/ פאנל מומחים
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים
קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים, שמתמודדת עם משבר כלכלי חמור, עם חוסר ודאות ביטחוני ועם מדיניות אמריקנית חדשה, נדרשת כעת למלא תפקידים שלעתים נראים כסותרים.
בפאנל מומחים מיוחד שערך מכון מיתווים תחת הכותרת "מצרים בעין הסערה ביום שאחרי", נדונו השאלות המרכזיות הנוגעות לעמדותיה של מצרים, לאינטרסים האסטרטגיים שלה, ולהשפעתם על מערכת היחסים עם ישראל.
בין תיווך להסתגרות: מצרים בתמונה האזורית
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, פתח את המפגש באבחנה: "מצרים נמצאת בעמדה מורכבת מאוד – מצד אחד היא מתווכת מרכזית, ומצד שני מדינה שנבנית מחדש מול משברים. היא לוקחת חלק פעיל בניסיונות לעצב את הסדר הפוליטי החדש בעזה, אך באותה נשימה סופגת בעצמה את הטלטלות הכלכליות והאזוריות שמזעזעות את המזרח התיכון מאז 7 באוקטובר."
לדבריו, "מצרים היא שחקן אזורי, יעד ללחצים, מדינה עם אינטרסים משלה, ויחד עם זאת – מרכיב קריטי בשיח האזורי והבינלאומי. השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא – מה באמת מצרים רוצה? ואיך זה משליך על יחסי ישראל-מצרים-ארה"ב?"
חשדנות ישראלית – תהליך חדש ומדאיג
שגרירת ישראל לשעבר בקהיר, אמירה אורון, התריעה על שינוי באווירה בישראל: "במשך שנים ראינו גישה אוהדת כלפי מצרים – רצון לנורמליזציה, דיאלוג, שיח של שלום. בשנה וחצי האחרונות, משהו השתנה. ניכרת עלייה בעוינות כלפי מצרים בציבור הישראלי, וזה תהליך שאני לא מכירה. השיח החדש הזה לא תורם ליחסים עם קהיר."
גם העיתונאי ג'קי חוגי, פרשן לענייני ערבים בגלי צה"ל, התייחס לשיח המתלהט ברשתות החברתיות: "יש דיבורים מופרכים על מלחמה עם מצרים – צריך להרגיע. מצרים אינה שואפת למלחמה, אלא חוששת מאוד מבריחה המונית של פלסטינים לסיני. זו הסיבה העיקרית לפריסת כוחותיה באזור רפיח. מדובר בצעדי מגן, לא בצעד תוקפני."
להימנע מנבואה שמגשימה את עצמה
ד"ר חיים קורן, שגריר ישראל לשעבר במצרים, הדגיש את חשיבות השמירה על היחסים עם קהיר: "לא משנה איך נסתכל על זה – כרגע אין למצרים מתווה טוב יותר מההסכם עם ישראל. אסור להיתפס לפרטים כמו התחמשות מצרית ולהפוך אותם לסיפור מאיים. גישה כזו עלולה ליצור 'נבואה שמגשימה את עצמה'. עלינו לראות את התמונה הכוללת."
ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הוסיף: "אין דרך נעימה לומר זאת: למלחמה בעזה יש השלכות שליליות על השלום בין ישראל למצרים. ייתכן שאפילו נתגעגע למצב היחסים כפי שהיה ערב המלחמה. שלושת התחומים שבהם ניכרת הפגיעה הם: מדיני-ביטחוני, דעת הקהל והכלכלה".
יוזמה מדינית – אך לא פתרון מיידי
פרופ’ אלי פודה, מומחה למצרים מהאוניברסיטה העברית, התייחס ליוזמה המדינית האחרונה שמובילה מצרים, ותהה אם יוזמה זו תוביל לפריצת דרך בטווח הקרוב: "היוזמה מציבה מסגרת עקרונית, אך אינה עונה על הדרישות המיידיות: הפסקת הלחימה, החזרת החטופים, וסילוק שלטון חמאס."
אמריקה, מצרים והמשולש האסטרטגי
ד"ר שירה עפרון, מנהלת המחקרים ב-Israel Policy Forum, הדגישה את התיאום בין מצרים, מדינות המפרץ וארה"ב סביב מטרה משותפת – שינוי המצב בעזה: "האמריקנים דוחפים להארכת הפסקת האש ולהסדר ארוך טווח שיבטיח שחמאס לא יישאר בשלטון. בהיבט הזה, יש קו ברור שמאחד את ישראל, מצרים וארה"ב – לא מתוך זהות מוחלטת, אלא מתוך אינטרס משותף."
מנחה:
איתן ישי, ראש תוכנית מזרח תיכון וצפון אפריקה במכון מיתווים.
משתתפים:
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים.
שגריר בדימוס ד"ר חיים קורן, עמית מדיניות במכון מיתווים, לשעבר שגריר ישראל בדרום סודאן ושגריר ישראל במצרים.
ד"ר אופיר וינטר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומרצה בחוג ללימודי הערבית והאסלאם באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' אלי פודה, מרצה בחוג ללימודי האסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר ועד המנהל של מכון מיתווים.
שגרירה בדימוס אמירה אורון, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, כיהנה כשגרירת ישראל במצרים מ-2020 ועד 2024.
ג'קי חוגי, עיתונאי ופרשן לענייני ערבים בגלי צה"ל.
ד"ר שירה עפרון, מנהלת מחקרים ב-Israel Policy Forum.
