יחסים עם מדינות מרכזיות בעולם מופקד בצורה כזאת בידי מי שלא הוכשרו לכך. אמנם היו מינויים פוליטיים שנבחרו לאור כישוריהם ההולמים ושסיפקו תוצאות מדיניות חיוביות, אך במקרים רבים לא זה המצב, ומדובר באתנן פוליטי ותו לא שעלול להוביל למבוכות דיפלומטיות. שרי חוץ וראשי ממשלה נהגו בצורות שונות במכסת המינויים שעמדו לרשותם. כשציפי לבני כיהנה כשרת החוץ, למשל, היא הודיעה שתעשה שימוש במינויים פוליטיים רק למשרות הבכירות בארה"ב ובאו"ם. לפיד כבר עשה שימוש ראשון בכלי זה, כשהודיע על מינוי אסף זמיר כקונסול כללי בניו יורק.
נתניהו לא מימש את מכסת המינויים הפוליטיים, אך לא משיקולי מנהל תקין או הערכה לאנשי המקצוע במשרד החוץ. הוא נטה להשאיר משרות דיפלומטיות ריקות, כדי לחלק אותם לאנשי מפלגתו כשרצה לפנותם ממשרדי ממשלה או כדי להציע אותן למפלגות אחרות במסגרת משא ומתן קואליציוני. בפועל, גם כשנתן הבטחות מסוג זה – ובהן ההתחייבות שנתן ב-2020 לעמיר פרץ למנות שגריר מטעם מפלגת העבודה – הן לרוב נותרו בלתי ממומשות. כך, לדוגמה, נותרו השגרירויות בקנדה ובצרפת והקונסוליה בניו יורק, שנשמרו על ידי נתניהו לטובת מינויים פוליטיים אפשריים, ריקות במשך זמן רב.
שאלת המינויים הפוליטיים הופכת מרכזית עם חילופי שלטון מהסוג שהתרחשו החודש בישראל, ושלא קרו כבר שנים ארוכות. שגרירים שמונו על סמך שייכותם למפלגת השלטון או על סמך קרבתם האידיאולוגית והאישית לראש הממשלה, אמורים לייצג כעת ממשלה בעלת השקפה ומדיניות שונה בתכלית, שאת ראשיה ביקרו בחריפות אותם שגרירים ממש טרם מינויים לתפקיד. השגרירה בלונדון ציפי חוטובלי, השגריר בוושינגטון ובאו"ם גלעד ארדן, והשגריר ברומא דרור אידר – כולם מינויים אישיים של נתניהו בשנים 2019 ו-2020 – צריכים להציע את התפטרותם. בעצם, הם היו צריכים כבר לעשות זאת מיד עם כינון הממשלה, גם אם אין בישראל חובה לעשות זאת, כפי שקורה בארה"ב.
אכן, מדינות שונות נוהגות בצורות שונות בכל הנוגע למינוי שגרירים. בארה"ב ממונים פעמים רבות שגרירים שהם אנשי אמון של הנשיא, שבמקרים רבים סייעו – גם בתרומות כספיות – לקמפיין. ואולם, טרם אישור מינויים, על השגרירים המיועדים לעבור תהליך משמעותי של בדיקת ניגודי עניינים ושימוע בסנאט, שעלולים לטרפד את המינוי. בבריטניה, לעומת זאת, כמעט כל השגרירים הם עובדי מדינה, כלומר שליחי ציבור מקצועיים ונטולי קשר לדרג הפוליטי. בכל מקרה, גם במקרה הבריטי וגם בזה האמריקאי לא יתכן שיכהנו שגרירים שאינם מייצגים את הממשלה הנבחרת ושמקדמים תפיסת מדיניות-חוץ שונה לחלוטין מזו שמובילה הממשלה.
למרות שהממשלה החדשה בישראל מורכבת משמונה מפלגות עם אידאולוגיות שונות, מסתמן שיש מספר היבטים שמבדילים אותה דרמטית מקודמתה: מינויים ראויים של אנשי מקצוע בשירות הממשלתי; העדפת קשרים עם שותפות דמוקרטיות וליברליות בעולם, על פני גורמים לאומניים ופופוליסטיים; עבודה משותפת עם הממשל האמריקאי בנוגע להסכם הגרעין עם איראן – למרות המשך ההתנגדות להסכם מצד בנט ולפיד – על פני התעמתות פומבית עמו; הימנעות מכוונות סיפוח בשטחים הושטת יד לזרמים השונים ביהדות העולם, והעדפת הזרמים הליברלים ביהדות על פני הנוצרים האוונגליסטים; שאיפה לשפר יחסים עם האיחוד האירופי ועם ההנהגה הפלסטינית המתונה; ועוד.
את הגישה החדשה והמרעננת הזאת לא יכולים לייצג שגרירים\ות שנשלחו על ידי ממשלת נתניהו ושבמקרים רבים פעלו בדיוק הפוך מהגישה של הממשלה הנוכחית עת כיהנו כפוליטיקאים. הצהרותיהם ופועלם של גלעד ארדן, בכהונתו כשר לנושאים אסטרטגיים, ושל ציפי חוטובלי, בכהונתה כסגנית שר החוץ, משקפים פער אדיר בין השקפת עולמם לזו של הממשלה החדשה.
"אותי לא הולכים להחליף. אני כאן כדי להישאר", צוטטה השבוע ציפי חוטובלי לאחר מפגש שקיימה עם בכירי הקהילה היהודית בבריטניה. ראש הממשלה ושר החוץ צריכים להבטיח שזה לא יהיה המצב. על מנת שיתאפשר לממשלה החדשה להגשים מדיניותה, עליהם לא רק לאשר מינוי שגרירים שנתקעו ולאייש נציגויות שנתניהו הותיר ריקות. עליהם גם להבטיח ששגרירי נתניהו יחזרו הביתה, ויפה שעה אחת קודם.
**המאמר פורסן בוואלה, 23 ביוני 2021
