ההתפתחויות הצפויות במלחמת ישראל-איראן – ניתוחו של פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה

כל הפרסומים / ישראל ואיראן

פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.

על כן הנחה רווחת ערב הפעולה הצבאית הישראלית נגד איראן הייתה שישראל לא תתקוף באיראן—התקפה שעלולה להביא למלחמה בהיקף נרחב. הנחה זאת התבססה על התלות הישראלית המאוד גבוהה בארה״ב מבחינה צבאית ומדינית כאחד, אשר איננה מאפשרת פעולה צבאית בהיקף נרחב נגד איראן בלי אישור של ארה״ב.

למרות הכחשות ראשוניות, ברור כעת שהיה אישור אמריקאי לפעולה הישראלית. ארה״ב גם משתתפת בהגנה על ישראל—בדומה לפעילותה בהתקפות איראניות קודמות באפריל ובאוקטובר 2024. לפי ההיגיון של דברי הנשיא, ניתן לצפות להתפתחויות הבאות:

1. ארה"ב לא תשתתף בפעילות התקפית ישראלית—למרות שהיא נחוצה מאוד לשם השמדה מלאה של תוכנית הגרעין האיראנית.

2. ארה״ב רואה בהצלחות הצבאיות הישראליות מנוף להחזרת איראן לשולחן המו"מ הדיפלומטי על תוכנית הגרעין שלה—אבל עתה בתנאים הרבה יותר נוחים להשגת הסכם גרעין שיענה על הדרישות האמריקאיות למניעת העשרת אורניום ע״י איראן.

השאלה בהקשר זה היא האם ממשלת ישראל תראה באופן חיובי חזרה למו״מ דיפלומטי לאור חששות הממשלה, שבכל הסכם טמונה סכנה אפשרית של שימור כלשהו של תוכנית הגרעין האיראנית.

3. כבעל השקפות לא-ליברליות, מבחינת הנשיא טראמפ אין חשיבות לאופי הפנימי של השחקנים, כלומר לאופי המשטר. מבחינות מסוימות אולי אפילו קיימים יתרונות להשגת הסכמים עם מנהיגים "חזקים", הנהנים מחופש פעולה גדול מאוד ובלי אופוזיציה משמעותית. על כן לא נראה שהנשיא יהיה שותף—לפחות לא בשלב זה—לתקוות של רבים בישראל לשינוי משטר באיראן ולהפלת משטר האייטולות.

4. אסור לישראל להיתפס כדוחפת את ארה״ב למלחמה – אם הדבר הוא בניגוד למדיניות וושינגטון. ממילא קיים יסוד בדלני משמעותי בקרב תומכי טראמפ (תנועת MAGA) שמתנגד מאוד ליציאת ארה״ב למלחמות בכלל ובמזה״ת בפרט—לאור הכישלונות והמחירים הגבוהים של התערבויות אמריקאיות קודמות באזור: עיראק (2003) ואפגניסטאן (2001) וכן ההתערבות המאוד בלתי-מייצבת בלוב (2011). כמובן גם במפלגה הדמוקרטית קיימת התנגדות רחבה מאוד ליציאת ארה״ב למלחמות במזה״ת מעבר לפעולות הגנתיות על ישראל.

5. כל החישובים הללו עלולים להשתנות אם איראן תעשה את הטעות ותתקוף את הכוחות האמריקאים המוצבים במזה״ת.