בחודש יולי 2018 חתמו אתיופיה ואריתריאה על הסכם שלום שמהווה צעד חשוב בדרך ליישוב סכסוך פוליטי מתמשך, אשר נתפס שנים רבות כחסר סיכוי לפתרון. הסכם זה תרם באופן מידי לייצוב קרן אפריקה והניע תהליכי שלום נוספים באזור. מאמר זה בוחן את המקרה האתיופי-אריתראי, מזהה את המרכיבים העיקריים שאפשרו לתהליך השלום להתקדם, ומצביע על מספר תובנות ממקרה זה שיכולות להיות רלבנטיות לניסיונות ליישב את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמו גם סכסוכים אחרים בעולם. המאמר מדגיש את תפקידה המכריע של ההנהגה הפוליטית, דן בתרומתם האפשרית של מתווכים חיצוניים ובתפקידם המסייע של תמריצים, מצביע על חשיבות ההתאמה של התהליך למציאות הפוליטית, ומציע להתייחס גם לתפקיד התפוצות. כמו כן ,מדגיש המאמר את החשיבות המכרעת של קידום תהליכי שלום ופיוס בתוך החברות, בה בעת שמקדמים תהליכי שלום ופיוס בין החברות. הדוגמא של תהליך השלום בקרן אפריקה מחדדת ומציגה שוב את האמת ההיסטורית כי גם אם נדמה שהסכסוך האלים נמצא כאן כדי להישאר לנצח, תמיד יש תקווה לקדם את השלום.
כל הפרסומים
/ תהליך השלום הישראלי פלסטיני