מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2019

סקר דעת הקהל השנתי השביעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2019. הסקר בוצע על-ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700 איש ואישה, יהודים וערבים) ועם טעות דגימה של 3.5%. מסמך זה מציג את ממצאי הסקר, בחלוקה לארבעה תחומים: יחסי החוץ של ישראל, מערך החוץ הישראלי, ישראל והאזורים סביב לה וישראל והפלסטינים.

א. יחסי החוץ של ישראל

  • הציבור מעניק למעמד ישראל בעולם ציון 6.10 מתוך 10 ,כש-28% מדרגים אותו כטוב. הדירוג בשאלה זאת נמצא במגמת עלייה משנת 2015.
  • הציבור מעניק ליחסי ישראל-ארה"ב ציון 7.75 מתוך 10. 64% מגדירים את מצב היחסים כטוב. דירוג זה דומה לדירוג בשנת 2018 ונמצא במגמת עלייה משנת 2015.
  • הציבור מדרג את רוסיה כמדינה החשובה ביותר כיום לישראל מלבד ארה"ב. אחרי רוסיה מדורגות (בסדר חשיבות יורד) גרמניה, בריטניה, סין, צרפת ומצרים.
  • 30% מהציבור חושבים שאם בני גנץ יכהן כראש הממשלה, יחסי החוץ של ישראל יפגעו. 25% חושבים שיחסי החוץ ישתפרו ו-27% חושבים שיישארו ללא שינוי.
  • הציבור מעוניין במידה הגבוהה ביותר שהממשלה הבאה תפעל לחזק את משרד החוץ (ציון 7.41 מתוך 10) ולאחר מכן שתשפר את היחסים עם האיחוד האירופי (7.26) שתשפר יחסים עם מדינות ערב (7.12) שתשפר יחסים עםמדינות אגן הים התיכון (6.96) ושתקדם שלום עם הפלסטינים (6.18).
  • הציבור חלוק בשאלה מה יותר חשוב לישראל לעשות עד הבחירות לנשיאות ארה"ב – להתקרב עוד יותר לטראמפ ולמפלגה הרפובליקאית (36%) או לתקן את המשבר ביחסים עם המפלגה הדמוקרטית (34%).
  • הציבור חלוק בשאלה האם ישראל צריכה לתת עדיפות לפיתוח קשרים עם מדינות דמוקרטיות (40%) או שסוג השלטון במדינה מסוימת אינו צריך להיות שיקול בעת קביעת היחסים של ישראל עמה (40%).
  • ב. מערך החוץ של ישראל
    הציבור מעניק לתפקוד הממשלה בתחום מדיניות-החוץ ציון של 5.99 מתוך 10 ,כש-35% מדרגים אותו כטוב. הדירוג בשאלה זאת נמצא במגמת עלייה משנת 2015.
  • הציבור מעניק לאופן בו משרדהחוץ ממלא את ייעודו ציון של 5.58 מתוך 10 ,כש-25% מדרגים אותו כטוב. הדירוג בשאלה זאת נמצא במגמת עלייה משנת 2015. מעמדו של משרד החוץ זוכה לדירוג 5.37 ,כש-21% מדרגים אותו כטוב.
  • רוב בציבור (39%) מאמין כי הדבר העיקרי שדיפלומט ישראלי עושה הוא קידום קשרים מדיניים. 18% סבורים כי עוסק בהסברה, 15% מייצג את ישראל באירועים, 7% מקדם קשרים כלכליים ו-4% מסייע לישראלים במצוקה.
  • 50% חושבים שבעת קבלת החלטות, ישראל צריכה לקחת בחשבון במידה רבה מאוד או די רבה את השלכות ההחלטות שלה על יהודי התפוצות, לעומת %35 שחושבים שיש לקחת זאת בחשבון במידה מעטה או בכלל לא.
  • על רקע ההפגנות בעולם בנושא משבר האקלים, 43% מהציבור חושבים כי ישראל צריכה להתמקד בפתרון בעיותיה ואילו 35% סבורים כי עליה לקחת חלק פעיל יותר בפתרון סוגיות גלובליות.

ג. ישראל והאזורים סביב לה

  • הציבור חלוק בשאלה האם ישראל שייכת יותר למזרח התיכון (32%), לאירופה (27%) או לאגן הים התיכון (21%).
  • רוב גדול בציבור (68%) חושב ששיתוף פעולה אזורי בין ישראל ומדינות המזרח התיכון הוא אפשרי. 20% חושבים ששיתוף פעולה שכזה אינו אפשרי.
  • ערב הסעודית (25%) ומצרים (19%) הן המדינות הערביות שלציבור הכי חשוב שישראל תנסה לקדם שיתופי פעולה עמן. ירדן זכתה ל-3% ,ו-34% חושבים שישראל לא צריכה לקדם שיתופי פעולה עם מדינות ערב.
  • רוב גדול בציבור (71%) חושב כי הסכם השלום עם ירדן היה ועודנו נכס אסטרטגי עבור ישראל, לעומת 16% הסבורים כי הסכם השלום עם ירדן פחות חשוב היום מאשר היה בעבר.
  • רוב בציבור (45%) חושב שהאיחוד האירופי הוא כיום יותר יריב של ישראל מאשר ידיד שלה (27%).
  • שיפור הדימוי של האיחוד האירופי בישראל יתאפשר לדעת הציבור בראש ובראשונה על ידי הצהרות של פוליטיקאים אירופים על חשיבות הקשר עם ישראל (32%) ומתן יותר מידע על שיתופי פעולה קיימים בין ישראל לאיחוד האירופי (31%).
  • רוב בציבור (53% לעומת 32%) חושב שעל ישראל לנסות לשפר יחסים עם תורכיה.
  • ד. ישראל והפלסטינים
    רוב בציבור (55% לעומת 24%)  סבור כי הערבים בישראל צריכים למלא תפקיד מרכזי יותר בקידום שלום עם הפלסטינים. ואולם, רק 37% מהציבור (לעומת 45%) חושב שהערבים בישראל צריכים למלא תפקיד מרכזי יותר בעיצוב מדיניות-החוץ.
  • רוב הציבור (61%) חושב כי אבו מאזן אינו פרטנר למשא ומתן לשלום, לעומת 20% שחושבים כי הוא כן פרטנר.
  • מלבד ארה"ב, הקוורטט הערבי (מצרים, ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות) הוא המתווך המועדף על הציבור (26%) בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. לאחר מכן דורגו רוסיה (13%), האיחוד האירופי (12%), האו"ם (9%) וסין (4%).
  • רוב בציבור (46% לעומת 32%) חושבים שכינון שלום בין ישראל ומדינות המפרץ יכול להתרחש גם ללא התקדמות בתהליך השלום עם הפלסטינים.
  • הציבור חלוק בשאלה כיצד ניתן למנוע מלחמה נוספת בעזה. 24% מאמינים שהדרך לעשות זאת היא באמצעות חיזוק ההרתעה הישראלית, 17% מאמינים שבאמצעות משא ומתן ישראלי-פלסטיני ו-14% מאמינים שבאמצעות תיווך בינלאומי. 32% מאמינים שמלחמה נוספת בעזה היא בלתי נמנעת.
  • רוב הנשאלים (55%) ציינו כי פעילותשליח האו"ם מלדנוב למניעת מלחמה בין ישראל לחמאס לא השפיעה על דעתם כלפי האו"ם. 13% ציינו שפעולתו השפיעה לרעה, ו-12% ציינו שהשפיעה לטובה

הצטרפו לניוזלטרצרו קשרלתרומה