הולנד מצטרפת למגמה האירופית להחרמת סחורות מההתיישבות ביהודה ושומרון, בצעד שעשוי להיות משמעותי הרבה מעבר להיקף הסחר הישיר. ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו מסבירה את ההשלכות האפשריות על היצוא הישראלי, את
במשך שנים התרגלו בישראל להתייחס לביקורת האירופאית כאל רעש רקע: עוד גינוי, עוד אזהרה מפני הרחבת התנחלויות, עוד הצהרה על פתרון שתי המדינות, מבלי שיש להצהרות וגינויים אלו כמעט שום מחיר מדיני או כלכלי.
כ-50 אלף צעירים ממרוקו שחצו את הגבול למובלעת הספרדית סאוטה הציתו מחדש את הוויכוח על גבולות אירופה, עתיד הסכם שנגן ועליית הימין הפופוליסטי. האם מדובר באירוע נקודתי, או בסימן אזהרה למשבר עמוק יותר?
"הולנד היא מדינה מאוד חשובה בנוף האירופי, בדיוק משום שהיא לא היתה קיצונית מלכתחילה כמו ספרד או אירלנד בנוגע לישראל", אומרת לגלובס ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מתווים
בדצמבר 2020 הקים האיחוד האירופי את משטר הסנקציות הגלובלי לזכויות אדם. זהו כלי חדש במדיניות החוץ האירופית המאפשר להטיל סנקציות אישיות וארגוניות על גורמים המעורבים בהפרות חמורות של זכויות אדם ברחבי
ברקע המלחמה בעזה והחרפת הביקורת הבינלאומית, האיחוד האירופי הגביר את הלחץ על ישראל באמצעות סנקציות נגד מתנחלים אלימים ובחינת צעדים כלכליים נוספים. בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו נדונו המשמעויות
בשיחה עם ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו ממכון מיתווים, נפרשים הפערים העמוקים בין תפיסות הביטחון של אירופה לבין אלו של ישראל וארצות הברית, במיוחד סביב ההתמודדות עם איראן.
המערכה במפרץ מחדדת את הצורך בגמילה מגז ונפט: אם שמים בצד את הזיהום וההתחממות הגלובלית, התלות בדלקי מאובנים היא גם תלות באמצעי שינוע פגיעים - נתיבי שיט וצנרת שעוברים באזורים הכי לא יציבים בעולם.
"האירופים הם סמרטוטי רצפה... נמרים של נייר שמצטרפים לחגיגה אחרי שהאריות וידאו הריגה", כתב טוקבקיסט ישראלי בתגובה לידיעה על היוזמה האירופית להקים כוח משימה ימי רב־לאומי להבטחת חופש השַׁיִט במצר
אחרי 16 שנות שלטון כראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן הפסיד בבחירות לפרלמנט. אורבן לא היה רק סמל למנהיגות פופוליסטית, אלא גם שחקן וטו מרכזי שבלם מהלכים שהאיחוד האירופי ביקש לקדם. הפעם אנחנו עם ד"ר
ביום ראשון יתקיימו הבחירות בהונגריה שהפכו למאבק של ויקטור אורבן על חייו הפוליטיים. יריבו שמוביל בסקרים אינו אלטרנטיבה ליברלית וצפוי להמשיך קו ימני נוקשה ולפי מומחים אולי אף יתפתה להשתמש במנגנון
"אין תקדים לזה מבחינת האיחוד האירופי. הוא בקשר עם הרבה מדינות שיש בהן עונש מוות. הוא התנגד אבל הוא לא עשה כלום בפועל", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תכנית ישראל-אירופה במכון מיתווים ומרצה
שלושה שבועות מפרוץ המלחמה נגד איראן, אירופה מתכנסת נגדה, ולכן לכאורה נגד וושינגטון וירושלים. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שבתחילת המערכה תמך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיה הסמן הימני באירופה,
"אין אירופה אחת, יש בעצם מגוון שלם של דעות. בקצה המתנגד למלחמה יש לנו את ספרד שאומרת שהיא מנוגדת למשפט הבין-לאומי, יוצאת נגדה, גם לא מסכימה שמטוסי התדלוק של ארה"ב יחנו אצלה. יש את גרמניה, בצד
לדברי ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מדינות אירופה מביעות תמיכה זהירה בארה"ב אך נמנעות מהשתתפות ישירה בלחימה, כאשר סדר היום האירופי ממשיך להתמקד בעיקר במלחמה באוקראינה. שיאון-צדקיהו מתייחסת גם לפערים בין
מנהיגי אירופה אינם מאמינים שהמלחמה תחליף את השלטון, אך נחסמת מהם האפשרות להציע פתרון דיפלומטי - והם נאלצים לסייע לארה"ב ולשותפות שנפגעו, בזמן שטראמפ מחליש את מעמדם יותר ויותר.
אירופה נמצאת בעיצומו של שינוי עמוק בתפיסת הביטחון שלה. על רקע מדיניות אמריקאית בלתי צפויה, במיוחד בעידן טראמפ, ומתחים גוברים עם וושינגטון, גוברת ההבנה ביבשת כי הסתמכות כמעט מוחלטת על ארה"ב ונאט"ו
ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תוכנית יחסי ישראל–אירופה במכון מיתווים וחוקרת בפורום אירופה באוניברסיטה העברית, התייחסה בראיון לרשת ב' עם רועי קייס להתפתחויות סביב גרינלנד - והזהירה מפני השלכות
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, שנערך במרכז יצחק רבין בתל אביב, קיימה ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת התוכנית ליחסי ישראל–אירופה במיתווים, שיחה פתוחה וישירה עם שגריר
המאמר בוחן את השלכות מלחמת "חרבות ברזל" על יחסי ישראל־אירופה, תוך התמקדות בתפיסות ובעמדות בדעת הקהל, במפלגות קיצון ובממשלות, וטוען כי השיח באירופה על אודות טבח השבעה באוקטובר והמלחמה בעזה יושב על
הכרזת מקרון על הכרה במדינה פלסטינית יוצרת אפקט דומינו שעלול להפיל את ישראל לעומקה של תהום מדינית חסרת תקדים.
מהו תפקידה של חשיבה מדינית אזרחית בעיצוב הביטחון האזורי? בשאלה זו ואחרות עסק הכנס Geopolitics of the Mediterranean in a Changing International Order (הגיאופוליטיקה של הים התיכון בסדר העולמי
מקום שני באירוויזיון זה הישג מדהים, כמעט אפשר להאמין שאנחנו מדינה באירופה. ד"ר גיל מורסיאנו ממכון מיתווים בא לעשות לנו סדר בשכונה הסבוכה שנקראת המזרח התיכון. מי נגד מי? מי עובד עם מי? איך יצא
לראשונה מאז שנחתם הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי בשנת 2000, עולה אפשרות ממשית שהאיחוד יבחן מחדש את תנאיו ואף ישעה חלק משיתופי הפעולה הכלולים בו.
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר תגובה ממשרד החוץ לנייר מדיניות שפרסם מכון מיתווים, יוני 2020
מאמר דעה, סוזנה טרסטל, הארץ, 12 בדצמבר 2019
מאמר דעה, דן קטריבס, הארץ, 4 בדצמבר 2019.
שאלות ותשובות עם אירנה קלהוסובה, מומחית צ'כית ליחסי ישראל-מדינות וישגרד, פברואר 2019
מאמר דעה, מירב כהנא-דגן, דבר ראשון, 17 בדצמבר, 2017
מאמר דעה, ד"ר דליה שיינדלין, הארץ. 24 בנובמבר 2017
מאמר דעה, ד"ר רועי קיבריק, NRG. ספטמבר 2017
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, Ynet. ספטמבר 2017
טור חודשי, ד"ר רועי קיבריק, אוגוסט 2017
מאמר דעה, רבקה בורנשטיין, מעריב. 16 באוגוסט 2017
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, Ynet, במרץ 2013
מאמר דעה, ד"ר אהוד ערן, יוני 2016
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, 17 באוקטובר 2015
מאמר דעה, ד"ר זנונאס ציאראס, יולי 2015
מאמר דעה, ד"ר ליאור הרמן, 17 ביולי 2015
סיכום סדנת תכנון-מדיניות שנערכה על-ידי מיתווים וקבוצת המשבר הבינלאומית (International Group Crisis), מאי 2015
סיכום סדנת-מומחים, הרצליה, 12 ביוני 2014
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, Ynet, פברואר 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, אוקטובר 2013
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, Ynet, ספטמבר 2013
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, Ynet. ספטמבר 2013
