סוריה

ישראל וסוריה: נורמליזציה או מלחמה?

המזרח התיכון שוב סוער והפעם – עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מוסריאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה

לא חומוס בדמשק ולא מלחמה כוללת: כך נגיע להבנות עם סוריה

המשבר לא סתם את הגולל על הניסיון להגיע להבנות רחבות יותר בין ישראל לסוריה, אבל על מנת להמשיך ולהצליח - שני הצדדים מוכרחים לכייל את מהלכיהם באופן מפוכח

ישראל וסוריה: נורמליזציה או מלחמה?

המזרח התיכון שוב סוער והפעם - עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מוסריאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה

מחלום הנורמליזציה למציאות: מה ישראל באמת יכולה לצפות מסוריה

הדיבורים על נורמליזציה מלאה עם סוריה רחוקים מהמציאות, אך התפתחויות אחרונות ושינוי המשטר בדמשק פותחים פתח להסדר ביטחוני מוגבל - וחשוב • הסדר זה, שיכלול ככל הנראה שיתופי פעולה חשאיים, עשוי להניח

נורמליזציה מתוך כוח: הזדמנות או אשליה?

המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.

הניסיון לשקם ולהתניע את מגזר האנרגיה בסוריה והשלכותיו האזוריות

אחד המגזרים החשובים ביותר שיאפשרו לסוריה להתחיל בשיקום הכלכלה הינו האנרגיה. עד המלחמה ב-2011, סוריה סיפקה את צרכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ואף הצליחה לייצא כמויות שתרמו לא מעט לתקציב המדינה.

עלייתו של אל-ג'ולאני מחייבת את ישראל וטורקיה למצוא אינטרס משותף – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"מעריב", מאי 2025

את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.

שקט, מספחים – נדב תמיר ב"זמן ישראל", מאי 2025

לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.

תהליך הסדרת הגבול הסורי-לבנוני משרת את ישראל – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", אפריל 2025

ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.

הממשל הסורי במבחן: האינטרס הישראלי מול האתגר האזורי

העימותים עם העלאווים ותומכי המשטר הקודם הם המבחן הרציני הראשון של הממשל החדש בסוריה. ברור היה שהדרך לכינון שלטון מרכזי במדינה לא תהיה סוגה בשושנים. אולם, לראשונה מאז נטל לידיו את מושכות השלטון,

אחרי נפילת אסד: האם עיראק וסוריה יחתרו לנורמליזציה?

עיראק וסוריה היו בעבר מדינות דומות ביותר, ומבחינות מסוימות הן תמונת מראה זו של זו. עיראק נשלטת על ידי מפלגות שיעיות דתיות ורוב אוכלוסייתה ערבים שיעים, ואילו סוריה הפכה בשבועות האחרונים למדינה

קריסת משטר אסד מייצרת גלי הדף אזוריים גם במפת האנרגיה במזה"ת

המציאות החדשה בסוריה, אף שמצויה בעיצומו של עיצוב מחדש, מייצרת שורה של גלי הדף במגוון סוגיות. אחת מהן נוגעת למכלול האנרגיה במזרח הים-התיכון. אזור זה עבר תמורה מרתקת וחשובה בעשור האחרון, בעקבות

עידן חדש בסוריה? המשטר מינה נשים לתפקידי מפתח

האם סוריה מתקדמת או עושה צעד אחורה? בסוריה נרשמים שינויים משמעותיים במגוון תחומים, בהם מינויי נשים לתפקידים בכירים, רפורמות במערכת החינוך ומחלוקות על תפקידי מגדר. בצעד היסטורי, מייסא סבריני מונתה

אהבה בלתי אפשרית? קריסת משטר אסד יצרה אינטרס משותף לטורקיה וישראל

קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת

פאנל מומחים – מקומה של ישראל בעיצוב סוריה החדשה

היום שאחרי קריסת משטר אסד מעלה שאלות קריטיות על עתידה של סוריה ועל יחסי הכוחות במזרח התיכון. במסגרת הדיון בחנו האם וכיצד ישראל יכולה להשפיע ולעצב את הסדר החדש בסוריה. מנחה: איתן ישי- ראש תוכנית

"המאבק על סוריה" נפתח מחדש

סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,

אחרי ההסכם ההפרדה מ-1974, ישראל צריכה לזכור את הדבר החשוב הבא

קריסתו של משטר אסד התקבלה בישראל בחיוב, ובצדק. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה ישראל התלבטה אם לתמוך במורדים ובנפילת המשטר, או להעדיף את “הרע המוכר” על פני חלופה שטיבה אינו ברור. קריסת המשטר

בזהירות ובאקטיביות: כך על ישראל לנהוג כדי לזכות בשכנה מתונה מצפון

קריסתו של משטר אסד מציבה את ישראל בצומת החלטה מוכר, כזה שמקבלי ההחלטות כבר עמדו בפניו לפני עשור, בשלבים המוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה: האם להתערב ולפעול כדי לעצב את הסדר המתהווה בסוריה, או

הפרדוקס הטורקי: הניצחון בדמשק עלול להתפוצץ לארדואן בפנים

קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?

תהליך הלגיטימציה האזורי למשטר אסד והשלכותיו על ישראל

תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר