ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון
18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון
ההיסטוריה מזכירה שלעתים, מלחמות וסכסוכים נגמרים בתוצאות מפתיעות
גם במלחמה שאולי נמצאת בשלבי סיום בימים אלה ניתן לזהות שורה של תוצאות בלתי־מכוונות, אשר פותחות אפשרויות חדשות ורוויות הזדמנויות
"אנחנו בדרך למסדרון כלכלי מהודו ועד למזרח התיכון. זו בוננזה לעזה" – פרופ' אלי פודה ב"גלובס", אוקטובר 2025
המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים. פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא
חמש שנים ל"הסכמי אברהם": מה הם באמת השיגו?
שרידותם של ההסכמים לאורך המלחמה המתמשכת היא עדות לתשתית האזורית הפונקציונלית שיצרו, אך בהיעדר חיבור עמוק בין העמים זוהי נורמליזציה שברירית שעוד נכונו לה טלטלות.
הסכמים אקלימיים כתשתית להסכמי שלום עתידיים
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות
ההסכם עם מרוקו טבעי ובעל פוטנציאל,
אך הסוגיה הפלסטינית עדיין מהווה מכשול
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ועינת לוי באתר וואלה חדשות
'מקלקלי השלום' בעזה הפכו בשקט בשקט לבני השיח
מאמר דעה, ד"ר ליאור להרס, הארץ, 8 בינואר 2020
