ליחסי ישראל־ירדן דרוש יותר מאשר שלום קר
השקעה בכלכלה, בסביבה ובביטחון של ירדן אינה מעשה של נדיבות. זוהי השקעה בביטחונה, בשגשוגה ובחוסנה של ישראל עצמה.
השקעה בכלכלה, בסביבה ובביטחון של ירדן אינה מעשה של נדיבות. זוהי השקעה בביטחונה, בשגשוגה ובחוסנה של ישראל עצמה.
כפי שהחברה הישראלית בטראומה כיום, כך היה גם אחרי מלחמת יום כיפור, שגם היא התרחשה כתוצאה מכשלון מודיעיני ומדיני מהדהד. בעקבותיו איבדנו כ-2656 מטובי בנינו. גם אז החברה הישראלית הפכה לניצית בעקבות
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, דיבר על עקרונות תפיסת הביטחון של ישראל והמלחמה. לדבריו לצד עקרונות של התרעה, הרתעה, הכרעה, התגוננות וניצחון, "צריך להוסיף נדבך לתפיסת
ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא
בדבריו התייחס מורסיאנו לתפיסה של “שלום מתוך כוח”, והדגיש כי לצד חשיבותו של הממד הצבאי, נדרש גם מרכיב מדיני משמעותי שיאפשר לתרגם הישגים בשטח לתוצאות ארוכות טווח. לדבריו, בשורה של זירות - מאיראן
18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון
גם במלחמה שאולי נמצאת בשלבי סיום בימים אלה ניתן לזהות שורה של תוצאות בלתי־מכוונות, אשר פותחות אפשרויות חדשות ורוויות הזדמנויות
המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים. פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא
שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ועינת לוי באתר וואלה חדשות
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, הארץ, 8 בינואר 2020
