מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2026
הסקר בוחן את עמדות הציבור ביחס לאסטרטגיה הרצויה לישראל בזירות הלחימ - ובבחינת האפשרות של מעבר ממערכה צבאית להסדר עתידי. כמו כן נבדקו שאלות הקשורות לקשרי ישראל עם שחקנים אזוריים, אירופה ארה"ב.
הגיע הזמן לדבר על שלום חשמלי
המלחמה עם איראן חידדה את הצורך בהגנה על תשתיות האנרגיה של ישראל. באירופה כבר מזמן מצאו פתרון: מדינות מחברות את רשתות החשמל שלהן ומצליחות לצמצם את הפגיעה בסביבה, חוסכות כסף ונערכות לתרחישי קיצון -
לבנות גשרים עם ממשלת לבנון במקום לפוצץ אותם
כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות
בלי שיקום פיזי שיוביל לשיקום מדיני – ישראל תישאר תקועה במעגל הלחימה
בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לעשייה", בהובלת מכון הערבה ומכון מיתווים, קראו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ממלאת מקום ראש הממשלה לשעבר ציפי לבני, ומומחי מדיניות וביטחון לקדם מהלך מדיני
מה עושים כשכוח לא מפחיד יותר את האויב
כשחיזבאללה, החות'ים ואיראן נחושים יותר למות מאשר להיכנע - שימוש בעוד כוח צבאי לא יעזור ובטח לא יוביל להכרעה. ישראל צריכה לגלות מחדש דרך שלישית: להחליש את אויבינו מבפנים, מבלי לירות פגז אחד.
ההתקפות האיראניות העירו את השדים של בחריין
בחריין הייתה אחת המדינות המטווחות ביותר על-ידי איראן במלחמה. האם הסיבה לכך היא יחסיה עם ישראל?
כוח צבאי או חוק בינלאומי: למה בישראל לא מבינים את היחס האירופי לאיראן
ממשלת ישראל חייבת לחשוב אסטרטגית כשהיא מקצינה ימינה. אסור לה ליצור תלות מוחלטת בטראמפ ולאבד את אדי התמיכה המועטים שנשארו לה באירופה.
המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור
מדינות האזור מחפשות את דרכן. החלוקה הבינארית לפני המלחמה ובמהלכה לציר "ההתנגדות", שכלל את איראן, חיזבאללה, חמאס, החות'ים, ציר המדינות המתונות - ישראל, מדינות השלום והנורמליזציה, לצד סעודיה - וציר
ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון
18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון
שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה
כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה – ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם
כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים
למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה
ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור. במסמך הבא תמצאו את תגובות מומחי ומומחות
התפתחויות בזרמים הרעיוניים בארצות הברית: השפעתם על יהדות אמריקה ויחסי ישראל-ארה"ב
מאמר זה בוחן את השינויים העמוקים בפוליטיקה האמריקאית בעשור האחרון ואת השלכותיהם על יחסי ישראל-ארצות הברית, על מעמדה של ישראל בקרב הציבור וההנהגה האמריקאית ועל יהדות ארה"ב.
ישראל וסוריה: נורמליזציה או מלחמה?
המזרח התיכון שוב סוער והפעם – עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מורסיאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה
ערב הסעודית היא הבחירה הנכונה של ישראל בדרך לפתרון שתי המדינות
מסמך זה מסביר מדוע, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, המלחמה בעזה והסיפוח המואץ בגדה המערבית, מדינה פלסטינית היא הכרח עבור ערב הסעודית, והוא גם בוחן את תפקידה הנוכחי והפוטנציאלי של ערב הסעודית בקידום
חלון ההזדמנויות בצפון: ישראל, לבנון וסוריה צריכות לצעוד להסדרה, לא להסלמה
המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.
מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2025
סקר דעת הקהל השנתי השלושה-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט 2025. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל
האם מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי?
מדינות רבות הכירו באחרונה במדינה פלסטינית, ואפילו בתוכנית החדשה של ארה"ב, הנושא נמצא על השולחן, גם אם בעתיד הרחוק. פרופ' יוסי מקלברג, שכתב כבר לפני שנה מאמר מיוחד בנושא למיתווים, חושב שזה אינטרס
מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא.
סיכום כנס מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק
אסטרטגיה הומניטרית למלחמה בעזה
יותר ויותר אזרחיות ואזרחים בישראל נחשפים למראות הקשים ולהיקף המצוקה ההומניטרית ברצועה עזה. מכון מיתווים החל לעסוק בשאלה הזו כבר בחודשים הראשונים של המלחמה מתוך הבנה ברורה: הסיוע ההומניטרי אינו
יריבות ארה"ב–סין והמזרח התיכון: תובנות מכנס וירטואלי
מכון מיתווים כינס באחרונה מפגש מומחים מובילים, שנערך בזום, במטרה לבחון את הדינמיקה המשתנה ביחסי ארצות הברית–סין ואת השלכותיה העמוקות על המזרח התיכון. לנוכח ההחרפה בתחרות בין שתי המעצמות
