ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים, אירח לשיחה פתוחה וישירה את שגרירת ישראל לטורקיה, אירית ליליאן - הדיפלומטית הישראלית הבכירה ביותר העוסקת בזירה הטורקית בשנים האחרונות, ושנמצאת כיום בישראל בשל
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
מערכת היחסים בין ישראל וקפריסין, שידעה עליות ומורדות לאורך השנים, התהדקה עד מאוד ב-15 השנים האחרונות. שתי המדינות השכילו לזהות את מפגש האינטרסים האסטרטגי ביניהן, וניצלו את גילויי הגז הטבעי כדי
"מפלגתו של ארדואן, בדומה לחמאס ולאחים המוסלמים, צמחה מתוך תפיסה איסלאמית חברתית ופוליטית", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון "מיתווים" למחקר מדיניות חוץ אזורית ומנהל-שותף של Diplomeds – מועצה
גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין
ישראל נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית היסטורית במזרח התיכון: בין העוינות הגוברת מול טורקיה, ליחסים הבעייתיים עבור ישראל, בין הנשיא טראמפ לארדואן
את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.
קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת
כמו קודמתה המוניציפלית, מערכת הבחירות לנשיאות טורקיה מספקת לקחים ותובנות בעלי משמעות עבור תומכי הדמוקרטיה בישראל. הסיבוב שני בין ארדואן לקיליצ'דראולו ייערך ב-28 במאי.
"עצם העובדה שהפגישה התקיימה ושהיא נערכה בצורה הזאת – זה דבר לא מובן מאליו. כל ההתנהלות הייתה שונה מהדינמיקה ביחסים בעשור האחרון. הרי כשחתמו על הסכם הפיוס ב־2016 לא הייתה אפילו פגישה בין
ב-15 למרץ מכון מיתווים, מכון דיוויס והמועצה התורכית ליחסים בין לאומים (UIK) ערכו דיאלוג אסטרטגי בנושא עתיד היחסים של תורכיה-ישראל לאור השינויים הגלובליים שמתרחשים בעת הזו ולאחר ביקורו של נשיא
ב-15 למרץ מכון מיתווים, מכון דיוויס והמועצה התורכית ליחסים בין לאומים (UIK) ערכו דיאלוג אסטרטגי בנושא עתיד היחסים של תורכיה-ישראל לאור השינויים הגלובליים שמתרחשים בעת הזו ולאחר ביקורו של נשיא
להאזנה לחצו כאן.
ה"דיפלומטיה של הרגשות" הפכה לפני עשור לאחד הכלים המשמעותיים בהבנה וניתוח מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים. במרכזו של השיח עומד הצורך להבין מנעד רגשי מסוים כדי לנתח באופן אפקטיבי יחסים בין
הנשיא יצחק הרצוג הוזמן לבקר בקרוב בטורקיה. כל הסימנים מעידים כי נשיא טורקיה ארדואן גמר אומר לחמם את יחסי ישראל-טורקיה. מה עומד מאחורי השינוי בעמדה הטורקית? טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה
מבחינתי, התגלית הגדולה של הביקור היא ההערכה העצומה לישראל והנכונות הטורקית לפתוח דף חדש בהיסטוריה של יחסי המדינות". כך אמר לפני 30 שנה הנשיא השישי חיים הרצוג, בסיום ביקור היסטורי באנקרה,
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, מעריב. 11 באוגוסט 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, במרץ 2013
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet. מרץ 2016
ראיון עם ד"ר אמרה ארדואן, גבריאל מיטשל, 17 באוגוסט 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, אוגוסט 2014
סיכום ביקורו של שר החוץ לשעבר של תורכיה, יאשאר יאקיש, 22 במאי 2014
סיכום מפגש של מומחי מכון מיתווים והמכון למגמות פוליטיות גלובליות (GPoT Center) שבאיסטנבול, 8-9 במאי 2014
ד"ר קיוואנץ' אולוסוי בראיון מיוחד למכון מיתווים, מרץ 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, אוקטובר 2013
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, 28 בספטמבר 2013
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אפשר לחשוב, 12 באוקטובר 2012
