מאחורי האיפוק הדיפלומטי, בירדן רואים בסיפוח כהפרת הסכם השלום

כל הפרסומים / ישראל והמזרח התיכון

הגל השני של הקורונה מכה בישראל ודחק את העיסוק בסיפוח לשוליים. חרף העובדה שמאז 1 ביולי לא הזכירו כמעט ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו את הנושא, ברור לכל כי הראשון עלול לשלוף אותו מהמגרה בכל עת. לכן, הקהילה הבינלאומית ממשיכה לדון בסכנות הגלומות בו. גם באיחוד האירופי וגם בירדן ממשיכים להזהיר מפני צעד פזיז שהשלכותיו עלולות להיות הרות גורל ובעלות השפעה עמוקה על התהליכים האזוריים.

המלך עבדאללה הצהיר לאחרונה כי ירדן לא תבליג ולא תסכים לשום סיפוח, קטן כגדול, וכי הסיפוח "יפגע בסיכוי לשלום". מתחת לשפה המאופקת והדיפלומטית שלו, מסתתר חשש ממשי מכך שבעתיד הקרוב, משיקולים פוליטיים כאלה ואחרים, ישוב הנושא אל הכותרות ואל שולחן הדיונים בישראל. בני שיח ירדניים, איתם קיימנו ב"מכון מיתווים" דיאלוג מדיני בחודש יולי, הזהירו מפני השלכות הסיפוח על הביטחון האזורי ועל עתיד היחסים בין ירושלים לעמאן.

יש לומר את האמת, העולם הערבי עסוק בבעיותיו ואינו מתעניין כל-כך בשאלת הסיפוח, והאירופאים נתפסים כמי שלא מסוגלים לייצר לחץ משמעותי על ישראל. עמדת ארה"ב היא לכל הפחות אמביוולנטית. "רוב מדינות ערב עסוקות כעת בנושאים האחרים וזה נותן לנתניהו וממשלתו את האפשרות לפעול ולקדם את הסיפוח", סיפר לאנשי מיתווים בכיר לשעבר במערכת המדינית, "העולם הערבי לא עובד בתיאום, גם לא בנושא יוזמת השלום הערבית. אין כיום עמדה ערבית מגובשת ואחידה בכל הקשור לסיפוח. ברור שהוא 'לא מחליק בגרון' לאזרחי המדינות הללו ולכן אף מנהיג ערבי לא יקבל אותו, אך לא ברור אם הגינוי יתורגם לפעילות ממשית".

"כשישראל מתקדמת לסיפוח – ההפגנה היחידה נגד זה בכל מדינות האזור התקיימה בתל-אביב. גם ההתנגדות לתוכנית טראמפ לא צברה מומנטום (במדינות ערב)", הדגיש בכיר אחר. ועם זאת, חרף תחושת הבדידות בזירה המדינית, בירדן בטוחים שהעולם הערבי ידחה את הסיפוח. הפעילות המאומצת והשקטה של ירדן, מצרים ואיחוד האמירויות בתקופה האחרונה סביב העניין מצביעה על כך שהתקווה להדוף אותו טרם אבדה ושהציר הסוני המתון נחוש למנוע התפתחויות מסוכנות.

לירדנים יש בטן מלאה על התפתחות היחסים עם ישראל מאז נחתם הסכם השלום ב-1994. גם באוקטובר 2019, כשמשלחת מטעם מיתווים ביקרה בירדן לצורך דיאלוג מדיני, נשמעו קולות מאוכזבים. התסכול הירדני נובע מכך שאף פרויקט גדול ומשמעותי שתוכנן בשנות התשעים לא יצא לפועל ולא תרם לרווחתה הכלכלית של הממלכה ההאשמית. הכוונה היא ל"תעלת הימים", הקמתו של נמל תעופה משותף, פארקים תעשיתיים ועוד. בעמאן חשים שישראל מזניחה את ירדן למרות הפוטנציאל הגבוה של היחסים בין שתי המדינות, ואינה מנסה ליצוק תוכן בהסכם השלום.

הסיפוח נתפס בירדן כהפרה בוטה של הסכם השלום. בעת החתימה על הסכם השלום בידי יצחק רבין והמלך חוסיין, ירדן "השאירה את גבול הבקעה פתוח לטובת משא ומתן בין ישראל לפלסטינים מתוך שאיפה שהגבולות ייקבעו בהסכם השלום ביניהן", אמר בכיר ירדני, איש צבא בעברו. "אם ישראל תספח שטחים בצפון הבקעה, תהיה זו הפרה של הסכם השלום. ההסכם מכיר בתפקיד של ירדן במשא ומתן עם הפלסטינים, ולכן מה שקורה עכשיו סביב הסיפוח מנוגד להסכם. הרעיון בהסכם השלום היה שמכבדים את הריבונות של כל צד. הסיפוח הוא צעד שמאיים על ריבונות ירדן, ולכן, היא תוכל לפתוח את ההסכם ואת יחסיה הכלכליים עם ישראל".

בראיית הירדנים, כל סיפוח – קטן כגדול – יגרום בהדרגה לנתק בין הפלסטינים בגדה המערבית לפלסטינים בירדן, הואיל ושתי הקהילות (המקיימות קשרים משמעותיים) יצטרכו לעבור דרך שטחה של ישראל, ולא רק דרך מעבר אלנבי. "במצב הזה, ישראל תוכל לגרש אותם באופן מיידי בהתאם להחלטתה או ליצור תנאים שיגרמו לאנשים לעזוב", אמרו לנו מספר בכירים ירדנים. רבים אחרים חוששים שסיפוח יחזיר לחיים את תפיסת "ירדן היא פלסטין", בה מצדדים בימין הקיצוני בישראל. בנוסף, הם מרבים להזכיר כי הגבול בין ישראל לירדן הוא הגבול היציב ביותר שיש כרגע ושחשוב לשמור עליו כך. לדבריהם, איומים רבים ממזרח לירדן עלולים לפגוע קשות ביציבות הממלכה, אך גם בביטחונה של ישראל.

בני השיח שלנו בעמאן העריכו כי אם הסיפוח יקרום עור וגידים, ירדן תידרש קודם כל לדאוג לאינטרסים שלה ותנסה לעשות הכל על מנת לייצב את המצב. הם חלוקים בנוגע לצעדים קונקרטיים (החזרת השגריר), אך מסכימים שירדן תיזום תהליך דיפלומטי ארוך טווח נגד המהלך, שיכלול גם פנייה לאיחוד האירופי, האו"ם, הליגה הערבית, הקוורטט ועוד.

"לירדנים חשוב לראות קודם מה יאמרו בארה"ב, כיצד יגיבו הפלסטינים ומה יקרה בישראל עצמה", הוסיפו בני שיחנו והזהירו כי גם אם הסיפוח לא יביא לטלטלה מיידית ביחסים עם ישראל, הוא יזין את הקיצונים ויחליש את המתונים בכל אזור. "מהלכי סיפוח יחזקו את מעמדן של איראן וטורקיה באזור. אם ישראל רוצה להיות שחקן מרכזי בטכנולוגיה ובביטחון האזורי, החלטה לספח ולשלול את הזכויות הפלסטיניות, לא תאפשר זאת. טורקיה מגדילה את השפעתה בסוריה ובלוב. איראן מצליחה לקדם את מטרותיה בתימן ובעיראק. הסיפוח יעניק למדינות הללו רוח גבית ויפגע במאמצים של המדינות הסוניות המתונות ליצור מציאות שונה במזרח התיכון", סיכמו הבכירים.

**המאמר פורסם בהארץ, 5 באוגוסט 2020