ממצאי מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2016 של מכון מיתווים, אשר נערך בסוף אוגוסט-תחילת ספטמבר 2016, מעידים על הבדלי תפיסה ניכרים בין היהודים והערבים בישראל ביחס לסוגיות הקשורות ליחסי חוץ. עם זאת, בחלק מהסוגיות שנבדקו בסקר יש הסכמות בין יהודים וערבים, שיכולות על-פניו להיתפס כמפתיעות.
אחד הפערים הבולטים בין הנשאלים היהודים והערבים בסקר נגע לתפיסתם לגבי מה קודם למה ומה יוביל למה: בעוד 65% מהנשאלים הערבים טענו שקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני יסייע לקידום שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב, 50% מהיהודים חשבו כי סדר הדברים הוא הפוך וכי קידום שיתוף הפעולה האזורי יסייע לקידום תהליך השלום. ניתן להסביר זאת בכך שרבים מהערבים בישראל חשים כי הבעיה הפלסטינית היא מרכז הסכסוך הישראלי-ערבי והסוגיה העומדת בבסיסו, ועל כן יש צורך לסיים את הכיבוש לפני שייווצרו קשרים משמעותיים בין ישראל לעולם הערבי. עבור החברה הערבית בישראל היחסים עם העולם הערבי מהווים מעין "קלף מיקוח" שיש לשמור בידי הצד הפלסטיני, על מנת שיוכל לטעון בפני מדינת ישראל כי הלגיטימציה שלה במזרח התיכון והאפשרות שלה לכונן קשרים ויחסי שלום עם מדינות ערב תלויה בהקמת מדינה פלסטינית.