ארבעה עקרונות למדיניות חוץ אקלימית מקיימת במאה ה-21

כל הפרסומים

הדרך בה אנו מתנהלים כיום בעולם היא הרסנית ולא תאפשר שגשוג של האנושות והיצורים החיים לאורך זמן. על כן, צמחה תפיסת קיימות המציעה אלטרנטיבה לדרך בה אנו מתנהגים היום. מערכת "מקיימת" היא כזו שתצליח לשמר את עצמה לאורך זמן ותלויה בבסיס יציב. אמנם, תפיסת הקיימות מתייחסת במקורה לניהול סביבה ומשאבים, לשינוי דפוסי ייצור וצריכה, ואף לשינוי מערך הכוחות הכלכלי-חברתי, אולם, היא גורסת כי יש לאמצה גם לניתוח ולפעולה בשדה המדיני.

ישנם ארבעה עקרונות העומדים בבסיס הקיימות ובאים לידי ביטוי בשדה הסביבתי, הכלכלי והחברתי, והם שצריכים להנחות גם את הפעילות בשדה המדיני:

עתיד – שיח על קיימות בוחן את יכולת ההמשכיות של החברה או של המערכת. ההתנהלות בהווה צריכה להיות כזו המבטיחה את יכולתם של הדורות הבאים להתקיים ברווחה. בהתאם לכך, בתרגום לשדה המדיני, יש לגזור את הלגיטימציה של פעולות הנעשות בהווה מתמונת העתיד הרצויה ולאמץ פרקטיקות מדעיות בתהליכי קבלת החלטות.

שוויון – המושג "שוויון" בוחן היבטים של חלוקת המשאבים והכוח ומצביע על כך שככל שהפערים בין קבוצות גדלים, כך גם הקיימות תיפגע. כשישנן קבוצות עניות ללא גישה למשאבים שנאלצות להשתעבד לעבודה – הן בחלקן יכחדו ובחלקן ייצרו הפרעות לסדר החברתי; וכשישנן קבוצות עשירות שכל מטרתן היא להפיק מקסימום רווחים כאן ועכשיו, הן תנצלנה את המשאבים הטבעיים עד תום ותפגענה ביכולת של החברה להתקיים לאורך זמן. ובתרגום לשדה המדיני – יש לחזק את השוויון בין אנשים ובין מדינות, תוך הבטחת שקיפות ונגישות להזדמנויות לכל ותיעדוף רווחה לכולם על פני רווחים למעטים.

סביבה – אנו נמצאים כל העת בתלות-גומלין בין הסביבה הפיזית לסביבה האנושית שלנו. כחלק אינטגרלי מהסביבה, עלינו להיטיב עמה שכן היא המספקת לנו את תשתיות החיים. לכן, עלינו להבטיח חילוף חומרים מפרה עם מדינות אחרות תוך הבנת תלות הגומלין בין מדינות, והצורך בשיתוף פעולה סביב ניהול משאבים. משכך, עלינו לבנות את הגבולות כמרחבי מפגש ולא כקווים מפרידים. הבנה חשובה נוספת היא שהמשאבים הטבעיים והמדיניים שלנו הם מוגבלים ועלינו לטפח אותם, לנהל אותם ולשתף אותם.

מגוון – המגוון הוא זה שמבטיח איזונים של המערכת, ודואג להפרייה ההדדית ההכרחית לקיום. "מגוון" מתייחס לחיזוק מערכות יחסים על כל סוגיהן, תמיכה בקהילות ובאוכלוסיות שונות, ושילוב מגוון דעות בתהליכי קבלת החלטות.

איך זה פוגש את מדיניות החוץ?

אימוץ ארבעת העקרונות האלה מעניק הזדמנות להעריך בצורה אחרת את מדיניות הממשלה על כל היבטיה, טומנת בחובה הזדמנויות רבות ומחברת את ישראל לאתגרים הרלוונטיים של המאה ה-21.

1. ההכרח לגזור את הפעילות בהווה מתמונת עתיד רצויה מחייב את ישראל לבחון מחדש את מדיניותה ביחס לסכסוך המתמשך עם הפלסטינים – סכסוך ומלחמה אינם בני-קיימא בשום צורה. הם מייצרים הרס סביבתי כלכלי וחברתי בקנה מידה עצום, מפרקים קהילות ופוגעים בתנאי המחיה הבסיסיים ביותר המגיעים לכל אדם. במרחב שכזה אנשים הם חסרי תקווה ביכולת שלהם להגשים תמונת עתיד רצויה. תחת סכסוך ומלחמה, יכולת ההמשכיות של חברה נמצאת תחת איום מתמיד.

הנחת יסוד חשובה ביחסי החוץ של ישראל, היא שישראלים ופלסטינים חולקים סכסוך משותף ויחלקו עתיד משותף. בהסתכלות לעבר עתיד משותף, הפרדיגמה של קיימות מדינית-אקלימית מציעה לתעדף שאלות כמו "באיזו מציאות תרצו לחיות מחר?" ו"כיצד תרצו שהילדים והנכדים שלכם יחיו?" על פני השאלה "למי הזכות ההיסטורית על הארץ?" פרדיגמה זו מציעה גם לנתח תרחישים מדיניים שונים בהסתכלות ארוכת טווח ולבחון כיצד הם ישפיעו על אופיה של מדינת ישראל ועל רווחת תושביה. כיצד פתרון שתי המדינות, הקמת קונפדרציה או סיפוח חד-צדדי יראו בטווח הארוך? אילו עקרונות מדיניים יישמרו ואלו יידחקו? מה המחירים ומה הרווחים בכל תרחיש?

בהתאם לשאלות השונות – התשובות שונות, וכך גם המדיניות הנגזרת מאותה תמונת עתיד רצויה. גם אם ישנו מאבק בין תפיסות שונות בחברה הישראלית לגבי תמונת העתיד הרצויה, ההכרעה לגזור את הפעילות העכשווית תוך הסתכלות על תמונת עתיד, בוודאי מורידה מסדר היום אסטרטגיות נפוצות מאוד היום – כמו התפיסה של ניהול הסכסוך. אימוץ העקרונות הנוספים יורידו מסדר היום חלופה נוספת: אפרטהייד.

2. הכרה בקשר הקריטי בין מערכות סביבתיות ומערכות מדיניות, מחייבת את ישראל לקשור את גורלה עם שכנותיה ולקדם שיתופי פעולה אזוריים– מדיניות חוץ מקיימת מדגישה את תלות הגומלין המתקיימת גם בהיבט האקלימי וגם בהיבט המדיני. משבר מים בירדן או שקיעה והצפה של אזורי מגורים במצרים ישליכו על ישראל באופן ישיר. גם משבר כלכלי חריף במצרים, משבר פוליטי חריף בלבנון או מלחמת אזרחים נוספת בסוריה, ישליכו באופן ישיר על ישראל.

ישנה תלות הדדית בין מדינות גם כאשר המדינות נמצאות בסכסוך או בנתק דיפלומטי. ישנה גם תלות גומלין בין שלום ישראלי-פלסטיני לבין שלום בין ישראל למדינות נוספות באזור. היחסים בין ישראל והפלסטינים הינם חלק מהתמונה האנושית, חברתית, פוליטית ופיזית של האזור ולא ניתן לנתק בין הנושאים. עבור כל מדינות האזור, משבר האקלים יביא (וכבר היום מביא) לשינוי המשאבים הזמינים ותנאי המחיה. תחרות על משאבים יכולה להעצים סכסוכים ולהביא לחוסר יציבות פוליטית, אך מציאת דרכים להגדלתם ולחלוקה הוגנת שלהם יכולים להוות תשתית ליציבות ולבניית שלום. ההבנה כי מדינת ישראל היא חלק מהסביבה תעזור לראות את התלות שבין יציבות אזורית ושלום לבין חוסן וביטחון לאומי.

3. ההבנה שללא שוויון לא ניתן להגשים את תמונת העתיד, מחייבת את ישראל לדאוג לרווחה ולביטחון גם של החיים מחוץ לגבולותיהפערים גדולים קיימים היום בתוך ישראל בהיבט הכלכלי, הגיאוגרפי, החברתי ואפילו האזרחי. אי השוויון העמוק הזה פוגע ביכולתה להתקיים לאורך זמן ומתדלק מתחים ושסעים המאיימים לקרוע את החברה, הכלכלה והמדינה. אולם, אי השוויון קיים גם בין ישראל ושכנותיה. ישראל עשירה מסביבתה הקרובה, חזקה ממנה צבאית לאין ערוך, ועד לאחרונה גם היתה יציבה יותר פוליטית לאין ערוך.

ניתן לשמוח על המציאות הזו, אך הפערים בין ישראל לסביבתה יוצרים מתחים ושסעים שמאיימים על קיומה, רווחתה וביטחונה. למשל, התפיסה הפלסטינית הרווחת לפיה פירות השלום של אוסלו לא חולקו בצורה שווה, ושישראל הצליחה לקטוף מהם בצורה מיטבית בעוד האוכלוסייה הפלסטינית לא נהנתה מאותה גישה לשוק הגלובלי ולהזדמנויות הכלכליות שנפתחו, תרמה את חלקה לאכזבה שנוצרה מתהליך השלום. גם היום, נוכח האתגרים שמדינות האזור מתמודדות עמן, על ישראל להציב כמטרה לסייע להן באמצעות העברה של מידע, טכנולוגיה, גיבוש מוסדות משותפים, הבטחת עזרה הדדית בעתות חירום, שותפות במוסדות אזוריים ועוד.

4. ההבנה שגיוון מערך החוץ הינו משימה קריטית להגשמת תמונת העתיד הרצויהישנם ציבורים רבים שאינם באים לידי ביטוי מספק בעיצוב מדיניות החוץ הנוכחית של ישראל – נשים, פלסטינים אזרחי המדינה, חרדים. היעדרם משולחן מקבלי ההחלטות פוגע במדיניות והזדמנויות רבות מפוספסות. אינספור מחקרים הצביעו על חשיבות נוכחותן של נשים בתהליכי קבלת ההחלטות כדי לקדם שלום וביטחון – חבל שאין מספיק מהן במערך החוץ היום. אינספור הזדמנויות יכולות להיפתח בקשרים עם האזור יחד עם שילוב פלסטינים אזרחי המדינה במערך החוץ – חבל שאין מהם היום. וכך הלאה. על מערך החוץ להבטיח את הביטוי והנגישות של מגוון רב של תרבויות, שפות, תפיסות עולם וערכים למערך החוץ, תוך הבנה שלכל מטען וייצוג שהם מביאים איתם יש חשיבות וערך.

המאמר פורסם ב"הארץ" ב-30 במרץ.

ניוזלטרצרו קשרתמיכה במכון