תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך, ומאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014, לא חודשו השיחות בין הצדדים על הסכם הקבע. בתקופת נשיאות טראמפ, הסכסוך אף החריף והתפתח גם קרע בין וושינגטון ורמאללה. בתקופה האחרונה מתחוללים שינויים בזירה הפנימית, האזורית והבינלאומית, שצפויים להשפיע על הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועל המאמצים ליישבו. כל דיון על עתידו של תהליך השלום מצריך התייחסות להתפתחויות אלו, ולאתגרים וההזדמנויות שטמונים בהן. תשומת לב מיוחדת נדרשת להשפעה של הסכמי הנורמליזציה בין ישראל ומדינות ערביות, חילופי הממשל בארה"ב וההכנות לבחירות ברשות הפלסטינית.
נייר זה ממפה את השיח הבינלאומי בנושא קידום שלום ישראלי-פלסטיני בנסיבות הקיימות. הוא מבוסס על סדרת מפגשי דיאלוג מדיני שקיימו מומחים במכון מיתווים במהלך החודשים פברואר ומרץ 2021, עם שורה של דיפלומטים ומומחים אירופאים, ערבים, אמריקאיים ועם גורמי או"ם.[1] הנייר מציג ניתוח של עמדות ותפיסות של השחקנים הבינלאומיים לגבי ההשפעה של ההתפתחויות המדיניות האחרונות על הזירה הישראלית-פלסטינית, ותובנות ומסקנות שלהם לגבי הצעדים האפשריים והרצויים שהקהילה הבינלאומית יכולה להוביל לטובת קידום שלום ישראלי-פלסטיני.
[1] מפגשי הדיאלוג המדיני התקיימו תחת חוק צ'טהאם האוס, ולכן מאמר זה אינו כולל שמות ושיוך מרואיינים או ציטוטים ישירים שלהם. את המפגשים הובילו מטעם מכון מיתווים ד"ר ליאור להרס, ד"ר נמרוד גורן וויקטוריה סולקוביץ'.
