ניהול משאבים וטיפול בפסולת ברצועת עזה: מודל חדשני לשיקום סביבתי-דיפלומטי

ניירות מדיניות והמלצות / ישראל ועזה

מלחמת ”חרבות ברזל“ שפרצה לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 הובילה להיקפי הרס תשתיות חסרות תקדים בקנה מידה אזורי ובינלאומי ברצועת עזה. במהלך המלחמה נפגעו כ-192,000 מבנים, וכ-3,045 קילומטר של כבישים ודרכים נהרסו. הרס זה מיתרגם להיקפי פסולת בניין נרחבים ביותר הנאמדים בין 67 ל-126 מיליון טון (בהתאם לתרחישים שונים). היקף זה חורג מיכולתן של שיטות טיפול קונבנציונליות המבוססות על פינוי והטמנה להתמודד בהצלחה עם משימת הטיפול, ומחייב חשיבה מערכתית חדשה.

מסמך זה מציג מודל רב־ממדי לשיקום סביבתי־דיפלומטי, המושתת על עקרונות הכלכלה המעגלית. הגישה המוצעת חותרת להפיכת פסולת הבניין ממטרד סביבתי למשאב לשיקום: צמצום הכרייה של חומרי גלם חדשים, הארכת מחזור החיים של חומרים קיימים ושילובם מחדש בתהליכי הבנייה והתשתית. מכיוון שכל תהליך שיקום עתידי ברצועה יתבצע בסביבה רוויה בפסולת, שאלת הטיפול בה עומדת בלב התהליכים הסביבתיים והדיפלומטיים. המסמך ממליץ על מעבר מגישת ”פינוי והטמנה“ לאסטרטגיה הממצה את פסולת הבניין כמשאב חיוני לשיקום הכלכלי, הסביבתי והחברתי של המרחב.