רוב בציבור חושב שלישראל אין עקרונות ברורים לפיהם מתנהלת מדיניות-החוץ שלה, שהיא יותר מגיבה מאשר יוזמת במדיניות-החוץ שלה, ושהיא מסתמכת יותר מדי על הקשר עם ארצות הברית. מרבית הישראלים חושבים גם שישראל צריכה להשתמש יותר באמצעים דיפלומטיים מאשר בכוח, שערביי ישראל צריכים למלא תפקיד מרכזי יותר בניסיונות לשפר את היחסים בין ישראל למדינות המזרח התיכון, ושתמריצים מצד הקהילה הבינלאומית לישראל יהיו יעילים יותר לקידום השלום מאשר סנקציות.
רוב בציבור (ובעיקר במגזר הערבי) חושב שישראל צריכה להציע למדינות העולם סיוע בקידום תהליכי שלום, על סמך הניסיון שנצבר בארץ בתהליך השלום הישראלי-ערבי. בכלל זה, ישנה תמיכה גדולה לסיוע לתורכיה בקידום תהליך שלום, למשלבקפריסין, עם הכורדים או עם הארמנים, כחלק משיקום יחסי ישראל-תורכיה. הציבור הישראלי חלוק האם ישראל שייכת יותר לאירופה, למזרח התיכון, או לשני האזורים באותה המידה. אחוז נמוך בלבד חושב שישראל לא שייכת לאף אחד מהאזורים.כך עולה מסקר דעת קהל של מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית. את הסקר ביצע מכון רפי סמית ב-29-28 באוקטובר 2013 בקרב 500 איש/ה כמדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת (מגזר יהודי וערבי, גילאי 18 ומעלה). טעות הדגימה – 4.5%.
ד“ר נמרוד גורן, יו“ר מכון מיתווים, טוען כי ”ממצאי הסקר מראים שהציבור הישראלי מעוניין במדיניות-חוץ חדשה לישראל, השונה מזו שהוביל ליברמן בכהונתו הקודמת כשר חוץ. ישראל זקוקה למדיניות-חוץ יוזמת, המבוססת על פרדיגמה סדורה שתיתן עדיפות לקידום השלום וההשתלבות האזורית, שתקדם הידברות ושיתוף פעולה, שתפיק תועלת ממיקומה הרב-אזורי הייחודי של ישראל, שתפגין פתיחות כלפי הקהילה הבינלאומית, שתזהה הזדמנויות לשיפור היחסים האזוריים ושתפלס נתיבים למימושן של הזדמנויות אלו.“
לדברי ד“ר אהוד ערן, ממכון מיתווים ומאוניברסיטת חיפה, ”ישנה סמליות בכך שהסקר מתפרסם בחודש נובמבר, בו מציינים את הצהרת בלפור ואת החלטת האו“ם על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. הצהרת בלפור ולאחריה החלטת האו“ם סימלו שינוי בשיח החזרה לציון. משיח שהתבסס על הבטחה תנ“כית, לכזה הנשען על משפט האומות ועל הקשר לקהילה הבינלאומית. ואכן, כיום רוב הציבור בישראל רוצה להשתייך למערכת הבינלאומית ולא להיות עוד ’עם לבדד ישכון‘. בניגוד למדיניות המסורתית של ישראל, הסקר מראה שרוב הציבור תומך במעורבות רבה יותר של ישראל במערכת האזורית והבינלאומית“.
