
מצרים נמצאת במצב פגיע וזה לא טוב לישראל
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב
למעט תקופה קצרה לאחר חתימת הסכם השלום ב-1979, ישראל לא נהנתה בדרך כלל מיחסי ציבור טובים במצרים. התקשורת ומערכת החינוך המצרית שימשו כערוצים מרכזיים בהפצת דימויים שליליים של ישראל והציונות, שלעתים
הנשיא ג'ימי קרטר, שהלך לעולמו בגיל 100, היה מחויב לעתיד ישראל והאזור ולקידום פתרון שתי המדינות. מאוד מצערת העובדה שרבים מדי בארץ מעוותים את המורשת שלו, משום שהבין מוקדם מאחרים את הסכנה
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
התוכנית למוטט את גדודי חמאס הנותרים ופינוי התושבים משם, דבר המחייב השתלטות מחודשת על ציר פילדלפי, יכולה להיות אתגר אחד יותר מדי ליחסים השבריריים בין המדינות
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים