החתיכה החסרה סביב שולחנות המו״מ: נשים

שירי לוינס אוגוסט 2022
מאמרי דעה ופרשנות

בזמן שממשלת ישראל מיסגרה עבור ציבור הבוחרות והבוחרים את תמונות הניצחון של מבצע "עלות השחר", נתלו לצדה על הקירות הווירטואליים והפיזיים צילומים דומים של גברים בחליפות סביב שולחנות דיונים. אותו שולחן, אותם דיונים, אותם חליפות, אותם גברים.

הדרישה, לכלול נשים במוקדי קבלת ההחלטות, להכניס אותן לתמונה, נתפסת פעמים רבות כקנטרנית וככזו שנעשית בשם תקינות פוליטית יפת נפש ולא כפקטור משמעותי בתהליכים מדיניים וכלכליים. ואולם, יותר מ-20 שנה אחרי החלטת 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם, הקוראת לשילוב נשים בכל תהליכי קבלת ההחלטות הקשורים לשלום וביטחון, עומד לרשות המדינאים, יועציהם ועוזריהם מאגר גדל והולך של מחקרים אמפיריים, מקרי בוחן ודוגמאות מרחבי העולם המוכיחים כי שילוב נשים בתהליכים אלה הוא בעל תרומה ייחודית, משמעותית ואף קריטית.

מחקרים מראים כי שילוב של נשים בתהליכי משא ומתן, מעלה את ההיתכנות של הגעה להסכם, מפחית את מקרי האלימות לאחריו, משנה ומשפר את אופיו של ההסכם ואת תכניו (כולל התייחסות ספציפית למשילות תקינה, צדק חברתי, תהליכי שיקום, קידום שוויון מגדרי וזכויות אדם), מעלה בצורה משמעותית את היתכנות יישום ההסכם והמשכיותו ומקדם שיקום כלכלי לאחר סיומו של הקונפליקט.

נוסף על כך, נשים נתפסות כמתווכות ישרות יותר. פרופ' יפעת מעוז ערכה סדרת מחקרים (2009, 2010) בהם מצאה כי הצעות פשרה שהוגשו לצדדים יריבים, נתפסו כאמינות יותר כאשר נאמר לצדדים כי הן נוסחו על ידי נשים. ההכרה ב"קואליציית השבט השישי בסומליה" (The Sixth Clan Coalition) – שבט הבנוי מנשים מחמשת השבטים האתניים במדינה, אשר הובילו את מאמצי התיווך לסיום מלחמת האזרחים כשבט רשמי – ושמירת 12% מהמושבים עבורו במועצה המכוננת, היא אחת הדוגמאות לכך שלארגוני השלום של נשים ישנה נגישות גבוה יותר לצדדים יריבים וכי נגישות זו מאפשרת התנעה של משא ומתן ברמות הפורמליות.

שיתוף ארגוני שלום של נשים מאפשר גם לחבר את הנעשה בחדרי הדיונים למציאות החיים היום-יומית. סוואני האנט, שהייתה נוכחת במשא ומתן בבורונדי, סיפרה על מקרה שעשוי להיתפס כמשעשע: אחת מהסוגיות שנדונו עסקו בשליטה טריטוריאלית באזור הנהר המפריד בין הקבוצות היריבות. כאשר (בלחץ גורמים בינלאומיים) שולבו נציגות של ארגוני שלום בדיונים, הן פרצו בצחוק למשמע הוויכוח. התברר כי אותו הנהר יבש מזמן. בצפון אירלנד, שילוב ארגוני נשים במשא ומתן ובגיבוש הסכם הפיוס אפשר להביא את טיוטת ההסכם לאוכלוסייה על מנת להתאימו לצרכיה.

במחקר שערכתי לאחרונה, ראיינתי כ-40 נשים מאופקים לגבי תפיסת הביטחון שלהן. התשובה לשאלה "מהו ביטחון עבורך?" הניבה מגוון תשובות, אך אף אחת מהן לא כללה התייחסות לנוכחות של צה"ל או לפעולות צבאיות/ביטחוניות. רוב התשובות התייחסו לביטחון כלכלי/תעסוקתי ודיור כמה שמגדיר תחושת ביטחון. ממצאים ממחקר זה ודומים לו מצביעים על כך שהנושאים הנדונים סביב שולחנות המשא ומתן שונים מאוד מאלה שמעסיקים ומשפיעים על תחושת הביטחון וחיי היום-יום של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה.

שילוב נשים בתהליכי המשא ומתן מסייע גם בצמצום אי-השוויון המגדרי והייצוג הפוליטי של נשים ממגוון קבוצות אוכלוסייה. למשתנה זה חשיבות כפולה: חוקרות פמיניסטיות מצביעות על הקשר בין פערים בשוויון מגדרי לסיכויים להתפרצות אלימות פוליטית. כמו כן, הדרתן של נשים שפעלו בנחישות לקידום השלום במוקדי עימות ובקרב הקהילה הבינלאומית, מונעת מההישגים שצברו להתממש לכדי "הון פוליטי". מהלך זה מעלים את תרומתן ומונע הכרה בחשיבותן ופועלן בהיסטוריה של המאבק לשלום ובנרטיבים הלאומיים.

בישראל קל להבחין בדומיננטיות של סיפורי הקרב וההקרבה של הגברים עוד טרם הקמתה של מדינת ישראל. נדרש מאמץ מתמשך ועיקש להכניס את ה-her story (הסיפור שלה) אל התודעה הלאומית. במקרים בהן נשים הצליחו להשתלב בתהליכים הפורמליים, הישגיהן תורגמו לקידום שוויון מגדרי, צדק חברתי, פיתוח כלכלי וקידום החברה. הדוגמה הבולטת ביותר היא רואנדה, בה שילובן הדומיננטי בתהליך השלום תורגם לאחר מכן לשינוי הסטטוס החברתי והפוליטי של נשים במדינה, שינוי מדיניות בנושאי חינוך, בריאות ותחבורה, שינוי חוקי ירושה, יצירת מנגנונים של בניית הסכמות לאורך צירי המשילות (מקומי, אזורי, לאומי), שגשוג כלכלי ועוד. ייצוג הנשים בפרלמנט ברואנדה עולה בקביעות וכבר עשר שנים ברציפות רואנדה היא המובילה בעולם בעניין זה (61%).

גם בהקשר של הסכסוך הישראל-פלסטיני, להיעדרן של נשים ממוקדי קבלת ההחלטות יש מחיר כבד. הצורך במציאת דרכים לבנות אמון ולהנמיך את החשדות, הצורך להביא את הצדדים להסכמה לעצם התנעת תהליך, הצורך ליצור הסכמה ציבורית רחבה התומכת בהסכם, מציאת דרכים להורדת מפלס האלימות, יצירת תשתית להטמעה בת-קיימא של ההסכם, והצורך בקידום שוויון מגדרי וייצוג נשים בפוליטיקה הישראלית – כולם יכולים לקבל מענה על-ידי שילוב נשים. שילובן יסייע גם בקידום התפיסה כי "השלום הוא של כולן/ם". מגמות עולמיות, המכירות בחשיבות של שיווין מגדרי ותפיסות של מגוון, שותפות והכלה, תומכות ומחזקות תפיסה זו. תהליכים של שיתוף ציבור, שולחנות עגולים, ועדות עממיות (נפוץ מאוד בצפון אירלנד) נראים יותר ויותר בגופים ציבורים, בעיקר בקרב השלטון המקומי בשלב זה.

בדיחה שקראתי לא מזמן מספרת על פיקניק שאליו יצאו אלברט איינשטיין ואישתו. במהלך הלילה העירה אותו האישה ושאלה – אתה רואה את הכוכבים מעלינו? מה זה אומר לך? איינשטיין פצח בסדרה של הסברים פיזיקליים, פילוסופיים, אסטרונומיים ואף תיאולוגיים. לכל אלה הגיבה אישתו: "אידיוט – זה אומר שגנבו לנו את האוהל".

 

 

המאמר פורסם ב״הארץ״, ב-18 באוגוסט 2022

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון