ליבת ערכי הדמוקרטיה העולמית ניצבת בשני העשורים האחרונים מול איומים מצד כוחות פוליטיים אנטי-ליברליים, המתבססים בעמדות שלטון במדינות מפותחות רבות ומקדמים סדר יום לאומני-שמרני במרחב הפנים-ארצי. בה בעת, גוברים האתגרים לסדר העולמי הליברלי, מתרחשים שינויים בתהליכי קבלת ויישום החלטות בנושאי מדיניות-החוץ, וחל פיחות זוחל בחשיבות השותפויות הדיפלומטיות המסורתיות ובצורך בחיזוק קשרים מדיניים בין האומות בזירה הרב-לאומית. מחקר זה מבקש לבחון את הקשר בין שתי התופעות ולקבוע אם אימוץ מאפייני משטר פוליטי א-ליברלי מלווה בנסיגה בקשרי החוץ וביחסים הבינלאומיים של מדינות. המאמר מציג תובנות חדשות באמצעות ניתוח מגמות מתוך השוואה בין מדד הדמוקרטיה הליברלית לבין שורת מדדים המייצגים מדיניות-חוץ. המאמר כולל גם דיון במקרה הישראלי, שתומך בממצאים ומצביע אף הוא שהיחלשות מאפייני המשטר הדמוקרטי-ליברלי פוגעת ביחסי חוץ.
