תהליך השלום הישראלי-פלסטיני נמצא בקיפאון מתמשך מאז קריסת יוזמת התיווך של מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בשנת 2014 והיחסים בין הצדדים התאפיינו בשנים האחרונות בנתק מדיני, וברצף של משברים ומתיחויות שהגיעו לנקודת שיא סביב הדיון על תוכניות הסיפוח במהלך שנת 2020. הסכמי הנורמליזציה הורידו את רעיון הסיפוח מהשולחן, אך לא הביאו לשינוי בזירה הישראלית-פלסטינית. במהלך החודשים האחרונים התחוללו התפתחויות בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אשר טומנים בחובם אתגרים וסכנות אך גם הזדמנויות ואפשרויות חדשות. תשומת לב מיוחדת נדרשת להשפעה של אירועי ההסלמה במאי 2021, המשבר העמוק ברשות הפלסטינית, והקמת ממשלה חדשה בישראל.
נייר זה ממפה את השיח הבינלאומי בנושא קידום שלום ישראלי-פלסטיני בתנאים הקיימים, והוא מהווה נייר המשך למסמך שפרסמנו באפריל 2021. הוא מבוסס על סדרת מפגשי דיאלוג מדיני שקיימו מומחים במכון מיתווים במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר 2021, עם שורה של דיפלומטים ומומחים אירופאים, אמריקאיים, ופלסטיניים ועם גורמי או"ם, וגם על סדרה של דיונים בקרב צוות מומחים ישראלי שהקים מכון מיתווים.[1] הנייר מציג ניתוח של עמדות ותובנות של גורמים בינלאומיים לגבי ההתפתחויות המדיניות האחרונות, ולגבי צעדים עתידיים.
[1] מפגשי הדיאלוג המדיני התקיימו תחת חוק צ'טהאם האוס, ולכן מאמר זה אינו כולל שמות ושיוך מרואיינים או ציטוטים ישירים שלהם. את המפגשים הובילו מטעם מכון מיתווים ד"ר ליאור להרס, ד"ר גיל מורסיאנו וד"ר נמרוד גורן.
