כל הפרסומים
אדוני שר החוץ,
ברכות לכניסתך לתפקיד. אני מקווה, שכמו עמיתך מר יעלון הצטיידת בזוג נעלי גולני לקראת הדיונים עם האוצר ועם יתר הגורמים עמם תבוא במגע. הכשתם ארסית, ואתה מקבל משרד מסורס עם מערכת חיסונית מוחלשת )תודה למר נתניהו(. משימתך היא לשקם אותו, ומנגד, מצבו כל כך קשה עד שמכאן אפשר רק לעלות. אל תניח שראש הממשלה ייתן לך לעבוד, כולל בתחומים עליהם אתה עדיין מופקד, אלא אם כן תפגין עוצמה. אל תהסס לדפוק על השולחן ואפילו לאיים – ראש הממשלה של כולנו כבר הפגין לא אחת יכולת התקפלות מרשימה. ובכן, אדוני, להלן כמה רעיונות שעלו במוחו של שגריר לשעבר ששירת את ארצו למעלה מארבעים שנה והוא פטריוט של ישראל ושל משרד החוץ שלה.
בתחום הפנים-משרדי, הנהלת משרד החוץ היא גוף מקצועי ייחודי, רציני ומסור, אבל כדאי למנות בראשה מנכ"ל חזק מקרב עובדי המשרד, אשר כבר ראה דבר או שניים במערכות המדינה. אל תזניח את ההנהלה כפי שעשו כמה מקודמיך; כדאי שתקפיד על ישיבה שבועית ותשתדל לקיים פגישות אישיות קצרות גם עם הסמנכ"לים. הם ישתוקקו לשתף אותך בכל מה שקורה בתחומי אחריותם והקשר עמך יעצים את אמינותם כלפי חוץ. אולי תשקול גם הקמת ״מועצת זקני השבט״ שתורכב משגרירים בדימוס שיוכלו לספק נקודת מבט ייחודית ושקטה. אנא דרוש בכל התוקף ובאופן חד משמעי השבת התקציבים שנגזלו. סביר שלא תצליח אבל אם לא תנסה – לא תדע (אני יודע שהייתה קורונה ואין כסף, אבל המגפה שאיכלה את משרד החוץ הייתה כאן קודם). חובה קדושה היא לפתור את משבר השכר ותנאי השרות ולהפסיק, אחת ולתמיד, את התעמרות האוצר בעובדי שרות החוץ. כך תוכל גם לגייס קאדר של עובדים רעננים – כמובן רק דרך קורס הצוערים.
בתחום הבין-משרדי, כדאי למזג את האגף לסחר-חוץ במשרד הכלכלה עם משרד החוץ, כפי שהדבר קיים במדינות כקנדה, אוסטרליה (שם הוא נקרא DFAT – Trade & Affairs Foreign of Department), דנמרק ואחרות. אפשר לקלוט במשרד החוץ את בוגרי קורס הנספחים המסחריים, המקביל לקורס הצוערים. פעילות כלכלית היא נשמת אפן של הנציגויות וממילא יש דלתות ממשלתיות בארצות כהונה שרק שגריר/ה – ולא נספח – יכול/ה לפתוח.
המשרד לעניינים אסטרטגיים הוא יציר פוליטי לצרכים קואליציוניים , ומומלץ למזגו במשרד החוץ. הוא ממילא אינו יכול לפעול בחו"ל שלא דרך הנציגויות (וכשהוא מנסה, לא פעם נדרשות השגרירויות והקונסוליות "לנקות אחריו"). השרה פרקש-הכהן יכולה להתמנות לתפקיד ״שרה לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ״ (ראו להלן). זה לא פטנט שהמציא השר גנץ במשרד הביטחון. הבריטים המציאו זאת מזמן ואפילו בדנמרק מכהן מעת לעת במסגרת משרד החוץ שר לפיתוח בינלאומי. גם את משרד התפוצות מומלץ למזג במשרד החוץ, ואת השרה ינקלביץ' אפשר למנות לשרה במשרד החוץ.
מה שהיה טוב לאלוף עזר וייצמן שכיהן כשר במשרד ממשלתי עשוי להתאים גם לשרות פרקש-הכהן וינקלביץ'. ואשר לסמכויותיהן, מוצע לאחד את המרכז למחקר מדיני (אגף המודיעין של משרד החוץ), החטיבה לתכנון מדיני, האגף לעניינים אסטרטגיים (האמון גם על פירוק נשק, איראן וכדומה) יחד עם עובדים נבחרים מהמשרד הנוכחי לעניינים אסטרטגיים. כך ייווצר אגף אסטרטגי חזק ומשמעותי תחת אחריות השרה לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ. את משרד התפוצות כדאי למזג עם המערך לדיפלומטיה ציבורית, תחת אחריות השרה לדיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ.
נושאים מדיניים צריכים להיקבע מול ראש הממשלה. אולם, יש להפנים מלכתחילה כי סוגיית הסיפוח היא הפיל הגדול שבחדר העשוי לרמוס את החדר (ואת כל הבית). זה פשוט לא יעבוד בזירה הבינלאומית, ואפילו לא בארה"ב, אם יתחלף הדייר בבית הלבן בעוד מחצית השנה. גם הקהילה היהודית לא תתמוך בנו בסוגיה זו (ראה את מאמרו של אלאן סולו, מבכירי הקהילה המקורב לנשיא אובמה). אני ממליץ בחום גם על קריאה חוזרת בספרו של האלוף יהושפט הרכבי, ״חזון, לא פנטזיה״ (על מרד בר-כוכבא). את הביקורים הראשונים שלך בחו"ל, כדאי יהיה לקיים בירדן ומצרים. מיד אח ר כך, בארה״ב, האיחוד האירופי, גרמניה, בריטניה, פריז, וככל שניתן – גם בנסיכויות המפרץ. גם בביקורים אלה רצוי להתנער מרעיון הסיפוח. שיקום הקשר עם המפלגה הדמוקרטית בארה״ב הוא חיוני. מומלץ שתבקר בהקדם בוושינגטון ותיפגש הן עם הממשל (הרפובליקני) והקונגרס והן עם ג׳ו ביידן, הצמרת הדמוקרטית, והמנהיגות היהודית הלא- אורתודוכסית, וזאת גם במטרה לאחות את השסע הנורא עם מחצית העם. כל טוב לך ובהצלחה.
המאמר פורסם במעריב ב-24 במאי 2020.
צילום: יוסי זמיר
