פרופ' אלי פודה מדגיש את הדילמה העומדת בפני מדינות המפרץ לנוכח ההתפתחויות האחרונות. בעוד שיש להן יכולות להגיב, האחידות והאופי של התגובה עדיין לא ברורים. המצב מוביל לקריסת אסטרטגיות עבר ולעלייה
מדיניות "גידור הסיכונים" האובססיבית של מדינות המפרץ נכשלה לחלוטין. המתקפה האיראנית תחייב אותן להתאחד מחדש - ולבחור צד.
הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות
התקיפה בדוחא העלתה את המתח בין ישראל למצרים לשיאים חדשים. ממשלת ישראל והעומד בראשה משחקים משחק מסוכן
בלי דובר אזרחי לעולם הערבי ובלי תדרוכים מגורמי שלטון, ישראלים דוברי ערבית ניצבים לבדם מול התקשורת הערבית. אלחנן מילר, מרואיין מבוקש, מנסה בעיקר לקדם את המודעות למשבר החטופים, ומגלה מי השתיק פעם
ניסיון החיסול הנועז בדוחא עלול להתברר כטעות אסטרטגית שמחירה גבוה מהתועלת. גם אם הפעולה לא נכשלה מבצעית לגמרי, היא גרמה נזק מדיני אדיר.
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
"פרשת קטארגייט חשפה חלק קטן מהדינמיקה המורכבת בין קטאר, מצרים וישראל. למרות היריבות ההיסטורית, מצרים וקטאר התקרבו מאז 2021, ושתיהן ממלאות תפקיד מרכזי בתיווך במלחמה ובמו"מ לשחרור החטופים
"אני יודעת שהיום זה כמעט טאבו ואני מכירה את הדה-לגיטימציה שיש לקטר בציבור, אבל אם נעצב מדיניות חדשה לקידום הגורמים שיש לנו אינטרס לקדם באזור, אפשר יהיה לראות את קטר כגורם חיובי."
מאמר דעה, רועי רוזנבליט, ספטמבר 2020
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, נובמבר 2019
