המתקפה על קרן וקסנר היא התקפה על הדמוקרטיה

נדב תמיר יולי 2020
כל הפרסומים

אז מה יהיה היעד הבא של ההתקפה על הדמוקרטיה בישראל? מתי זה יגיע לכל אחת ואחד מכן באופן אישי?

לאחר שנים של שרות ציבורי כעובד מדינה ובחברה האזרחית וכבוגר גאה של קרן וקסנר, אני מבקש להתריע על שלב נוסף בהתקפה על הדמוקרטיה הישראלית ועל המגזר הציבורי המקצועי בישראל באמצעות התקפה על הקרן, שתרומתה למגזר הציבורי בישראל לא תסולא בפז.

כמו ההתקפה על הרשות השופטת ועל התקשורת, גם ההתקפה על המגזר הציבורי דרך קרן וקסנר קשורה באותה אג'נדה מסוכנת – החלפת הדמוקרטיה הליברלית בישראל, כפי שנוסחה בהכרזת העצמאות שלנו, במערכת – שאין בה ביקורת, שאין בה הפרדת רשויות, לא איזונים ובלמים, לא זכויות מיעוט, לא שומרי סף, ולא תקשורת חופשית.

אנחנו שומעים השכם והערב בתקשורת המסורתית וברשתות החברתיות על קיומה של אליטה שמאלנית מרושעת שפועלת בישראל כ-deep state ומנסה להדיח בכלים לא דמוקרטיים ראש ממשלה מכהן.

שמענו כבר שהיועץ המשפטי לממשלה (שמונה על ידי ראש הממשלה והגיע מאותו בית אידיאולוגי) הוא חבר באליטה הזאת, וכך גם תויג המפכ"ל הקודם (שאף הוא מונה על ידי ראש הממשלה והגיע מאותו בית אידאולוגי) וכמובן גם שופטי בית המשפט העליון, שאף הם תויגו כחברי "הכת" שנשבעה אמונים למזימה השמאלנית נגד הציבור בישראל ולפיכך פועלים לכאורה נגד רצון הבוחר.

לאחרונה צורפה גם קרן ווקסנר שמטרתה טיפוח מנהיגות יהודית בארה"ב ובישראל ליעדי המתקפה. בוגרי הקרן, שכוללים למשל את הרמטכ"ל הנוכחי, (שמונה על ידי ראש הממשלה המכהן), את מי שהיה מזכירו הצבאי של ראש הממשלה המכהן את מנהלות ומנהלי בתי החולים המובילים בארץ ועוד רבים וטובים מהשרות הציבורי, מהצבא, מהמוסד, מהשב"כ ומארגונים מובילים בחברה האזרחית, מתויגים לאחרונה כאויבי ציבור הבוחרים בישראל.

יש לציין, למי שאינו מכיר את בוגרי הקרן, שמדובר בחבורה של משרתי ציבור, שבחרו בקריירה ציבורית מתוך תחושת שליחות וציונות ללא מרכאות ואשר נבחרו בתהליך מוסדר עם נציבות שרות המדינה. הקריטריונים לבחירה הם מצויינות מקצועית ואופק ניהולי, מבלי לדעת מה דעותיהם הפוליטיות ולאחר שהתקבלו לבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד.

מדוע ההתקפה הפעם מכוונת כנגד קרן וקסנר, איך היא קשורה? אכן רבים מבוגריה של הקרן מכהנים בעמדות מפתח כשופטים כעורכי דין בפרקליטות ובאגפים שונים של המשטרה, אבל "חטאה" של הקרן, אליבא דה תאוריית הקונספירציה ההזויה הזאת הוא "חמור" יותר.

קרן וקסנר לדידם מתיימרת להשביח, "רחמנא ליצלן" את המגזר הציבורי בישראל על ידי כלים אקדמיים מהטובים בעולם. הקרן "בחוצפתה" מעצימה את אותם "פקידים", שחושבים לפי דעת פעילי הימין, שהם יכולים "לחטוף" את המדינה מנבחרי הציבור ולהשליט נורמות קלוקלות שלמדו באוניברסיטת הרווארד (המדורגת באופן קבוע בכל הדירוגים כמובילה בעולם).

לסלי וקסנר, מגדולי הפילנתרופים בקהילה היהודית האמריקאית, שהקדיש את משאביו לפיתוח מנהיגות יהודית החליט, לפי תאוריית הקונספירציה הזאת, להשתלט על הדמוקרטיה הישראלית. וקסנר, שתרם לאורך שנים למפלגה הרפובליקנית ואשר ראש הממשלה ייעץ לו כשהקים את הקרן, מתויג פתאום כתומך ב"אליטה השמאלנית המרושעת". המרצים בבית הספר לממשל של הרווארד, שרבים מהם הגיעו מממשלים רפובליקנים הפכו גם הם פתאום ל"שמאל רדיקלי".

גורמים בימין הקיצוני בישראל (שאין קשר בינם לבין הימין הליברלי מבית מדרשם של ז'בוטינסקי ובגין) הצטרפו למגמה עולמית של פופוליזם, שאותה מקדמים סטיב באנון ודומיו בארה"ב, ואשר זכו להצלחות בהונגריה, בברזיל, בפיליפינים ועוד. פופוליזם זה מנסה לפרש את הדמוקרטיה כשלטון "ללא מצרים" ובוודאי לא ליברלי של רוב זמני ובמקרה של ישראל של מפלגת השלטון הנוכחית.

למען הגילוי הנאות אני אכן שמאלן גאה. כציוני בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, אני רואה בשמאל הליברלי בארץ את הביטוי המדויק והפטריוטי של הציונות של דור מייסדי ומייסדות המדינה, הן מתנועת העבודה והן מהתנועה הרוויזיוניסטית. אבל בין בוגרי הקרן יש מגוון פוליטי רחב, ולהבדיל ממני רבים מעמיתי הם מצביעי ימין שלא ידעו שהם שמאלנים, עד שהפכו לכלי משחק במאבק של גורמים בימין כנגד הדמוקרטיה הישראלית.

חשוב שנתעורר ונבין שבסופו של דבר הרדיפה הזאת תגיע לכל אחת ואחד מאתנו, ושעלינו לפעול על מנת להציל את הדמוקרטיה בישראל.

המאמר פורסם ב"גלובס", ב-17 ביולי 2020

ניוזלטרצרו קשרSupport Mitvim