עדכון הומניטרי | ילדי עזה: בריאות, חינוך ותזונה
כמעט עשרה חודשים לאחר חתימת הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025, עזה נותרה בשלב ביניים מתמשך: הלחימה העצימה הסתיימה, אך השיקום עדיין מוגבל מאוד. ילדים ממשיכים לשאת בנטל כבד במיוחד של המשבר.
כך אפשר לייבש את מקורות הכסף של חמאס – יצחק גל ב"כלכליסט", ספטמבר 2026
מדיניות ישראלית המונעת חלופה שלטונית מאפשרת לחמאס לשקם את כוחו בעזה. לצד פירוקו מנשק, ישראל צריכה להוביל תוכנית כלכלית שתנתק את הארגון ממקורות ההכנסה שלו ותעביר את השליטה לסיוע ולכלכלה לידי ממשלת
אין ביטחון בעזה ללא טיפול בפסולת הבניין
ניהול פסולת הבניין ברצועת עזה יהיה תהליך בונה כלכלה, חברה ומוסדות פוליטיים.
איך "מייבשים" את חמאס? תוכנית כלכלית לשינוי המציאות בעזה – יצחק גל ב"רצועת הביטחון", גל"צ, אוגוסט 2026
איך אפשר לייבש את מקורות המימון של חמאס ולמנוע ממנו להשתקם ולבנות את העימות הבא? יצחק גל, מומחה לכלכלת המזרח התיכון ממכון מיתווים, מציג תוכנית כלכלית תלת־ממדית להתמודדות עם חמאס בעזה.
חמאס ממשיך להתבסס בחסות ממשלת נתניהו. על ישראל לנקוט תוכנית סדורה ש"תייבש" אותו כלכלית
על רקע ההסכם המתגבש בין מועצת השלום לחמאס יש מקום לבחון לעומק את סוגיית הטיפול בכספים, המהווים עוגן לשלטון החמאס ולהתעצמותו הצבאית. בתקופה שקדמה ל-7 באוקטובר 2023, פיתח הארגון, תוך שהוא ממנף את
הבסת חמאס עוברת דרך דאגה לאזרחי עזה
ישראל בחרה להישען באופן בלעדי על פעולה צבאית כדי לנסות להביס את חמאס, אבל הניסיון הבינלאומי בעשרות השנים האחרונות מלמד שכדי להשיג התקדמות יש להפריד בין האוכלוסייה האזרחית לבין הארגון ולהציב בראש
בלי שיקום פיזי שיוביל לשיקום מדיני – ישראל תישאר תקועה במעגל הלחימה
בכנס "תוכנית השלום של טראמפ: מקיפאון לפעולה", בהובלת מכון הערבה ומכון מיתווים, קראו ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ממלאת מקום ראש הממשלה לשעבר ציפי לבני, ומומחי מדיניות וביטחון לקדם מהלך מדיני
תהליך פירוק חמאס מנשקו לא מתקדם – וגרירת הרגליים של ישראל לא עוזרת – השגריר בדימוס מיכאל הררי, "מעריב", יולי 2026
נראה שרק משבר או התפרצות יצליחו להעיר את ישראל לנעשה ברצועת עזה ובגדה המערבית. הודעתו של חמאס על התפטרות הממשלה המנהלת מטעמו את רצועת עזה, והעברת סמכויותיה לוועדה הטכנוקרטית, ראוי שתעורר עניין.
ניהול משותף של משבר הפסולת בישראל ובפלסטין כהזדמנות סביבתית ומדינית
מסמך זה בוחן את בעיית הפסולת במרחב הישראלי פלסטיני, ואת ההשלכות חוצות הגבולות שלה. המסמך מציע לבחון את המרחב של הפסולת בו מתקיימים כשלים אסטרטגים מקצועיים ופוליטים ולבצע דרכו שינויים מהותיים
חייבים לעבור מניהול סכסוך לארכיטקטורה אזורית – ד"ר רועי קיבריק בפודקאסט של ד"ר מיכאל מירו, מאי 2026
בעקבות המציאות המורכבת של מלחמת שבעה באוקטובר, השדרן והעיתונאי מיכאל מרו מארח את ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים ב'מיתווים' – המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית. השניים מנתחים את כשלי מדיניות החוץ
ניהול משאבים וטיפול בפסולת ברצועת עזה: מודל חדשני לשיקום סביבתי-דיפלומטי
מלחמת ”חרבות ברזל“ שפרצה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 הובילה להיקפי הרס תשתיות חסרות תקדים בקנה מידה אזורי ובינלאומי ברצועת עזה. במהלך המלחמה נפגעו כ-192,000 מבנים, וכ-3,045 קילומטר של כבישים
הכישלון שהעצים את חמאס, והתוכנית שמבקשת לשנות כיוון – ד"ר עומר צנעני
ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא
תפקידי החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית בתהליכי השיקום בעזה
מסמך זה מתמקד בתפקידי החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית (בעזה ובגדה המערבית) בנקודת הזמן הנוכחית, לקידום המעבר ההכרחי מהמלחמה אל תהליך השיקום של עזה במסגרת תהליך שלום מדיני ישראלי-פלסטיני-אזורי.
מימון שיקום בר-קיימא של עזה
מסמך זה טוען כי שיקומה של עזה יהיה תלוי לא רק בכמות המימון שתגויס, אלא גם באופן שבו המימון מובנה, מנוהל ומעוגן בהקשר פוליטי רחב יותר.
שיקום כמנוף לשינוי פוליטי: כיצד כלים של שיקום יכולים לחזק את המשילות הפלסטינית בעזה ולהוות מודל חיובי לגדה המערבית
מסמך זה מנתח את התרחישים הצפויים ברצועת עזה ואת האתגרים הצפויים לפעילות הוועדה הטכנוקרטית, ומציע עקרונות לפעולה והמלצות קונקרטיות ומיידיות לוועדה הטכנוקרטית ולקהילה הבינלאומית.
שיקום עזה: סיכונים, הזדמנויות, ודרכי התמודדות של ישראל
במסגרת "תוכנית 20 הנקודות" של ממשל טראמפ נערכת הקהילה הבינלאומית לשיקום נרחב של רצועת עזה. עבור ישראל, תהליך זה מהווה הזדמנות אסטרטגית רב-ממדית: דחיקת שלטון חמאס לטובת כוחות מתונים, קידום תהליכים
בעלות מקומית על תהליך השיקום בעזה
מסמך זה טוען כי שיקום עזה לא יכול להצליח ללא אוטונומיה פלסטינית, זכויות והשתתפות משמעותית. בהתבסס על ניסיון השוואתי ותובנות מן השטח, הוא מראה כיצד מודלים המונעים מבחוץ נוטים לשחזר תלות ושבריריות
מועצת השלום עדיין רחוקה מלהביא את השלום
מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב
איך מחליפים שלטון בעזה? – ד"ר עומר צנעני ב"איך עושים בקטנה" – עוגן לעתיד, ינואר 2026
אודי גורן, ממובילי 'עוגן לעתיד' משוחח עם ד"ר (סא"ל במיל') עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית המשותפת של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון, על השלבים להחלפת שלטון, מה המשמעות של פירוז? איך זה
עדכון מצב הומניטרי – בריאות | עזה
בר רפפורט, נציגת המכון: "לישראל אין אינטרס בחוסר יציבות אזרחית מתמשכת בעזה, ובוודאי לא בהתדרדרות במצב שירותי הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות האזרחיות. מצבים אלו מייצרים לחצים הומניטריים,
מצרים: שותפה הכרחית בייצוב רצועת עזה ב"יום שאחרי המלחמה"
במחקר חדש מטעם היחידה המדינית-ביטחונית, ד"ר אופיר וינטר מנתח לעומק את החשיבות העליונה של השותפות הישראלית-מצרית, המהווה תנאי להצלחת מימוש תוכנית טראמפ ולייצוב המערכת הישראלית-פלסטינית כולה.
מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי
ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא
את חמאס יש לנצח מדינית, לא צבאית
צה"ל לא יכול להכריע את חמאס בדרך צבאית • על ישראל לחתור עכשיו להסכם שישיב את החטופים ויחליף את חמאס בשלטון טכנוקרטי-פלסטיני, לפני שהנזקים לחברה הישראלית וללגיטימציה הבין-לאומית יהיו בלתי הפיכים • דעה
מה עוד צריך לקרות? – ברוך בינה ב"זמן ישראל", אוגוסט 2025
החלטת הממשלה, או ראש הממשלה, כי הרי אין בישראל ממשלה אלא רק ראש-ממשלה, להשתלט על עזה העיר היא אסון לדורות. גיבורי החיל בקבינט עומדים כחומה בצורה על עקרונותיהם הלאומיים, כלומר מכשכשים בזנבותיהם
שיקום בר-קיימא: שיעורים מהעולם למרחב עזה
המזרח התיכון מצוי ברגע מכריע. המלחמה בעזה, קריסת המשטר בסוריה, והעימות הגובר בין ישראל לאיראן מציבים את האזור כולו בפני בחירה היסטורית: המשך מעגל האלימות וההרס, או פתיחה בתהליך של שיקום
הבידוד המדיני אינו בלתי נמנע – זו בחירה
בניגוד לצונאמי, את הסערה המדינית הנוכחית ניתן היה לחזות מראש, אך חשוב מכך – ניתן עדיין למנוע את נזקיה • זו אינה תופעת טבע, אלא תוצאה של בחירה בקיפאון מדיני על פני יוזמה
סיוע הומניטרי בעזה: בין מוסר, פוליטיקה ושדה הקרב – סיכום וובינר, יולי 2025
משבר הרעב בעזה החריף בשבועות האחרונים ומציף שוב את השאלות הקשות סביב מדיניות הסיוע של ישראל בזמן המלחמה. אלפי טונות של מזון ותרופות מצטברים במחסנים מחוץ לרצועה, אך רבים מהנזקקים ביותר נותרים ללא
עדכון על המצב ההומניטרי בעזה
"הפורום ההומניטרי לעזה", בו חבר מכון מיתווים לצד גופים הומניטריים וארגוני סיוע מישראל, קיבל אתמול דיווחים קשים מארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים ברצועה, שמצביעים על הידרדרות משמעותית במצב ההומניטרי בשטח
לפני שמקימים "עיר הומניטרית" בעזה, ראוי לזכור את לקחי ההיסטוריה
התוכנית להקים עיר הומניטרית בדרום עזה מזכירה יוזמות דומות מהעבר. לפני שמדברים על מחנות ריכוז ומשווים לשואה, מספיק להיזכר בהיסטוריה של איטליה הפשיסטית בלוב, ולראות כיצד מחנות ריכוז "הומניטריים"
המלכודת המוסרית הזו הביאה למותם של רבים – וישראל צריכה לצאת ממנה – נדב תמיר ב"מעריב", יולי 2025
רבים בישראל מתקשים לבצע את ההבחנה האסטרטגית והמוסרית בין האזרחים למחבלים, בין ההנהגות לעמים. הגיע הזמן לחדד את ההבדלים ביניהם
בין עזה לטהראן: סין משנה כיוון, ועל ישראל לזהות את ההזדמנות
לאורך המלחמה בעזה, שימשה ישראל עבור סין ככלי לניגוח ארה"ב. במלחמה מול איראן חל שינוי מעניין, וישראל זכתה לשבחים ולתמיכה שהיא יותר ממרומזת. איך התחולל המפנה, ומה צריכה להיות האסטרטגיה הישראלית
שותפות גורל – פרופ' אריה קצוביץ' ב"זמן ישראל", יולי 2025
בימים טרופים אלה של הפסקת האש במלחמה עם איראן בתיווכו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, לצד המשך מלחמה ללא תוחלת ברצועת עזה, אני מרגיש שותפות גורל עם העם הפלסטיני. בסופו של עניין, כולנו בסירה אחת,
רצועת עזה – קריסה הומניטרית
"הנתונים המעודכנים שמציג פורום המומחים והחברה האזרחית הישראלית לסיוע הומניטרי לעזה צריכים להדיר שינה מעינינו", בר רפפורט נציגת מיתווים בפורום.
החזרת הסיוע לעזה – חובה מוסרית וחשיבה אסטרטגית לטווח הרחוק
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
אזור ללא חמאס: מודל חדש לשינוי המציאות בעזה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
יש פה מטרה בכלל? הפוליטיקה שמאחורי החזרה לעזה – ד"ר עומר צנעני בראיון לדמוקרט TV, אפריל 2025
"אם עד לאחרונה עוד ניסו להצדיק את הלחימה בתכלית ביטחונית, היום כבר ברור – מדובר במהלך פוליטי-אידיאולוגי." ד"ר עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל
פאנל מומחים – יחסי ישראל-מצרים והיום שאחרי ברצועת עזה
בין עזה, קהיר וירושלים: מצרים בצומת דרכים קריסת הפסקת האש בעזה והתמשכות הלחימה בדרום, מציבות את מצרים – המדינה הערבית הראשונה שחתמה על הסכם שלום עם ישראל – במוקד לחצים אזוריים ובינלאומיים. מצרים,
רבין ייחל שיטבעו בו, ערפאת הציע לשתות ממנו. אבל דווקא הים של עזה עשוי להיות פתרון
מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש
הבטחת תשתיות קריטיות בעזה היא צורך ביטחוני ישראלי
הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון
מי ימנע את המלחמה הבאה בעזה?
מאמר דעה מאת ד"ר ליאור להרס וד"ר נמרוד גורן באתר וואלה חדשות
ישראל וקטר מתמקדות באינטרסים משותפים ומבליגות על מחלוקות
מאמר דעה, קסניה סבטלובה, מעריב, 31 במרץ 2020
הפתרון לעזה הוא מדיני, לא צבאי
מאמר דעה, נדב תמיר, מעריב, 27 בפברואר 2020
10 מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ של ישראל
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן וד"ר רועי קיבריק, הארץ, 21 בינואר 2020
