המזרח התיכון מתחמם – והפעם זה לטובה
פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו
הדרך לברית הגנה אזורית עוברת בוושינגטון
הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים
מפילגש לידועה בציבור: ישראל נכנסה לעידן חדש
בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי; ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת
אחרי 20 שנה, זמן ליוזמת שלום ערבית חדשה
לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של
"נשק האנרגיה" – תובנות ותהיות עדכניות
המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה
ההתקרבות לקטאר וטורקיה – הזדמנות לכיתור איראן
הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא
מה מחפשת איחוד האמירויות בתימן, ולמה צריך לשים לכך לב
מתקפת המל"טים והטילים של החותים על אבו-דאבי לפני כשבועיים באה אחרי שורה של תקריות שבישרו על הסלמה בזירה התימנית-מפרצית. ייחודה היה בפגיעה הישירה שלהה במטרות בשטח איחוד האמירויות. תגובת
דחיית הבחירות בלוב – האם סכנה לחידוש מלחמת האזרחים?
לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית
כיצד יכול המשרד לשיתוף פעולה אזורי לתרום לקידום שלום ישראלי-פלסטיני?
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
המחיר הלא צפוי של השתלבות ישראל במזרח התיכון
ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, באמירויות עבר בשקט יחסי; הוא לא פתח את מהדורות החדשות. לשלום – כך מסתבר – אין רייטינג גבוה. יכול להיות שהתרגלנו. איומים וסכנות נמכרים הרבה יותר טוב.
זה עוד לא היה: ההסכם הצבאי בין ישראל ומרוקו
ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות
מצרים מנסה לקרוץ למערב – ו"מדברת" על זכויות אדם
ב-25 באוקטובר הפתיע נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בהודעה על ביטול מצב החירום, וזאת משום שמצרים, לטענתו, "הפכה לנווה של ביטחון ויציבות". החלטה זו התקבלה בברכה במצרים ומחוצה לה, ויש
קצא"א היא לא הדרך לשילוב ידיים אזורי מול משבר האקלים
שתי ועידות האקלים הבאות, בהן אמורה הקהילה הבינלאומית לצקת תוכן בהתחייבויות שניתנו השנה בגלזגו, יתקיימו במזרח התיכון. מצרים תהיה המארחת של הוועידה ב-2022 בשארם א-שייח (COP27) ואיחוד האמירויות תארח
מדחי אל דחי: מכה נוספת נחתה על לבנון
לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו
שנת תהפוכות בים האדום – משלום לחוסר יציבות
מאמר זה סוקר ומנתח את התהפוכות הדרמטיות שאגן הים האדום עבר במהלך שנת 2021 הכוללות סכסוכים אזוריים בקרן אפריקה, משברים סביבתיים, מאבקים על הגמוניה בין מעצמות העל, התגבשות שיתופי פעולה אזוריים
פוטנציאל שיתוף הפעולה הסביבתי הלא ממומש של ישראל באגן הים האדום
התחום הסביבתי עשוי להיות השער להשתלבות ישראל באגן הים האדום ולהידוק יחסיה עם המדינות עימן היא מקיימת יחסים דיפלומטיים באזור, כמו גם עם מדינות עמם טרם התגבשו יחסים פורמליים. הרי כל המדינות באגן
הפיכה בסודן תשנה את מתווה הנורמליזציה?
ב-25 באוקטובר התחוללה הפיכה צבאית בסודן. למרבה הפלא, ההפיכה בוצעה על ידי הנשיא המכהן, גנרל עבד אל-פתאח אל-בורהאן. בורהאן עמד בראש "המועצה הזמנית" – ממשלה צבאית-אזרחית משותפת – שתפקידה
גם אחרי "הסכמי אברהם", הזמני הוא הקבוע במזרח התיכון
ב-1848 נאם ג'ון טמפל פלמרסטון בבית הנבחרים הבריטי וטבע את המשפט האלמותי "לאנגליה אין אויבים או ידידים נצחיים. הדבר היחיד הקבוע והלא-משתנה זה האינטרסים של אנגליה, ועליהם צריך להגן". נדמה
תוניסיה על פרשת דרכים ואיתה תקוות "האביב הערבי"
מאמר מאת פרופ' אלי פודה, פרופ' און וינקלר וד"ר דניאל זיסנוין
ועידת ארביל – הדרך לנורמליזציה עם עיראק ארוכה ומורכבת
לפני כשבועיים כונסה בארביל, בירת מחוז כורדיסטאן, ועידה בה השתתפו 250-300 אישים עיראקיים. הוועידה קראה באופן חסר תקדים לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין עיראק לישראל. הדמות המרכזית בוועידה, השייח'
החושך שבקצה המנהרה: התפוררות לבנון והשלכותיה על ישראל
א. מבוא ב-20 בספטמבר 2021 קמה בלבנון ממשלה חדשה בראשות המיליארדר נג'יב מיקאתי בתום שלושה-עשר חודשים של משא ומתן פוליטי מתיש. באופן סמלי המשקף את גלישתה של המדינה במדרון, הצבעת האמון בממשלה הופרעה
המשרד לשיתוף פעולה אזורי: תמונת מצב לאחר 100 ימי ממשלה חדשה
סיכום דברי השר לשת"פ אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן
המשרד לשיתוף פעולה אזורי: תמונת מצב לאחר 100 ימי ממשלה חדשה
סיכום דברי השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג' בשיחה עם נשיא מכון מיתווים ד"ר נמרוד גורן, במסגרת אירוע לרגל חג סוכות שקיימה מפלגת מרצ ב-22 בספטמבר 2021 עד להקמת הממשלה החדשה, היה המשרד
שנה לאחר "הסכמי אברהם": תפיסת האויב המשותף מתערערת
"הסכמי אברהם" נשאו עמם תקוות גדולות. אחת המרכזיות שבהן היתה החלשת איראן אל מול צמיחתה של ברית אזורית חזקה, שנועדה ליצור אלטרנטיבה לכוחות האמריקאים הנסוגים הדרגתית מעיסוק באיומי הביטחון
ישראל ומצרים: 42 שנים של שלום קר
בעת הביקור האחרון שלו בירושלים, שר המודיעין המצרי עבאס כאמל מסר לראש הממשלה נפתלי בנט הזמנה לפגישה עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. פגישה אחרונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא מצרים התקיימה בשנת
האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מבחן השנה הראשונה
א. מבוא האם הסכמי אברהם היו מהלך "משנה-משחק"? מושג זה, הלקוח מתחום מדע המדינה, מתאר שבירה של מוסכמות ונורמות שנהוגות ביחסים בינלאומיים או בתוך מערכת מדינתית. למשל, שבירה של החרם הערבי
במלאת שנה להסכמי אברהם, איך לצרף את הסעודים לחגיגה?
לאורך השנה שחלפה מאז החתימה על הסכמי הנורמליזציה עם איחוד האמירויות ובחריין, אחת השאלות שהדהדו שוב ושוב בשיח הציבורי בישראל הייתה האם ערב הסעודית היא הבאה התור. למרות התיירות וההזדמנויות העסקיות
שנה אחרי, עדיין לא יבשה הדיו על הסכמי אברהם
לכבוד יום השנה הראשון לחתימה על הסכמי אברהם יתקיים היום, 14 בספטמבר, אירוע חגיגי בוושינגטון. מבט חטוף ברשימת המארגנים והאורחים חושף כי מדובר באירוע של אנשי טראמפ כמו ג'ארד קושנר, אבי ברקוביץ'
הוועידה החשובה שלא שמעתם עליה: מנהיגי המזרח התיכון התכנסו בבגדד
ביום שבת, ה-28 באוגוסט, נערכה ועידה במקום ובהרכב יוצאי דופן. המארחת הייתה בגדד ומשתתפותיה כללו, חוץ מהמארח ראש הממשלה מוצטפא אל-כאזימי, גם את מנהיגי צרפת, מצרים, ירדן, קטר, שרי החוץ של סעודיה,
איראן העניקה לישראל מתנה מן הים. זה הזמן לנצלה
ההתקפות האחרונות על ספינות בבעלות ישראלית בים הערבי לימדו את ישראל שיעור במגבלות הפעלת הכוח הצבאי במערכה נגד איראן, במיוחד כשהיא מתבצעת רחוק מהבית, בחצר האחורית של הרפובליקה האיסלאמית. ישראל מצאה
היחסים עם מרוקו: דגם חדש וטוב של יחסים עם מדינה מוסלמית
אנו נוטים להתלונן בצדק על "השלום הקר" עם מצרים, ובשנים האחרונות גם עם ירדן. היחסים עם מצרים וירדן הם קריטיים לישראל. הם נשענים על שותפות אינטרסים אסטרטגית, ביטחונית וכלכלית, ושרדו עשרות
שנה להסכמי אברהם: מה ישראל צריכה לעשות אחרת?
בימים אלה בישראל, איחוד נסיכויות המפרץ ובחריין מציינות שנה להסכמי אברהם. מאוחר יותר גם סודאן הצטרפה להסכמים בעוד שמרוקו חתמה על ישראל הסכם נפרד. למען האמת, קשה להאמין שחלפה לה שנה אחת בלבד, כיוון
ברבאט, לפיד צריך להציג סדר יום אזורי ליחסים עם מרוקו
ביקור שר החוץ לפיד במרוקו, כמו הביקור שקיים באיחוד האמירויות, מעיד על החשיבות שמייחסת הממשלה החדשה לקידום יחסי ישראל במזרח התיכון, במיוחד עם המדינות שכוננו נורמליזציה עם ישראל לפני כשנה. מאמצי
שנה לאסון בנמל ביירות: מצבה של לבנון רק הולך ומחמיר
תמונות של ילדות קטנות, נערים צעירים ומשפחות מחייכות, עטורות בסרט שחור, מתנוססות בימים האחרונים ברחובות וכיכרות ביירות ובערים נוספות ברחבי לבנון. הלבנוניים האבלים נעים בין ייאוש לזעם. שנה שלמה
השתלבות במזרח התיכון? נראה אותך, לפיד
במהלך ביקורו ההיסטורי של יאיר לפיד באיחוד האמירויות ב-30 ביוני 2021, שנועד לחנוך את השגרירות הישראלית באבו דאבי והקונסוליה בדובאי, הוא קרא למדינות ערביות ומוסלמיות אחרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם
בלי נתניהו ההסכמים עם מדינות המפרץ צפויים דווקא לפרוח
מה יהיה עכשיו עם הסכמי אברהם, שואלים בדאגה בקהילה הבינלאומית בעקבות כינונה של הממשלה החדשה. הסכמי הנורמליזציה שחתמה ישראל עם איחוד האמירויות ובחרין נתפסים בעיני רבים בעולם כהישג אישי של שני
ישראל משתחררת ממעמדה כ"חצי סיכה על מפת העולם"
הקמת ממשלת שינוי מייצרת תקווה והזדמנות לשיפור משמעותי במדיניות-החוץ הישראלית. התפיסה הרווחת היא שעל רקע הפערים האידיאולוגיים בין חברותיה, הממשלה תהיה משותקת מעשייה מדינית, ועיקר תועלתה תהיה
מצרים חזרה להוביל, בינתיים
מאז האביב הערבי ב-2011, מצרים נעלמה מהעולם הערבי. טוב, אולי המילה "נעלמה" קצת מוגזמת, אבל היא בהחלט הורידה פרופיל. כל מי שגדל על מעמדה המרכזי של מצרים בעולם הערבי – ולא רק בתקופה של עבד
תבוסת המערכה בין המלחמות
המערכה בין המלחמות (מב“מ) מהווה בעשור האחרון אסטרטגיה לאומית מובילה עבור ממשלת ישראל ומערכת הביטחון כאחד. התוכנית הצבאית הזו הפכה תחליף נוח לפעולה משמעותית במישור הישראלי-פלסטיני. אך סבב הלחימה
היוזמה המצרית היא הזדמנות לישראל, אך המחיר הוא מהפך במדיניות
שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי ביקר בקהיר, לראשונה מזה שנים. ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל על מנת להשתתף בשיחות על הסדרה ארוכת טווח בעזה. התקשורת המצרית מסקרת את שני הביקורים ומדגישה את
עשור מטלטל, אך מוצלח, יחסית: מדיניות ישראל במזרח-התיכון, 2020-2010
העשור האחרון עמד בסימן שינויים מרחיקי-לכת במערכת המזרח-תיכונית. ישראל, שחקנית חשובה במערכת, הושפעה אף היא משינויים אלה. מאמר זה ,שנכתב על ידי יוגב אלבז ואלי פודה, בוחן את מדיניות החוץ הישראלית
מצעד הפרעונים המצרי
שאלת הזהות מלווה את מצרים מראשית קיומה. לאורך השנים זהויות שונות סיפקו את הדבק שליכד את התושבים מסביב לטריטוריה הקרויה מצרים: פרעונית, אסלאמית, ערבית, אפריקנית וים תיכונית. בתקופות מסוימות זהות
יום הולדת 100 למדינה "הכי לא יציבה במזה"ת"
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ופרופ' רונן יצחק באתר וואיינט
לשנות כיוון ביחס לאיראן
צודקת נעה לנדאו ("הכישלון הירדני", "הארץ", 16.3) ביחס להיעדרה של אלטרנטיבה מצד האופוזיציה למדיניות הישראלית בנושאי חוץ וביטחון. זו נדרשת לשיח הציבורי בכל עת, אולם כעת ביתר שאת
הסיבה לכך שנתניהו לא אהוד בארמון בירדן
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
ישראל חייבת להשלים את מהלך חיסון תושביה גם בחיסון שכנינו הפלסטינים
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר זמן ישראל
חוצות גבולות: המזרח התיכון בעיני חוקרות ועיתונאיות
כנס משותף של מכון מיתווים ומכון טרומן לרגל יום האישה הבינלאומי
הדגל הסעודי – האם החרב מסמלת אלימות או עוצמה ואצילות?
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר אלעד גלעדי באתר זמן ישראל
יישום החלטת האו"ם 1325 על נשים, שלום וביטחון בישראל ובתורכיה
באוקטובר 2020, צוין יום השנה ה-20 להחלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם על נשים, שלום וביטחון.[1] ציון דרך זה מספק הזדמנות נאותה להעריך את אתגרי והישגי ההחלטה ולהציע רעיונות לשיפור יישומה
המלחמה בתימן – האם (גם) מדרום תיפתח הרעה?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מיסוד יחסים לטווח ארוך עם איחוד האמירויות
מאמר דעה מאת ד"ר מורן זגה ונדב תמיד באתר זמן ישראל
במהפכה של הרגע האחרון, טראמפ השיב את ישראל למקומה הטבעי
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
2021
פרסום חודשי של מיתווים על מדיניות ארה"ב כלפי המזרח התיכון, מאת גל אולי סיגלר. הפרסום עוסק בסוגיות הקשורות ליחסי ישראל-ארה"ב, תהליך השלום/הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמזרח התיכון המשתנה.
ייתכן שהספדתם מוקדם מדי את האביב הערבי
התקשורת הישראלית – כולל כאן – הרבתה לעסוק בשבועות האחרונים במה שהגדירה ככישלון מחאות "האביב הערבי", לרגל ציון עשור לתחילת ההתקוממות נגד השלטונות הדיקטטוריים במזרח התיכון. לרוב
התנקשויות, מחאות והסכמי שלום: סיכום 2020 במזרח התיכון
**המאמר פורסם בזמן ישראל, 2 בינואר 2021 השנה שחלפה לה החלה בחיסול של קאסם סולימאני, מפקד כוחות קודס האיראניים, והיא מסתיימת בחיסול של בכיר איראני נוסף, מוחסן פחריזאדה. איום המלחמה עם איראן ריחף
שיקום הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הוא אינטרס ישראלי מובהק
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר גלובס
בדרך לנורמליזציה עוצרים את האחים המוסלמים
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ולימור לביא באתר וואלה חדשות
עשור לאביב הערבי: הפערים מתרחבים, האבטלה גואה והשחיתות עדיין שם
פעם בשנה במהלך העשור האחרון עלה לכותרות שמו של הירקן התוניסאי מחמד בו-עזיזי, ששפך על עצמו דלק והצית את גל המהפכות בעולם הערבי. עיתונאים ראו במעשה ההצתה הנוראי ובנסיבות שדחפו את בו-עזיזי אל מותו –
המו"מ על הגבול הימי בין ישראל ולבנון – בכל זאת דרך חתחתים?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מה צריך לדעת על מערכת ההשכלה הגבוהה במפרץ
ד"ר מורן זגה בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
ישראל ומרוקו – שילוב נדיר של אינטרסים מדיניים וקשרי תרבות
עינת לוי בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
הפלירטוט המחודש בין תורכיה וישראל
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
ההסכם עם מרוקו טבעי ובעל פוטנציאל,
אך הסוגיה הפלסטינית עדיין מהווה מכשול
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ועינת לוי באתר וואלה חדשות
אין גן עדן בדובאי, אבל גם לא גיהינום
מאמר דעה מאת ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה באתר וואיינט
נורמליזציה עם מצרים וירדן? מוקדם מדי לחגוג
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר בשמת יפת באתר זמן ישראל
"הם משלנו!": היהודים בספרי הלימוד של מרוקו
מאמר דעה מאת עינת לוי באתר וואיינט
משהו קורה בממלכה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
מדיניות-החוץ האזורית של ישראל: הערכת מצב שנתית, נובמבר 2020
סיכום הכנס השנתי הרביעי של מכון מיתווים
מדיניות טראמפ במזרח התיכון הייתה כישלון, גם אם בישראל רואים בה הצלחה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אחרי שנים של קשרים חשאיים עם ישראל, האינטרס הכלכלי של סודאן הכריע
מאמר של פרופ' אלי פודה ב"וואלה!"
מכון מיתווים חתם על מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם מכון Trends מאיחוד האמירויות
הודעה לתקשורת
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2020
מדד מדיניות-החוץ 2020
ביידן יתרחק מהקו של טראמפ במזה"ת, אך פניו לאסיה
קסניה סבטלובה על הבחירות בארה"ב בבלוג של מכון מיתווים ב"הארץ"
המשא ומתן על הגבול הימי בין ישראל ולבנון: אופטימיות זהירה, ללא פעמוני שלום
השגריר לשעבר מיכאל הררי, מאמר דעה ב"גלובס"
שלום, אחר
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר זמן ישראל
יחסי ישראל עם מדינות ערב: הפוטנציאל הלא ממומש
ספר אלקטרוני מאת מומחי מכון מיתווים בעריכת ד"ר רועי קיבריק, ד"ר נמרוד גורן ומירב כהנא-דגן
איחוד האמירויות ובחריין צריכות כתובת אחת
מור יהלום בבלוג של מכון מיתווים באתר הארץ
הפוטנציאל האמיתי לשיתוף פעולה בין ישראל ואיחוד האמירויות
ד"ר מורן זגה, מאמר דעה, ספטמבר 2020
אחרי 25 שנות חיזור, השלטון בבחריין החליט לגלות תעוזה
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
אחרי 25 שנות חיזור, השלטון בבחריין החליט לגלות תעוזה
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, וואלה, ספטמבר 2020
יהיה נחמד לבקר בדובאי, אבל רמאללה חשובה יותר
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוגוסט 2020
מישהו דופק על דלתה הסגורה של ישראל לתיירות מהמזה"ת
עינת לוי בבלוג של מכון מיתווים, הארץ
שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב: כיצד זה עובד ברמה הממשלתית?
מחקר, מור יהלום וקסניה סבטלובה, ספטמבר 2020
שיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערב: כיצד זה עובד ברמה האזרחית?
מחקר, ד"ר רועי קיבריק ועינת לוי, ספטמבר 2020
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019
מדד מדיניות-החוץ 2019
קטר מנסה לשרוד באמצעות נראות, וחברת קטר איירווייז ממלאת בכך תפקיד מרכזי
מאמר דעה, רועי רוזנבליט, ספטמבר 2020
גם לבנון טבעה בשחיתות ופילוג. ראו הוזהרנו
מאמר דעה, ח"כ לשעבר קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
אילו שמעון פרס היה עמנו היום, הוא היה פועל למנף את ההסכם עם האמירויות
מאמר דעה מאת נדב תמיר באתר מעריב
חזון המזרח התיכון של שמעון פרס חי ובועט
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, אוגוסט 2020
האם ההסכם עם איחוד האמירויות יהיה הישג טקטי או אסטרטגי?
מאמר דעה מאת נדב תמיד באתר זמן ישראל
האם ההסכם עם איחוד האמירויות יהיה הישג טקטי או אסטרטגי?
מאמר דעה, נדב תמיר, זמן ישראל, אוגוסט 2020
הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין ישראל ואיחוד האמירויות הערביות
ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
שישאלו את הסעודים: הדרך של האמירויות לנשק קטלני עוברת אצל הלובי היהודי
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה וואלה, אוגוסט 2020
איחוד האמירויות הערביות: המדינה שזזה מהשוליים למרכז
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, מעריב, אוגוסט 2020
כישלון הסיוע הבינלאומי עלול לקרוע את לבנון מבפנים
מאמר דעה, השגריר לשעבר מיכאל הררי, וואלה, אוגוסט 2020
הביטחון כערך עליון: המניע המרכזי להסכם שיתוף הפעולה בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות
מאמר דעה, ד"ר מורן זגה, אוגוסט 2020
פריצת הדרך עם איחוד האמירויות צריכה לשמש מנוף לשלום עם הפלסטינים
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, אוגוסט 2020
מאחורי האיפוק הדיפלומטי, בירדן רואים בסיפוח כהפרת הסכם השלום
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, אוגוסט 2020
מה נתניהו לא למד מהאביב הערבי?
מאמר דעה, אלי פודה ואון וינקלר, זמן ישראל, יולי 2020
דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, יולי 2020
בחודש יולי 2020, קיים מכון מיתווים דיאלוג מדיני ישראלי-ירדני, שכלל שיחות של מומחי המכון עם מספר בכירים ירדניים מהתחום המדיני, הדיפלומטי, הצבאי והאקדמי, על מנת להבין מה באמת חושבים בעמאן על אפשרות
