פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה
מדיניות "גידור הסיכונים" האובססיבית של מדינות המפרץ נכשלה לחלוטין. המתקפה האיראנית תחייב אותן להתאחד מחדש - ולבחור צד.
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
בטבח האכזרי בעיר אל-פאשר שבחבל דארפור נרצחו לפחות 7,000 בני אדם בידי כוחות המורדים. קמפיין קטארי טוען שישראל סייעה למורדים, למרות שסירבה לכך. ד"ר חיים קורן, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן:
התקיפה בדוחא העלתה את המתח בין ישראל למצרים לשיאים חדשים. ממשלת ישראל והעומד בראשה משחקים משחק מסוכן
בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם
ניסיון החיסול הנועז בדוחא עלול להתברר כטעות אסטרטגית שמחירה גבוה מהתועלת. גם אם הפעולה לא נכשלה מבצעית לגמרי, היא גרמה נזק מדיני אדיר.
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
"פרשת קטארגייט חשפה חלק קטן מהדינמיקה המורכבת בין קטאר, מצרים וישראל. למרות היריבות ההיסטורית, מצרים וקטאר התקרבו מאז 2021, ושתיהן ממלאות תפקיד מרכזי בתיווך במלחמה ובמו"מ לשחרור החטופים
מדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל, בדומה לאולימפיאדה או יריד אקספו, זוכה להקרין את העוצמה שלה כלפי חוץ, לקשור את שמה באירוע גלובלי מאחד ולבסס את הפופולריות שלה בעולם. במקרה של קטאר,
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, מעריב, 31 במרץ 2020
מאמר דעה, ד"ר מיכל יערי, ynet, פברואר 2020
תגובת מומחי מיתווים, דצמבר 2014
