המלך הסעודי עושה שריר

פרופ' אלי פודה פברואר 2019

ההוצאה להורג המתוקשרת של איש דת שיעי איראני בסעודיה, וניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן בעקבות תקיפת השגרירות בטהראן, נתפשו כביטוי של מדיניות-חוץ סעודית חדשה, אגרסיבית מתמיד, שהחלה עם עלייתו לשלטון של המלך החדש, סלמאן, בינואר 2015. ואולם לאמיתו של דבר, השינוי – המעבר מדיפלומטיה החותרת לקונצנזוס בעולם הערבי ובמזרח התיכון למדיניות מתעמתת עם יריבים פוליטיים ואידיאולוגיים – אינו חדש. ראשיתו מיד לאחר פרוץ האביב הערבי, בינואר 2011.

מדיניות-החוץ המסורתית של סעודיה נטתה להישען על מעצמה מערבית – בריטניה בתחילה, ארה"ב לאחר מכן – וזאת כדי לענות על צורכי הביטחון שנובעים מגבולות ארוכים ופרוצים, היוצרים קושי להגן על שדות הנפט. במקביל, סעודיה חתרה לשמירה על יציבות אזורית, כדי למנוע זעזועים בשוק הנפט. לשם כך, פעלה הממלכה בעיקר באמצעים דיפלומטיים וכספיים.

המאמר פורסם בעיתון הארץ ב-16 בינואר 2016

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim