ניירות מדיניות והמלצות
/ קיימות אקלימית מדינית
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות עם משבר האקלים לדבר מתבקש וחיוני. יצירת רשתות חשמל אזוריות המבוססות על אנרגיה מתחדשת, מכירת אנרגיה מתחדשת משטחי מדבר בתמורה למים מותפלים, הגדרת שמורות ימיות חוצות-גבולות, הקמת מנגנוני תמיכה בין-מדינתיים לעזרה באירועי קיצון, הקמת מרכזי מחקר משותפים להתמודד עם מדבור, גידול מזון באזורי גבול, הגנה על מקורות מים משותפים, התמודדות עם מגיפות, כל אלה ועוד הם דוגמאות לשיתופי פעולה שכאלה. חלקם כבר קורים בפועל ברחבי העולם, וחלקם קורמים עור וגידים.
שיתוף פעולה בין מדינות לעיתים יכול להיות מאתגר, במיוחד באזור בו המציאות של סכסוכים פוליטיים היא חלק מהנוף. משבר האקלים, אשר משנה ומצמצם את המשאבים הקיימים עשוי לדחוק מדינות להסתגר בעצמן ולהיאבק על משאבים, או לשתף פעולה עם מדינות שכנות על אף קשיים פוליטיים. נייר זה מבקש לחבר בין שני האתגרים הללו – משבר האקלים והסכסוך הפוליטי – ולהציג את העקרונות המנחים להתמודדות משותפת עם שניהם יחד – כך שהתמודדות עם אתגר אחד, מסייעת בהתמודדות עם האתגר השני. על בסיס ידע וניסיון במזרח התיכון ובעולם, יוצגו עקרונות מרכזיים לעיצוב הסכמים אקלימיים המקדמים תהליכי בניית שלום הכוללים: הגדלת משאבים קיימים על פני חלוקת משאבים, בחינת תרחישי עתיד מדיניים-חברתיים כתוצאה מהסכמים סביבתיים, שימוש בהסכמים ליצירת נורמות וערכים חברתיים, בניית תשתית ידע משותפת ואיזון יחסי הכוחות בשלב המשא ומתן, הוספת היבטים מקומיים ואזורייםבהתייחסות לסכסוך ולהסכם, הישענות על אמנות בינלאומיות ותכנון אפקט "זליגה" למגזרים שונים. עקרונות אלו רלבנטיים ויכולים לסייע לקידום שלום גם בהקשר הישראלי-פלסטיני.
