האם תיאום ביטחוני עם סוריה יכול להיות הצעד הראשון בדרך ליציבות אזורית?
במאמר חדש, איתן ישי, ראש תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה במיתווים, טוען כי ישראל צריכה לבחון גישה חדשה כלפי סוריה של אחמד א־שרע – לא מתוך נאיביות, אלא מתוך זיהוי של אינטרסים ביטחוניים משותפים.
לדבריו, ישראל וסוריה ניצבות כיום מול אתגרים דומים ובראשם הרצון לצמצם את השפעתה של איראן ושלוחותיה, לבלום רשתות הברחה ולייצב את המרחב הסורי. במציאות הזו, תיאום ביטחוני מוגבל עשוי להפחית את הסיכון להסלמה ולייצר מנגנוני תקשורת שעד כה כמעט שלא התקיימו בין המדינות.
המאמר מציע לחשוב על "שלום צומח" – תהליך הדרגתי וזהיר, שאינו מתחיל בהסכם שלום כולל, אלא בבניית אמון פונקציונלי, שיתוף פעולה מעשי ומענה לאתגרים משותפים.
האם דווקא מתוך המציאות החדשה שנוצרה אחרי נפילת משטר אסד יכולה לצמוח הזדמנות מדינית חדשה?
