סוריה מחפשת גב מול ישראל – וטורקיה מחכה לה מעבר לפינה – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", ספטמבר 2026
בשלב זה לא ידוע מה יוחלט בדמשק, אבל עולות שאלות בעניין השלכותיה האפשריות של הצטרפות סורית להסכם המשולש שבין סעודיה, טורקיה ופקיסטן.
בשלב זה לא ידוע מה יוחלט בדמשק, אבל עולות שאלות בעניין השלכותיה האפשריות של הצטרפות סורית להסכם המשולש שבין סעודיה, טורקיה ופקיסטן.
סוריה החדשה מתאחדת, ובישראל ממשיכים לעצום עיניים, כדי לחנוק את איראן כלכלית, טראמפ חייב את שיתוף הפעולה של סין וטורקיה, מצרים משפרת את מעמדם של ילדים שנולדו כתוצאה מאונס, והשבוע לפני 36 שנה: סדאם
הסכנה שבחישוב הישראלי השגוי מול המעורבות הטורקית בסוריה - והמנגנון האזורי שיכול לעצור הסלמה.
בעימות בין ישראל לטורקיה, אגב התקיפה בסוריה, נדרשת התערבות אמריקאית אסרטיבית למניעת טעויות בהערכת המצב. שתי המדינות לא מעוניינות בעימות ישיר, אך המאבק על חופש הפעולה וההשפעה בסוריה עלול להוביל להסלמה.
היגיון "הסכמי אברהם" בסכנה: האם האיומים המשותפים כבר לא מקרבים את מדינות האזור לישראל?
מערכת היחסים בין ישראל וטורקיה מצויה באחת משעותיה הקשות, והרטוריקה בין שתי המדינות מוסיפה ומתלהטת. ביטוייה האחרונים נוגעים לביקורו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ באנקרה, סביב פסגת נאט"ו.
יש מדינה אחת שהרוויחה מהמלחמה בין איראן לבין ישראל וארה"ב - תורכיה.
"טורקיה רואה בסוריה כמרחב השפעה והייתה רוצה מעין אחות קטנה, מדינת חסות, משהו שהסורים לא בהכרח רוצים", מסביר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים ומנהל שותף ב-Diplomeds. "בשנה האחרונה יש מתיחות
למרות הכחשותיו של דונלד טראמפ בנוגע למעורבות אמריקאית בעידוד פעולה כורדית באיראן, הנהגת הכורדים נמצאת בקשר עם גורמים אמריקאים ואף נערכה לאפשרות של פעילות בגבול איראן-עיראק.
הדיון סקר את מערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין ישראל לתורכיה, במיוחד בהקשרי המשבר הנוכחי, וניסה לעשות סדר במורכבות זו, תוך התמקדות בזירות עזה וסוריה ובחיפוש אחר אתגרים והזדמנויות.
ארדואן רואה במועצת השלום של טראמפ הזדמנות למנף את הרלוונטיות של ארצו ולחזק יחסים עם ארה"ב. לאן זה יוביל בעתיד? ד"ר גורן בראיון
אחרי המלחמה בעזה וחתימת הסכם שארם א־שייח', ארדואן מבקש לעצמו תפקיד בשיקום הרצועה ובעיצוב הסדר החדש במזרח התיכון. מה טורקיה מנסה להשיג – ואיך ישראל צריכה להגיב? והאם החבר של טראמפ יכול לחזור להיות
"מפלגתו של ארדואן, בדומה לחמאס ולאחים המוסלמים, צמחה מתוך תפיסה איסלאמית חברתית ופוליטית", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון "מיתווים" למחקר מדיניות חוץ אזורית ומנהל-שותף של Diplomeds – מועצה
גילויי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ובדגש על 15 השנים האחרונות, הניעו שורה של התפתחויות מדיניות חשובות באזור ויצרו ארכיטקטורה אזורית מרתקת. במרכזה, שיתוף פעולה הדוק בין ישראל, יוון וקפריסין
ישראל נמצאת בצומת דרכים אסטרטגית היסטורית במזרח התיכון: בין העוינות הגוברת מול טורקיה, ליחסים הבעייתיים עבור ישראל, בין הנשיא טראמפ לארדואן
את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.
מאמר דעה מאת ד"ר נמרוד גורן באתר הארץ
