ערב הסעודית מבהירה שוב כי לא תהיה נורמליזציה בלי פתרון לפלסטינים

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית"

החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות.

ערב הסעודית שוב חזרה על מה שכבר אמרה בעבר – הפעם בצורה ברורה וחדה, שאינה משתמעת לשתי פנים. "היינו קרובים לנורמליזציה עם ישראל, וכך גם למדינה פלסטינית. האחת לא באה בלי השנייה", כך אמר הנסיך חאלד בן בנדר, השגריר הסעודי בבריטניה, בראיון ל־BBC.

השגריר אף הוסיף כי גם לפני 7 באוקטובר, כששתי המדינות היו קרובות להסכם, העניין היה תלוי בפתרון הסכסוך. אין ברור ומובן מכך. בהמשך השבוע ממשלת ישראל שוב פגשה את המציאות, הפעם בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, לשם נאלצה לשגר את השופט אהרן ברק המושמץ, שכעת הפך לתקוותה היחידה.

מסתבר שהעולם לא השלים עם השליטה המתמשכת של ישראל בשטחים הפלסטיניים ושהמילים הבוטות לגבי מחיקת עזה ושריפת אוכלוסייתה אף משמשות כבסיס ראייתי במוסדות הבינלאומיים. היו כמה אנשים בישראל שהזהירו מכך במשך השנים, אך התעלמו מהם כמו מזבובים טורדניים.

אותם אנשים הזהירו פעם אחר פעם כי השלום עם מדינות האזור ייפגע אם לא יימצא פתרון לסוגיה הפלסטינית, ושמדינת ישראל תספוג נזק אדיר בעולם ברמה המשפטית, הכלכלית, האקדמית, התרבותית והדיפלומטית, אם תמשיך בדרכה.

גם אם בישראל השעון נעצר ב־7 באוקטובר, העולם לא חי לפי לוחות הזמנים של ירושלים, ומבקריה הרבים של ישראל ינצלו כל במה אפשרית כדי לתקוף אותה.

אפשר להתמרמר נגד העולם, אפשר לצאת נגד הצביעות שמתעלמת מהפשעים המזוויעים של חמאס ומהחטופים הנמקים בשבי, אך אי אפשר להתעלם מעובדה אחת פשוטה – במשך עשרות שנים ממשלת ישראל והחברה הישראלית התעלמו מהמציאות והעדיפו "לנהל" את הסכסוך תוך כדי הרחבת מפעל ההתנחלויות ויישום של טקטיקות הפרד ומשול בזירה הפלסטינית.

היום כל הבומרנגים האפשריים חוזרים אליה.

חמינאי מפקח על מתקפות החות'ים

הפרסום בטלגרף הבריטי על הקשר ההדוק בין המורדים החות'ים בתימן להנהגה באיראן חשף פרטים מרתקים על המעורבות האיראנית העמוקה במתקפות בים האדום. התחקיר חשף כי אייתוללה עלי חמינאי, המנהיג הרוחני של איראן, עוקב בדריכות בעצמו אחר המתקפות החות'יות בים האדום.

החשיפה הזו מתווספת למידע הקיים כבר זמן רב: המורדים החות'ים הפועלים נגד הממשלה התימנית עוד משנות ה־90 של המאה ה־20 הפכו לשלוחה של המשטר האיראני במקום הרגיש ביותר לספנות הבינלאומית – הים האדום ומצרי באב אל־מנדב.

בזמן שהעולם התמקד בתוכנית הגרעין האיראנית (מה שלא מנע מהאיראנים להמשיך ולהעשיר אורניום לרמה צבאית ולהתקרב לפצצת אטום), איראן שקדה על טבעת הפרוקסי שלה במזרח התיכון ובאפריקה – ועכשיו היא יכולה להפעיל לחץ משמעותי לא רק על ישראל אלא גם על כל המערכת הבינלאומית.

ייתכן מאוד שהקואליציה האמריקאית, שעד כה הצליחה לגייס לשורותיה רק מדינה ערבית אחת – בחריין – תצטרך לפעול צבאית נגד החות'ים. אך בסופו של דבר, האמריקאים – דרך המתווכים העומאנים – ינסו להגיע לאיזושהי פשרה עם איראן בעניין הים האדום – והמתקפות ייפסקו (רק לאחר שהדוברים שלהם החמושים בפגיון ענק יתרברבו כי ניצחו את "כוחות המערב השחצני").

מה שמדאיג הרבה יותר זה חוסר היכולת של ארה"ב והשותפות שלה בעולם הערבי לבנות מענה מקומי אפקטיבי נגד הכוחות הממומנים ומאומנים על ידי איראן. זה המצב בלבנון. כך נראית תמונת המצב בסוריה. וזה מה שקורה גם בתימן.

טבעת הפרוקסי האיראנית היא סכנה ממדרגה ראשונה – על ישראל ועל מדינות האזור. לא מכות צבאיות הן שיכריעו אלא התחזקות מדינות הלאום הערביות, כדי שאלה יצליחו לבלום את ארגוני הטרור בשטחן.

מלחמה, בצורת ורעב: המצב בסודאן מתדרדר

הגנרלים הסודאנים לא נענים לקריאות החלושות של האו"ם להפסקת אש כדי לעצור את הטבח ואת הטיהור האתני בסודאן. כל אחד מהם עשה השבוע מהלכים דיפלומטיים מול תומכיו בעולם הערבי ובמערב כדי לחזק את מעמדו.

בינתיים, המצב בסודאן ממשיך להתדרדר. המדינה הענייה הזאת, שבמשך שנים רבות סבלה מאלימות מתמשכת וגם מסנקציות בינלאומיות שהושטו עליה על ידי העולם בגלל התנהלותו האכזרית של עומר אל־בשיר – דיקטטור שהודח בשנת 2019 – תלויה מאוד בחסדי מזג האוויר כדי להזין את עצמה.

הבצורת הקשה שפגעה במדינות רבות באפריקה ובמזרח התיכון בשנת 2023 מתבטאת עכשיו ברעב המוני. חקלאות מודרנית והשקעות זרות בתחום זה היו יכולות לשנות את המצב לטובה, אך במצב של מלחמה מתמשכת אף משקיע לא יבוא לסודאן וההמונים ימשיכו להיות רעבים ללחם.

סודאן קרסה או עומדת לקרוס בקרוב? מבחינת מאות אלפי חסרי הישע החשופים לאלימות, רעב ומחלות, המדינה הסודאנית קיימת בעיקר על הנייר. הקריסה הפורמלית תגרום לגלי הדף ברחבי אפריקה, המזרח התיכון והים האדום – וההשלכות יהיו קשות מאוד. החל מפעילות גוברת של כל גורמי הטרור האפשריים ועד ליציאה המונית של מיליוני פליטים (דבר שכבר קורה).

איחוד האמירויות והודו מתקרבות

שייח' מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות, ביקר השבוע בהודו ונפגש עם הנשיא נרנדרה מודי, שיתמודד בקרוב בבחירות בהודו. זאת הפגישה הרביעית בין שני המנהיגים בחודשים האחרונים, ובמהלכה סוכם על שורה של הסכמים חדשיםבתחומים רבים כמו אנרגיה, ספנות וביטחון.

מאז ומעולם סוחרים הפליגו להודו מהנמל של דובאי והביאו משם בשמים, תבלינים ובדים נדירים, שלאחר מכן הגיעו לחצרות המלוכה והאצולה ברחבי אירופה והמזרח התיכון. מאות אלפי הודים עובדים באיחוד האמירויות בתחומים שונים. אין זה מפתיע שהמדינה הקטנה הפכה לשותפת סחר השלישית בגודלה של הודו הענקית.

היחסים קיבלו גם רוח גבית אחרי ההכרזה ההיסטורית של הנשיא ג'ו ביידן על הקמת מסדרון שיחבר בין הודו, המזרח התיכון ואירופה – מסלול מתחרה ליוזמת "החגורה והדרך" הסינית. הפעם השותפות סיכמו על השקעות אדירות בפיתוח הנמלים של הודו.

מדובר בבשורה משמעותית גם לישראל שאמורה, לפי החזון של ביידן, להיות חלק בלתי נפרד מהיוזמה החדשה. אך כל עוד ישראל עסוקה בניסיונות חוזרים ונושנים לפתור – או לא לפתור – את הסוגיה הפלסטינית כדי להשיג יציבות ושלום, נראה שמדינות האזור ימשיכו להתקדם גם בלעדיה.

השבוע במזה"ת: המלך חוסיין מבקר בישראל

ב־10 בינואר 1996 המלך חוסיין ביקר בתל אביב, נפגש עם ראש הממשלה שמעון פרס והשתתף בהשקה של מרכז טראומה חדש על שם יצחק רבין בבית החולים איכילוב. השיירה של חוסיין עברה ברחובות העיר, אך מאוחר יותר הסתבר כי זו הייתה שיירת דמה.

בנאומו בבית החולים איכילוב, חוסיין התייחס להתרגשות הגדולה שאחזה בו כשטס בפעם הראשונה מעל תל אביב לאחר הפגישה עם יצחק רבין בוושינגטון: "אני נפעם ונרגש מהחמימות שבה התקבלנו כאן, אני, ראש ממשלת ירדן וכל חברי המשלחת הירדנית.

"עכשיו זה בשבילנו עניין שבשגרה לטוס מעל ישראל, אבל זיכרון המראה הראשון של העיר יישאר איתי עד סוף ימיי". המלך גם דיבר על שלום אמת – לא רק בין הנהגות – בין האזרחים הישראלים והירדניים, וקידום של שלום בכל המזרח התיכון. היום, כעבור 28 שנים, המטרה הנעלה הזאת טרם הושגה.

המאמר פורסם ב״זמן ישראל״ ב-13 לינואר.