המשא ומתן על הגבול הימי בין ישראל ולבנון: אופטימיות זהירה, ללא פעמוני שלום

מגעים בין שתי המדינות כבר התקיימו בשנים האחרונות בתיווך אמריקני, ולפני כשנה אף שררה אופטימיות, שהתבדתה, כי יובילו להסכמות בנושא הגבול הימי. כעת, לנוכח המשבר החריף בו מצויה לבנון, שאף טרם הצליחה להקים ממשלה חדשה בעקבות הפיצוץ בביירות, הבינו כלל גורמי הכוח הרלוונטיים, כולל החיזבאללה, כי אין מנוס מחידוש המשא ומתן ונקיטה במאמץ אינטנסיבי בניסיון להגיע להסכמות.

בכך ניתן יהיה לשגר מסר חיוני וחיובי לנוכח הכלכלה הקורסת, למרות שברור, שיעברו עוד שנים לא מעטות עד שהדיבידנדים המיוחלים ממצבורי הגז יבצבצו באופק. משבר הקורונה והשפעותיו השליליות על שוק האנרגיה העולמי מקשים על השקעות מידיות בחיפושי גז באזור.

המכשול העיקרי בפני הסכם ישראלי-לבנוני היה נעוץ כמעט תמיד בזירה הפוליטית הסבוכה בלבנון, מרובת השחקנים הפנימיים והחיצוניים, שמנעה את קבלת ההחלטות המתבקשות.

ואולם, הלבנונים הבינו כי על מנת להתקדם למימוש פוטנציאל האנרגיה שנמצא במים הכלכליים שלהם, חשוב שינטרלו את המחלוקת עם ישראל. כך יוכלו חברות האנרגיה הבינלאומיות, הפועלות במדינה, וקונקרטית בבלוק 9 הנושק לאזור המחלוקת, להתקדם במלאכת חיפושי הגז.

כעת, לנוכח המשבר החריף בלבנון, ואף בטרם הורכבה ממשלה חדשה, בשלו התנאים להגעה להחלטה המתבקשת. סביר גם שהחתימה על חוקת פורום הגז של מזרח הים התיכון בחודש ספטמבר המחישה שוב ללבנון – שאינה חברה בפורום – עד כמה היא מצויה בפיגור ניכר אחר שאר המדינות באזור, והגבירה את הנכונות להתקדם. הגורם הלבנוני שמוביל את המשא ומתן בנדון הוא יושב ראש הפרלמנט נביה ברי, המקובל על כלל השחקנים, בדגש על החיזבאללה.

חשוב להזכיר, שהצעה אמריקנית, לא פורמאלית, לפתרון סוגית הגבול הימי הונחה בפני שני הצדדים בעבר, וישראל ניאותה לקבלה. הלבנונים בזמנו לא הגיבו להצעה. על פי דיווחים שונים ההצעה נטתה לכיוון הלבנונים, וקבעה שקצת יותר מ-50% מהשטח שבמחלוקת יוכר כשייך להם.

חשיבותו של הסכם מבחינת ישראל, אף אם תידרש לפשרה גדולה יותר במשא ומתן הנוכחי, ברורה. יהיה בכך כדי לנטרל מוקש נפיץ ביחסים עם השכנה מצפון, והדבר ישדר מסר חיובי לשותפות האחרות של ישראל במזרח אגן הים התיכון, אף שאין לצפות להצטרפות מידית של לבנון לפורום הגז האזורי, גם במידה שיושג הסכם.

גם כעת, לאור הדיווחים על פתיחת המשא ומתן, עדיין מוקדם לברך על המוגמר. טבעו של משא ומתן להסתבך, אף אם התנאים הנוכחיים נראים מבטיחים. זאת ועוד, מדובר בלבנון, מדינה שבה מקבלי ההחלטות רבים, ומעורבותם של שחקנים חיצוניים רבה מדי ושלילית.

עם זאת, התיווך האמריקני פרואקטיבי, וכולל גם את מזכיר המדינה פומפאו, וניתן לשאוב מכך עידוד. השקת משא ומתן ישראלי-לבנוני ייזקף לזכות ממשל טראמפ בעיתוי נוח, ערב הבחירות לנשיאות. על אחת כמה וכמה אם תחול בו התקדמות משמעותית בחודש הקרוב. לבנון דרשה לאורך השנים מעורבות של האו"ם בתיווך, בעוד ישראל רצתה תיווך אמריקני בלבד. נראה שההחלטה על עצם קיומו של המשא ומתן בבסיס האו"ם בנאקורה, מספקת את שני הצדדים.

בנקודת הזמן הנוכחית, חיוני להבהיר כי מדובר במשא ומתן לפתרון סוגיית הגבול הימי בין שתי המדינות, ותו לא. אין הכוונה לדון בנקודות המחלוקת הנוגעות לגבול היבשתי או בסוגיות נוספות. בנוסף, לא מדובר במגעים הקשורים להסכמים שנחתמו לא מכבר עם איחוד האמירויות ובחריין, ולא כל שכן אין מדובר בהסכם שלום בין ישראל ולבנון. אל לישראל להרבות בהצהרות ברוח זו, שרק יסבכו את הנפשות הפועלות בלבנון, ויגבירו את הלחצים, הפנימיים והחיצוניים, להימנע מהסכמים עם "הישות הציונית".

ההתפתחויות הללו אינן קשורות במישרין למתח הגובר במזרח הים התיכון בתקופה האחרונה. כאמור, האינטרס הלבנוני (והישראלי) לפתור את סוגיית הגבול הימי היה מאז ומתמיד על השולחן, והמתין לנסיבות נוחות יותר, כפי שיש כעת. ובכל זאת, סביר שהתקדמות במישור הישראלי-לבנוני, אם תושג, תשפיע לחיוב על האווירה באזור ועשויה לסייע במאמצים הננקטים כעת להרגיע את הרוחות בין תורכיה ויוון. יש להניח, שתורכיה עוקבת מקרוב מאד אחר "רוחות הפיוס" הללו, גם על רקע מעורבותה הגוברת בלבנון בשנים האחרונות, ובוחנת את ההשלכות האפשריות על האינטרסים שלה.

אם כן, אין צורך להפריח יותר מדי יונות שלום, אולם חשוב להשלים את המשא ומתן בהצלחה. לשם כך, ראוי שישראל תתמקד בשיג ושיח מקצועי עם לבנון שיתמקד במישור האנרגטי, בו ניתן להגיע להסכמות, ותימנע מניסיון לתת למשא ומתן נופך מדיני נרחב מדי, כפי שגורמים פוליטיים מסוימים אולי מעוניינים לעשות.