יהודי ארה"ב, ברובם הגדול, מודאגים ומבולבלים לאחר הבחירות בארה"ב ולאחר יותר משנה של מלחמה בארץ שהשפעותיה ניכרות מאוד גם כאן. בבוסטון פגשתי זוג חברים שאני מכיר עוד מהתקופה בה כיהנתי כקונסול ישראל בעיר, לפני למעלה מ-15 שנה. יהודים חמים שינקו את אהבת ישראל מילדות, עמודי תווך של הקהילה היהודית בעיר. כיהודים ליברלים "פרוגרסיבים" בעגה האמריקאית. הייתה להם לאורך השנים לא מעט ביקורת על מדיניות ממשלות ישראל, שתמיד נבעה מדאגה ואהבה למדינת הלאום של העם היהודי.
הפעם פגשתי אותם חוששים ודואגים יותר מתמיד. לא רק מהעתיד הצפוי להם בארצות הברית תחת ממשל טראמפ, לא רק בשל המלחמה המתמשכת בישראל, החטופים שלא חוזרים והתמונות הקשות, אלא גם מסיבה הרבה יותר אישית – בתם, סטודנטית באוניברסיטה עילית, הצטרפה לאחרונה לתנועת JVP – קול יהודי לשלום. למרות שמה הנעים לאוזן של התנועה, היא ארגון BDS אנטי-ציוני, שהפך את המאבק ל"שלום" למאבק נגד עצם קיומה של מדינת ישראל.
כאוהבי ישראל, חבריי מוצאים את עצמם מתקשים לדבר עם הבת שלהם, ובאותו זמן מזועזעים כשארגונים בקהילה היהודית מאשימים את הבת שלהם כאנטישמית, כשהיא מפגינה נגד המלחמה ונגד מדיניות ממשלת ישראל.
המקום שאליו הגיעה בתם, מאפיין הרבה מבני הדור הצעיר בארצות הברית, שהתחנכו כציונים, אך רבים מהם מתקשים להמשיך להתייחס לישראל כמו הוריהם. זאת משום שישראל השתנתה ואינה עומדת בסטנדרטים הערכיים שלמדו בבית ושנובעים מהאתוס היהודי שלהם.
כישראלים, חובה עלינו להישיר מבט לתופעה המסוכנת הזו, להבין אותה ולחשוב על יצירת מענים. לתת לחבריי את הכלים להסביר לבתם וחבריה שישראל ראויה לביקורת, אבל לא לערעור על עצם קיומה.
בסבב מפגשים שערכתי במיין, ניו המפשיר, מסצ'וסטס, פנסילבניה, ניו יורק, מרילנד, וושינגטון הבירה וג'ורג'יה, פגשתי יהודים שחוששים לעתיד הדמוקרטיה בשתי המדינות שהם אוהבים – ארה"ב וישראל. הם נחשפים מדי יום בתקשורת שלהם לזוועות בעזה, שנגרמות מהמשך המלחמה ומוטרדים מאוד מההשלכות המוסריות והאסטרטגיות על ישראל. באותו הזמן הם עדיין כואבים את תוצאות התקפת הטרור הברברית של השבעה באוקטובר, מזדהים עם משפחות החטופים, עם המפונים ועם הורי החיילים שממשיכים להיהרג ללא תכלית ברורה.
רובם חוששים מהשלכות בחירתו של דונלד טראמפ, שמייצג ערכים הפוכים מהערכים בהם מחזיקה רוב רובה של הקהילה היהודית האמריקאית. 71 אחוז מיהודי ארה"ב תמכו בקמלה האריס בבחירות והם מזועזעים שכ-80 אחוז מיהודי ישראל העדיפו את טראמפ.
הם חוששים לעתיד החזון הציוני תחת ממשלת הימין "על מלא" שלנו, עם גיבוי הימין האמריקאי של טראמפ. חוששים מהעלייה בגילויי האנטישמיות בארה"ב, שמחנה ה-MAGA Republicans סביב טראמפ נותנת לה רוח גבית, אבל גם ממסרים אנטישמים בהפגנות השמאל.
הם מאוד מתוסכלים מהבורות של צעירים רבים מדי בשוליים של התנועה הפרוגרסיבית, שרואים בציונות תנועה קולוניאליסטית וגזענית. מתקשים לדבר עם הדור הצעיר שלא הכיר את הציונות המקורית, הפרוגרסיבית והחילונית של מקימי המדינה, שהקהילה היהודית כל כך הזדהתה עמה. דור צעיר שמה שהוא שומע ורואה זה את ממשלת ישראל הנוכחית.
באותו הזמן הם נחרדים מהשימוש שהימין האמריקאי והימין הישראלי עושים בהאשמה באנטישמיות גם כלפי מי שמשמיעים ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת בנימין נתניהו, או כלפי אלו שפשוט בורים, אבל ממש לא אנטישמים.
רבים מהם אינם מוצאים מענה בפדרציות היהודיות, בבתי הכנסת ובארגונים הוותיקים שדורשים מהם ליישר קו עם ממשלת ישראל גם בסוגיית המאבק על הדמוקרטיה בארץ, וגם בסוגיה הפלסטינית.
כישראלים, חובה עלינו להיות רגישים לתחושות האלו ולא לוותר על הדור הצעיר בארצות הברית. לפעול יחד עם השותפים שלנו בארה"ב כדי לייצר שינוי. הציבור הליברלי בישראל הוכיח את עוצמתו במחאה חסרת התקדים נגד הממשלה. את הניסיון הזה עלינו להעביר גם לחברים שלנו בצדו השני של האוקיינוס – לסייע להם לקום מ"השבעה" על תוצאות הבחירות ולהתגייס לעשייה פוליטית. עשייה פוליטית, שתבטא את השאיפה של רוב יהודי ארה"ב להציל את ישראל מקטסטרופה של מדינה דו-לאומית, אליה היא צועדת בהיעדר הסדר מדיני וכמובן להיאבק על הדמוקרטיות משני צדי האוקיינוס שנמצאות תחת איום.
יש לנו, הישראלים הליברלים, הרבה שותפים לדרך בארצות הברית ועלינו לפעול יחד אל מול האיומים המשותפים. לעודד פעולה שלהם שתשתלב ותעצים את שלנו בארץ במאבק להציל את הדמוקרטיה של מדינת הלאום של העם היהודי שהיא גם מדינתם.
חיזוק הקשר בין הציבור הליברלי בישראל ובארצות הברית, יסייע גם להראות לציבור האמריקאי את פניה המגוונים של החברה בישראל ולהרחיק אותם מאלו שמשתמשים במדיניות ממשלת נתניהו כדי לייצר דה-לגיטימציה למדינת ישראל ודוחקים צעירים יהודיים לצד האנטי ציוני.
המאמר פורסם ב-16.12.24 באתר זמן ישראל.