ישראל ניצבת בזירה האירופית עם תמיכה חלקית בלבד

כל הפרסומים / ישראל ואירופה

מאז שאיראן סיפקה לרוסיה כטב"מים וטילים בליסטיים, המשמשים אותה במלחמתה באוקראינה, ועלולים לאיים גם על מדינות אחרות באירופה, היא הפכה ל"ידידת האויב", כלומר לאויב העקיף של מרבית אירופה. לכאורה, הבחירה הטבעית של אירופה היא בצד של ישראל, וזה אכן המצב, אך הדברים קצת יותר מורכבים.

הצהרת 27 החברות באיחוד האירופי הביעה דאגה עמוקה מההסלמה בין ישראל לאיראן, קראה לריסון משני הצדדים והדגישה את מחויבות האיחוד לביטחון ישראל והאזור ולמניעת נשק גרעיני מאיראן. עם זאת, הצהרת האיחוד נמנעה מלהכיר בזכותה של ישראל להגנה עצמית – שינוי בולט ביחס לעימותים קודמים. הנציגה העליונה, קאיה קאלאס, הדגישה את הצורך בדיפלומטיה. לעמדת האיחוד ייתכנו מספר הסברים: אחד, ישראל היא שתקפה, ויתכן שאין קונצנזוס כי היתה זו תקיפה בדקה ה-90. שתיים, תחושות קשות שהצטברו נגד הממשלה בישראל על אופן ניהולה את המלחמה בעזה. שלוש, כמו תמיד, הצהרת האיחוד האירופי היא מלאכת איזונים בין 27 החברות, ואין תמימות דעים בנושא. גרמניה וצרפת הביעו עמדות ברורות יותר.

גרמניה, בראשות הקאנצלר מרץ, גינתה את תוכנית הגרעין האיראנית, חיזקה את זכות ישראל להגן על עצמה, ואף העלתה זאת לכדי הגנה על קיומה של ישראל. מרץ אמר כי "המטרה חייבת להשאר שאיראן לא תפתח נשק גרעיני". צרפת הביעה תמיכה בביטחון ישראל, ואת נכונותה להשתתף בהגנה על ישראל, אך לא במתקפה נגד איראן. בריטניה בלטה בהצהרותיה הקרירות. הממשלה הדגישה את הצורך בהרגעה, נמנעה מתמיכה מפורשת בישראל והבהירה שלא סייעה למבצע. ישראל לא הודיעה לבריטניה על ההתקפה, ככל הנראה בתגובה להשעיית שיחות הסחר עם ישראל על ידי בריטניה ב-20 במאי, מה שמצביע על התקררות משמעותית ביחסים. יתכן והבריטים מעוניינים לראות כיצד נשיא ארצות הברית יתנהל ואז לקבוע עמדה ברורה יותר, כאשר בבריטניה ישנם לחצים מצד מפלגת הלייבור שלא בהכרח פועלים לטובת ישראל.

לאחר שישראל החלישה משמעותית את שלוחי איראן בלבנון ובעזה, והביאה בעקיפין לנפילת משטר אסד בסוריה – התפתחות עליה האיחוד האירופי שמח מאוד, נראה שהחלשת האיום הנשקף מ"ראש הנחש", איראן, אמורה להוביל להגברת היציבות במזה"ת. גם זו תוצאה שאירופה מעוניינת בה. החלשת איראן יכולה לסייע גם במאבק נגד החות'ים שמשבשים את הסחר הימי דרך מיצרי באב אל מנדב. האירופים גם יודעים כי טווח הטילים הבליסטיים האיראנים מגיע גם אליהם. ומעל הכל, אל מול משטר האייתולות הדכאני כלפי פנים ושולח שלוחות תוקפניות כלפי חוץ, ישראל היא הצד הנכון לבחור בו. היא מבצעת את המלאכה שהמדינות הסוניות רוצות שתסיים. האפשרות של נפילת המשטר בטהראן היא אפשרות שממשלות וחלק נרחב מהציבור באירופה תומך בה. בסקרי דעת הקהל האירופים, ישראל הגיעה לשפל משמעותי, אולם יש מדינה אחת שמצבה יותר גרוע וזו איראן.

צריך לזכור שבמחאת החיג'אב באיראן – אותה משטר האייתולות דיכא באכזריות – אירופה תמכה במחאה ובזכויות נשים ואדם, ודעת הקהל האירופית היתה נגד המשטר באיראן, כך שבאירופה רבים מבינים את השירות שישראל עושה למערב במלחמה הנוכחית. ועדיין, בשל הפיצול האירופי נראה שישראל ניצבת בזירה האירופית עם תמיכה חלקית בלבד, גם מפחד להיתפס כמי שתומכת בהתקפה הישראלית, וגם בשל ההקשר למלחמה בעזה שמגביל את היקף התמיכה.