מאמרי דעה ופרשנות
/ ישראל ואגן הים התיכון
עשור האחרון הראה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, את יכולתו לנווט כרצונו את האג'נדה הציבורית במדינתו – על מה ידברו, על מה יתווכחו ומה יעשו. בחודשים האחרונים משהו השתבש, והיוזמה החלה נשמטת מידיו. הוא מצא עצמו נגרר אחר אירועים – מבית ומבחוץ – עליהם השליטה שלו מוגבלת, ושאת תוצאותיהם קשה לו להכתיב: האופן בו התפתח המשבר בסוריה המחיש את חוסר היכולת של ארדואן להביא להפלת אסד, והמחאה החברתית בטורקיה חשפה את ההתנגדות במדינה לארדואן ולסגנון מנהיגותו.
לארדואן היה דרוש שינוי, בייחוד כשבטורקיה כבר אפשר לחוש במערכות הבחירות המתקרבות – לרשויות המקומיות, לנשיאות ולפרלמנט. ואכן, השבוע חזר ארדואן לקחת יוזמה ולנסות לעצב סדר יום לאומי לטורקיה. הוא הציג חבילת רפורמות רחבת היקף, שמטרתה המוצהרת היא חיזוק הדמוקרטיה הטורקית. המרכיבים העיקריים בחבילה הם אפשרות הורדת אחוז החסימה הגבוה העומד כיום על 10%; ביטול האיסור על חבישת כיסוי ראש במרבית מוסדות הציבור; והרחבה משמעותית בזכויות המיעוט הכורדי.
המאמר פורסם ב"וואלה" ב-5 באוקטובר 2013
