בתום "עשרת הימים הנוראים" של נסראללה, הגיע הזמן לסדר חדש

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

"עשרה ימים בספטמבר" – זה עשוי להיות שמה של סדרת טלוויזיה עתידית שתגולל את מאורעות הימים שבין התפוצצות אלפי זימוניות בידיהם ובפניהם של פעילי חיזבאללה לבין חיסולו המהדהד של מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה. עשרת הימים הללו הם לא פחות מדרמטיים ובעלי פוטנציאל לשינוי אסטרטגי עמוק בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון, וגם מעבר לו. המלחמה עוד בעיצומה, וסביר שאנחנו עוד לא מבינים את כלל השלכותיה. ויחד עם זאת, ניתן לקבוע כבר כעת כי עם חיסול נסראללה הגיעה לשיאה אחת הטעויות הגדולות ביותר בשיקול הדעת בתולדות הסכסוך הישראלי-ערבי.

ישראל רושמת שורת הישגים דרמטית, אך יש לזכור כי גם כעת היא עודנה פועלת ללא אסטרטגיה סדורה וללא הגדרה של מטרות ברורות. "חזרת תושבי הצפון לבתיהם" היא מטרה ראויה ונדרשת לכשעצמה, אך מעורפלת, ולא תתאפשר בלא השגתן של מטרות משמעותיות נוספות, ובראשן יצירתו של הסדר מדיני רחב אשר יוביל להחלשתו של חיזבאללה – בראש ובראשונה בזירה הפוליטית-חברתית בלבנון.

מאז ייסודו, וביתר שאת מאז שהתמנה נסראללה למזכ"ל הארגון ב-1992, שואב חיזבאללה את עוצמתו משלושה מקורות עיקריים:

הראשון הוא המקור הצבאי. בתמיכה ובמימון איראניים בנה נסראללה את ארגון הטרור החזק ביותר בהיסטוריה, כזה שעוצמתו הצבאית גדולה לאין שיעור מזו של כל גורם אחר בלבנון, כולל צבא המדינה.

המקור השני הוא הפוליטי. בתהליך הדרגתי ומתוחכם, ותוך הישענות על כוחו הצבאי, הצליח נסראללה להכפיף את המערכת הפוליטית-חוקתית בלבנון לצרכיו, באופן המאפשר לו לנווט מדיניות ולהטיל וטו על כל החלטה, בכל תחום שהוא, שאינה הולמת את האינטרס שלו.

המקור השלישי הוא חברתי-עממי. חיזבאללה השכיל למצב את עצמו כארגון חברתי המעניק שירותי רווחה, חינוך ובריאות, בעיקר לבני העדה השיעית. כלומר, את עוצמתו של חיזבאללה יש להבין לא רק באמצעות 150 אלף טילים ורקטות, אלא גם באמצעות מעונות יום מסובסדים, מרפאות המעניקות טיפול רפואי בחינם ורשת מרכולים בה נמכרים מוצרים במחירים זולים משמעותית. בתמצית, נסראללה השכיל לבנות את תנועתו באופן בו חסידיו תלויים בו ויריביו מורתעים מפניו.

אינטרסים זרים

הטעות בשיקול הדעת של חסן נסראללה, זו שעלתה לו בחייו, גם עשויה להוביל להחלשה דרמטית של ארגונו. חיזבאללה לא ייעלם לאחר המלחמה, אך בפני ישראל ובעלות בריתה ניצבת כעת הזדמנות היסטורית לנצל את הפגיעה הצבאית והתודעתית בארגון על מנת להקטין את כוחו ואת אחיזתו במדינה הלבנונית, מה שישרת את האינטרס הישראלי באופן מובהק וגם ינחית מכה קשה על הציר הרדיקלי בהובלת איראן. בעבור לבנונים רבים נתפש חיזבאללה כסוכן איראני הפועל בשירותם של אינטרסים זרים – הוא שאינו מאפשר לה להיחלץ מהמשבר הכלכלי ומהתסבוכת הפוליטית, והוא זה שגרר אותה למלחמה הרסנית בלא שום הצדקה או היגיון.

בנקודה זו על ישראל לפעול כדי לפגוע במקורות העוצמה של חיזבאללה בזירה הפנים-לבנונית. מהלך צבאי, מבריק ככל שיהיה, לא יוכל להשיג זאת לבדו – הוא ישיג שקט זמני בלבד ולא יאפשר טיפול בבעיות היסוד הניצבות בבסיסו של הסדר הרעוע בלבנון. במקום זאת, יש להציע חזון פומבי להסדר מדיני כולל, כזה הנותן מענה לצרכי הביטחון של ישראל, אך גם לסדר פנימי חדש בלבנון, בדגש על רפורמה חוקתית מקיפה וחילוצה של המדינה מן המשבר הכלכלי.

הקהילה הבינלאומית, בהובלתן של ארצות הברית, צרפת ומדינות ערב המתונות, היא שתצטרך להוביל את תהליך שיקומה ובנייתה מחדש של המדינה הלבנונית, תוך החלשה שיטתית של חיזבאללה ושל האחיזה האיראנית בה. מהלך שכזה שיוכל לסייע בהגשמת צרכי הביטחון של ישראל ובהנחת תשתית לקידום הסדר בינה לבין לבנון. לשם כך, על ישראל לשמר את ההבחנה שבין חיזבאללה לבין מדינת לבנון.

טוב עשה נתניהו כשפנה באנגלית ללבנונים והבהיר שמלחמתה של ישראל היא לא בהם, וטוב עושה צה"ל כשחושף במהלכי תודעה יצירתיים את השימוש הציני שעושה בהם חיזבאללה. כינונו של סדר חדש שכזה תהיה מלאכה מורכבת בלי ספק, אך היחלשותו הדרמטית של חיזבאללה והמציאות המשברית בלבנון טומנות בחובן הזדמנות היסטורית שפשוט אסור לפספס.

המאמר פורסם ב-15.10.24 באתר הארץ.