
המאמר בוחן את השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על יחסי ישראל־אירופה, תוך התמקדות בתפיסות ובעמדות בדעת הקהל, במפלגות קיצון ובממשלות, וטוען כי השיח באירופה על אודות טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה יושב על השסע הטראנס־לאומי ביבשת, בין הימין הלאומני האנטי־אסלאמי לשמאל הפרוגרסיבי והמוסלמי.
הטבח והמלחמה עברו פוליטיזציה. הם עוררו רגשות עזים, הקצינו נרטיבים ועמדות, ותרמו למוביליזציה של מצביעים לקצוות של שסע זה. כדי לתאר את הממד הרגשי העמוס והמורכב מבחינה היסטורית של יחס היהודים לאירופה משתמש המאמר בצמד דימויים מהספרות: אירופה המהוללת ואירופה המקוללת, וטוען שעם עליית השסע הטראנס־לאומי שאימצו המפלגות החדשות באירופה, דימויה של ישראל בשני קצות השסע נע גם הוא בין שני קטבים אלו: ישראל המהוללת וישראל המקוללת.
עם זאת, עד כה, רוב ממשלות אירופה, מתוך שיקולים ואינטרסים גיאו־אסטרטגיים רציונליים, נקטו עמדה מאוזנת יחסית, המשלבת תמיכה בביטחון ישראל לצד ביקורת על אופן ניהול המלחמה בעזה. המאמר יעמוד על הפערים הללו בתוך מדינות באירופה ובינן לבין ישראל.