כל הפרסומים
/ חרבות ברזל
אנחנו שני שגרירים בדימוס, מצרי וישראלי, שהקדישו את ארבעת העשורים האחרונים לשירות האינטרסים הלאומיים של מדינותינו באמצעות דיפלומטיה.
כיום, שנינו מסכימים עם רוב הציבור הערבי והישראלי שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כפי שהמלחמה הקטסטרופלית בעזה מוכיחה בבירור. ניסיון השלום המצרי-ישראלי, לעומת זאת, מראה לנו נתיב חלופי למימוש הזכויות הלאומיות הפלסטיניות ובו בזמן השגת ביטחון לישראל.
המלחמה בעזה נמשכת במלוא עוצמתה מאז המתקפה המחרידה שביצע חמאס ב-7 באוקטובר שבה נהרגו מאות אזרחים ישראלים. ההפצצות האוויריות והפעולה הקרקעית של ישראל יצרו משבר הומניטרי חמור ברצועה והרגו אלפי אזרחים פלסטינים.
בניגוד לטענות של כל צד, לא ניתן להשיג ניצחון ברור או להגדיר במדויק מהו. הפוגות הומניטריות בלחימה מספקות פתרון חלקי בלבד לאסון הפלסטיני, להסרת האיומים הביטחוניים על ישראלים או לשחרור בני הערובה ושבויי המלחמה.
אנחנו מבקשים לקדם עסקת חבילה ארוכת טווח שתציל חיי חפים מפשע בשני הצדדים, תייצר תקווה לאופק מדיני לפלסטינים ותבטיח את ביטחון ישראל. ארה"ב תידרש לתפקיד מוביל כדי לפצות על היעדר נכונות פוליטית בשני הצדדים לחתימה על הסכם היסטורי כזה כבר היום.
כמהלך ראשון אנו מציעים הצהרה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ("הצהרת ביידן") על משקל הצהרת בלפור, שבה הוא יציג תוכנית מעבר למשך שנה, כהכנה למשא ומתן על הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בת-קיימא על בסיס השטחים שכבשה ישראל ב-1967, בליווי ערבויות ביטחוניות הוגנות ויישום בשלבים.
על הצהרה אמריקאית זו לסלול את הדרך לקבלת פלסטין כחברה מלאה באו"ם ובארגונים בינלאומיים נוספים. ארה"ב תוכל גם לקדם החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, שתעגן את הפרמטרים של הסדר הקבע הכלולים בהצהרה זו.
במהלך תקופת מעבר של שנה עד לסיום המלחמה בעזה, ישוחררו כל בני הערובה ושבויי המלחמה משני הצדדים, אש"ף/הרשות הפלסטינית יוזמן להקים גוף שלטוני בעזה, וייפרס כוח בינלאומי לשמירת השלום. כוח זה יפקח על נסיגת צה"ל מעזה והשמדת כל כלי הנשק הכבדים ברצועה ויפקח על כל היבוא והיצוא. יש להשיק מבצע בינלאומי לשיקום עזה ולהפוך אותה לדוגמה כלכלית פורחת של שיתוף פעולה אזורי ועולמי בדרכי שלום.
תוכנית זו תייצר תקווה פוליטית שכה חסרה לפלסטינים ותגשים את שאיפות הביטחון של העם בישראל. הפיכת עזה למודל מבטיח של שלום פלסטיני-ישראלי תשיג גם יעדים אסטרטגיים אחרים, כגון:
- מניעת ואקום ברצועת עזה, שמחד יקשה על ישראל לסגת ממנה, ומאידך עלול להצמיח גורמים רדיקליים ברצועה.
- הבטחת סיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה. יש עניין בפירוק החמושים מנשקם. עם זאת, אין כוונה לעשות זאת במחיר של יצירת משבר הומניטרי.
- שמירה על היציבות האזורית, תוך התמקדות מיוחדת בהסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן. חיוני לשמר את הסכמי אברהם ואת תהליך ההפשרה האזורי, כולל האפשרות לתהליך נורמליזציה עם סעודיה. הדבר יתרום רבות לשלום עתידי בין ישראל לפלסטינים.
- מניעת הסלמה של המלחמה הנוכחית שעלולה לגרור מעורבות של שחקנים אזוריים ובינלאומיים נוספים כגון איראן, ארה"ב ורוסיה.
רק קיצונים משני הצדדים ירוויחו מחזרה לסטטוס-קווי-אנטה של ה-6 באוקטובר. שליטתה הצבאית של ישראל וכיבוש מיליוני פלסטינים על אדמתם לעולם לא יבטיחו את ביטחונה ולא יאפשרו את קיומה כמדינה דמוקרטית מתוקנת.
כפי שניסיון השלום המצרי-ישראלי הוכיח בבירור במשך למעלה מ-40 שנה, השלום הוא הערובה האולטימטיבית לביטחון. הוא גם סלל את הדרך להשתלבות מלאה של ישראל בסביבתה הקרובה ולהשתתפותה כגורם מרכזי בפרויקטים כלכליים, תרבותיים וביטחוניים אזוריים. השלום יעצים את המתונים בשני הצדדים ויאפשר להם להדגים לבני עמם את יתרונות היציבות, שיתוף הפעולה והצמיחה.
רבים עשויים לחשוב שבנסיבות הנוכחיות של מלחמה ושפיכות דמים, הרעיונות שלנו אופטימיים מדי. אולם יש לזכור שכל חזונות השלום הגדולים נראו, תחילה, כבלתי אפשריים. הם התממשו רק כאשר אומצו על ידי שוחרי שלום משני צדי הסכסוך ונתמכו על ידי המעצמות העולמיות הדומיננטיות.
העולם כולו צריך להתגייס לעבודה הקשה הנדרשת כדי ליצור אופק מדיני, שבו הפלסטינים והישראלים יחיו בדו-קיום בשלום, להשקיע בהפיכתו למציאות ולהתגבר על התנגדות הקיצונים משני הצדדים.
אנו עדיין משוכנעים שרוב הערבים, הישראלים ושאר העולם התרבותי יבחרו בדרך הנכונה כדי שהשלום ינצח.
המאמר פורסם בזמן ישראל ב-13 לדצמבר.
