הפרדוקס הטורקי: הניצחון בדמשק עלול להתפוצץ לארדואן בפנים

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?

מבחינת סוריה עצמה, משטרו של בשאר אסד החל את דרכו בשנת 2000 עם ציפיות גבוהות, והוא מסיים כעת שלטון ארוך של משפחתו. עד לאחרונה היה בשאר אסד יכול לטעון שהוא שרד את אירועי האביב הערבי, ובניגוד לעמיתיו, נאחז בהצלחה בקרנות המזבח.

כעת, עדתו העלאווית ניצבת מול איום ממשי על חיי אנשיה. מה שברור הוא, שתהליך ייצובה של סוריה כיחידה טריטוריאלית אחת יהיה ארוך ורצוף מכשולים. המדינה מחולקת בין שלל שחקנים שמייצגים את הפסיפס העדתי והדתי שבה. גם השפעתם של שחקנים חיצוניים לא מעטים היא משמעותית.

טורקיה, שתמכה במורדים, מצטיירת נכון לעכשיו כמרוויחה הברורה. ארדואן שב והציע בשנה האחרונה לאסד להתחיל בתהליך פיוס, אך נדחה, כשאסד הציב תנאי מוקדם של נסיגה טורקית מאדמת סוריה. טורקיה ממוקדת, רובה ככולה, בשאלת הכורדים, אולם היא תרצה להשפיע על דמות השלטון בדמשק. עדיין מוקדם לה להתבשם מדי מזרי ההצלחה.

איראן היא המפסידה הברורה, אך אין למהר ולהספידה. משטר אסד שנשען על תמיכתה קרס, ו”חגורת התמיכה” האזורית שהיא בנתה בלבנון ובעזה נחלשה מאוד. טהרן, שנערכת לכניסתו של טראמפ לבית הלבן, ניצבת באחת משעותיה הקשות. סביר להניח שהאופן שבו יתפתח הדיאלוג האיראני-אמריקאי בתקופה הקרובה יהיה קריטי לאזור, בעיקר בנושא הגרעיני.

רוסיה היא מפסידה נוספת. לאורך יותר מ-20 שנה היא תמכה נחרצות במשטר אסד, גם בתיאום מוצלח עם ישראל. סביר שהיא תבקש לשמור על אחיזתה בסוריה, ובמיוחד בבסיסים הימיים לחופי הים התיכון. ייתכן שרוסיה תשאף להשתמש בהשפעתה בזירה הסורית, גם אם זו פחתה מאוד, במקח וממכר שיתפתח עם ממשל טראמפ.

הקולקטיב הערבי נחלש מאוד מאז אירועי האביב הערבי. בשלב השברירי הנוכחי חשוב לעקוב אחר האופן שבו קריסת משטר אסד תתקבל בזירה הפנימית של כל מדינה.

המונרכיות הערביות השכילו לצלוח את האירועים ב-2011, וברור שיעקבו בשבע עיניים אחר זליגה אפשרית לעברן. ראוי לשים לב לתגובות הזהירות שנשמעות כעת מהבירות הערביות, ושמביעות אי-שביעות רצון מכך שגורמים אסלאמיים רדיקליים משתלטים על סוריה.

ישראל התלבטה, כזכור, בתחילת האירועים ב-2011 אם לתמוך בהפלתו של אסד, והחליטה להימנע מהכרעה בהבנה שהחלופות לאסד עלולות להיות גרועות יותר.

קריסת משטרו והמכה שאיראן סופגת הן חדשות טובות לישראל, ועדיין חשוב לא להתלהב מכך. בינתיים, החשש מגורמים אסלאמיים רדיקליים בסוריה מובן, אבל הזירה הסורית המפולגת לא תהווה אתגר מאיים בתקופה הקרובה. מודל מוצלח למדי של “שכנות טובה” התקיים ב-2016, ויכול לחזור על עצמו. ובנימה אישית: כיליד העיר חלב, שעלה ארצה כילד, לדרמה ההיסטורית בסוריה יש מבחינתי גוון אישי.

המאמר התפרסם ב-9.12.24 באתר מעריב.