עשר מגמות במדיניות החוץ: ישראל בודדה מאי־פעם
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הוא הקובע בסוגיות הליבה של מדיניות החוץ, מעמדה של איראן התחזק, הביקורת על מדיניות ישראל בעזה ובגדה גוברת והתמיכה האירופית דלה. מערכת הבחירות נפתחת כשמצבה של ישראל בזירה
כוח צבאי או דרך מדינית? וובינר על מדד מדיניות החוץ החוץ הישראלית 2026
מכון מיתווים מזמין אתכם ללמוד כיצד חושב הציבור הישראלי על האתגרים וההזדמנויות סביב יחסי החוץ של ישראל, חודשים ספורים לפני בחירות 2026. במסגרת הוובינר, ניסינו להבין היכן הציבור עומד על הציר שבין
מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2026
סקר דעת הקהל השנתי ה-14 של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית הושלם בתחילת חודש יוני 2026 . הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת
ישראל כמדינה מצורעת: מצב קיים, השלכות עתידיות ופעולות להמשך
ב-30 בספטמבר 2025 קיימנו דיון וירטואלי בהשתתפות מומחי מיתווים ויוצאי משרד החוץ הישראלי על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל. בדיון הודגשו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת והמחירים הגבוהים שהיא משלמת על
מזרח תיכון חדש: פרופ' אלי פודה על השנה שבה זזו הלוחות הטקטוניים, "דבר", ספטמבר 2025
נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל
מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2025
מדד מדיניות החוץ 2025 המתפרסם בסמוך לציון שנתיים למתקפת ה-7 באוקטובר, מתקיים השנה תוך משבר הומניטרי חמור והכנות להסלמה נוספת במלחמה בעזה, המובילים למשבר דיפלומטי חסר תקדים ושחיקה מתמשכת בתדמיתה
שנת ההישגים המוחמצים: ישראל חזקה יותר, ובודדה יותר
עם סיומה של שנת 2024 ניתן לסכם ולציין כי ישראל שיפרה את מצבה האסטרטגי במזרח התיכון, אבל במחיר של הגברת השסע הפנימי בעם, הידרדרות ביחסיה עם מדינות בעולם ופגיעה חמורה בדימויה העצמי כמדינה דמוקרטית,
אפשר לוותר על ועדת חוץ וביטחון
קסניה סבטלובה, מאמר דעה, ספטמבר 2020
