ביטחונה וחוסנה של ישראל קשורים קשר הדוק לסביבה הגיאוגרפית והפיזית של המדינה. אלו, גם מושפעים עמוקות מאופן ההתמודדות עם האקלימיים והסביבתיים הייחודיים לאזורנו, ומהיכולת לייצר שיתופי פעולה מיטיבים
הופעתה של הזמרת הסורית אסאלה נסרי בדמשק בתקופה האחרונה, יכולה להיות מפורשת ע"י רבים כאירוע חסר משמעות. עם זאת, הוא כולל בתוכו השלכות רבות לעתיד המשטר של אל ג'ולאני.
בשלב זה לא ידוע מה יוחלט בדמשק, אבל עולות שאלות בעניין השלכותיה האפשריות של הצטרפות סורית להסכם המשולש שבין סעודיה, טורקיה ופקיסטן.
סוריה החדשה מתאחדת, ובישראל ממשיכים לעצום עיניים, כדי לחנוק את איראן כלכלית, טראמפ חייב את שיתוף הפעולה של סין וטורקיה, מצרים משפרת את מעמדם של ילדים שנולדו כתוצאה מאונס, והשבוע לפני 36 שנה: סדאם
הוצאת דמשק מרשימת המדינות תומכות הטרור של ארה"ב מקרבת אותה לתחילת תהליך השיקום. המדיניות הכוחנית שעבדה מול אסד כבר אינה רלוונטית, ואם ישראל לא תשנה אותה, היא תשאיר את עצמה מחוץ למוקד ההחלטות.
הסכנה שבחישוב הישראלי השגוי מול המעורבות הטורקית בסוריה - והמנגנון האזורי שיכול לעצור הסלמה.
בעימות בין ישראל לטורקיה, אגב התקיפה בסוריה, נדרשת התערבות אמריקאית אסרטיבית למניעת טעויות בהערכת המצב. שתי המדינות לא מעוניינות בעימות ישיר, אך המאבק על חופש הפעולה וההשפעה בסוריה עלול להוביל להסלמה.
היגיון "הסכמי אברהם" בסכנה: האם האיומים המשותפים כבר לא מקרבים את מדינות האזור לישראל?
"הזמנתו" של הנשיא טראמפ את סוריה להתמודד עם אתגר חיזבאללה בלבנון מייצרת כאב ראש בדמשק.
"טורקיה רואה בסוריה כמרחב השפעה והייתה רוצה מעין אחות קטנה, מדינת חסות, משהו שהסורים לא בהכרח רוצים", מסביר נמרוד גורן, נשיא ומייסד מכון מיתווים ומנהל שותף ב-Diplomeds. "בשנה האחרונה יש מתיחות
חולשתן הפנימית של לבנון וסוריה, לצד ביקורת הולכת וגוברת על חיזבאללה גם בקרב הקהילה השיעית, מציבות לישראל הזדמנות מדינית שלא הייתה כמוה עשרות שנים. הזמן קצר: כוחות המתנגדים לכל הסדר עלולים לצבור
18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון
כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית
ההתנהלות האחראית של המשטר הסורי סביב המלחמה באיראן מחייבת את ישראל להדק את מפגשי האינטרסים הביטחוניים עם סוריה ביום שאחרי.
נראה כי אין סכנה להסכמי השלום והנורמליזציה ששרדו את המלחמה בעזה, אולם ההידרדרות ביחסי ישראל עם מדינות האזור - במיוחד עם מצרים וירדן - תשפיע גם על מידת ההיתכנות של קידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות
הדיון סקר את מערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין ישראל לתורכיה, במיוחד בהקשרי המשבר הנוכחי, וניסה לעשות סדר במורכבות זו, תוך התמקדות בזירות עזה וסוריה ובחיפוש אחר אתגרים והזדמנויות.
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
ההסכם שנחתם לפני ימים אחדים בין הנשיא הסורי אחמד א-שרע ומנהיג הכוחות הכורדים מזלום עבאדי, מהווה הצלחה רבתי לא-שרע, במאמציו להרחיב ולחזק את שלטונו בסוריה.
חידוש המשא ומתן על הסכם ביטחוני בפריז הניב מספר הסכמות, אך ההתפתחויות האחרונות על רקע העימות בשטחים הכורדיים מציבות חשש מול הכוונות של טורקיה, המשטר הסורי וגורלו של המיעוט הדרוזי.
המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.
אחמד א־שרע הצליח מאוד ביחסי החוץ שלו והוא עומד בפני אתגרים משמעותיים בזירה הפנימית. ישראל חייבת להתעשת במהרה ולאמץ חשיבה גיאופוליטית סדורה, שתתרגם את עליונותה הצבאית להבנות מדיניות עם סוריה.
ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו
האשראי של טראמפ לנשיא סוריה משמעותי מאוד, וראוי שישראל תתחבר אליו. ההסכם הביטחוני חשוב לארצות הברית ולא־שרע, אך גם לישראל.
ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים, אירח לשיחה פתוחה וישירה את שגרירת ישראל לטורקיה, אירית ליליאן - הדיפלומטית הישראלית הבכירה ביותר העוסקת בזירה הטורקית בשנים האחרונות, ושנמצאת כיום בישראל בשל
נפילת משטר בסוריה, קשיים כלכליים במצרים, תבוסה באיראן, ומתח בלבנון: בראיון ל'דבר' סוקר פודה, מחוקרי המזרח התיכון המובילים בישראל, את המצב במדינות האזור וקובע: "יש פער עצום בין הפוטנציאל של ישראל
המשבר לא סתם את הגולל על הניסיון להגיע להבנות רחבות יותר בין ישראל לסוריה, אבל על מנת להמשיך ולהצליח - שני הצדדים מוכרחים לכייל את מהלכיהם באופן מפוכח
המזרח התיכון שוב סוער והפעם - עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מורסיאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה
הדיבורים על נורמליזציה מלאה עם סוריה רחוקים מהמציאות, אך התפתחויות אחרונות ושינוי המשטר בדמשק פותחים פתח להסדר ביטחוני מוגבל - וחשוב • הסדר זה, שיכלול ככל הנראה שיתופי פעולה חשאיים, עשוי להניח
המערכה באיראן ממחישה את פרדוקס הכוח הצבאי של ישראל - היא אמנם שדרגה את מעמדה כמעצמה צבאית אזורית, אך גם חיזקה את דימויה כשחקנית לא מרוסנת שפעולותיה מסכנות את היציבות במזרח התיכון.
אחד המגזרים החשובים ביותר שיאפשרו לסוריה להתחיל בשיקום הכלכלה הינו האנרגיה. עד המלחמה ב-2011, סוריה סיפקה את צרכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ואף הצליחה לייצא כמויות שתרמו לא מעט לתקציב המדינה.
את יחסיה עם טורקיה תתקשה ישראל לשקם בטרם תסתיים המלחמה בעזה, ואולי אין לחוש מדי לכך. אבל הזירה הסורית מחייבת את שתי המדינות לשנס מותניים ולוודא שהאינטרסים המשותפים נשמרים.
לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ היה מסע מוצלח במזרח התיכון – מדינית וגם עסקית. כבר בפתיחת הביקור, בנאומו בריאד בירת סעודיה, שנמשך כמעט שעה, הבהיר מה הוא מנסה להשיג.
ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה ובלבנון – וכינונם של ממשלים חדשים בשתי המדינות – פותחים בפני שתי המדינות פרק חדש במערכת היחסים ביניהן. שני הממשלים מתמודדים עם אתגרים לא מבוטלים.
העימותים עם העלאווים ותומכי המשטר הקודם הם המבחן הרציני הראשון של הממשל החדש בסוריה. ברור היה שהדרך לכינון שלטון מרכזי במדינה לא תהיה סוגה בשושנים. אולם, לראשונה מאז נטל לידיו את מושכות השלטון,
עיראק וסוריה היו בעבר מדינות דומות ביותר, ומבחינות מסוימות הן תמונת מראה זו של זו. עיראק נשלטת על ידי מפלגות שיעיות דתיות ורוב אוכלוסייתה ערבים שיעים, ואילו סוריה הפכה בשבועות האחרונים למדינה
המציאות החדשה בסוריה, אף שמצויה בעיצומו של עיצוב מחדש, מייצרת שורה של גלי הדף במגוון סוגיות. אחת מהן נוגעת למכלול האנרגיה במזרח הים-התיכון. אזור זה עבר תמורה מרתקת וחשובה בעשור האחרון, בעקבות
האם סוריה מתקדמת או עושה צעד אחורה? בסוריה נרשמים שינויים משמעותיים במגוון תחומים, בהם מינויי נשים לתפקידים בכירים, רפורמות במערכת החינוך ומחלוקות על תפקידי מגדר. בצעד היסטורי, מייסא סבריני מונתה
קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת
היום שאחרי קריסת משטר אסד מעלה שאלות קריטיות על עתידה של סוריה ועל יחסי הכוחות במזרח התיכון. במסגרת הדיון בחנו האם וכיצד ישראל יכולה להשפיע ולעצב את הסדר החדש בסוריה. מנחה: איתן ישי- ראש תוכנית
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
קריסתו של משטר אסד התקבלה בישראל בחיוב, ובצדק. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה ישראל התלבטה אם לתמוך במורדים ובנפילת המשטר, או להעדיף את “הרע המוכר” על פני חלופה שטיבה אינו ברור. קריסת המשטר
קריסתו של משטר אסד מציבה את ישראל בצומת החלטה מוכר, כזה שמקבלי ההחלטות כבר עמדו בפניו לפני עשור, בשלבים המוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה: האם להתערב ולפעול כדי לעצב את הסדר המתהווה בסוריה, או
קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?
תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר
סיכום מפגש קבוצת המחקר והמדיניות: "ישראל באגן הים התיכון"
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר וואיינט
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, דבר ראשון, 30 בדצמבר, 2019
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יולי 2018
מאמר דעה, פרופ' משה מעוז, אוקטובר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ. 19 בספטמבר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, יוני 2017
מאמר עמדה, ד"ר נמרוד גורן, ישראל היום, ינואר 2017
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, אוקטובר 2016
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 16 בינואר 2016
מאמר דעה, עידית זלטנרייך, 17 באוקטובר 2015
מאמר דעה, ד"ר כמאל אל-לבואני, 17 ספטמבר 2015
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 21 ביולי 2015
סיכום תדריך אזורי, גב' שרה לי וויטסון, 30 באפריל 2015
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 23 באוגוסט 2014
ראיון מיוחד שנתן ד"ר סמיר אל-טאקי, יועצו לשעבר של הנשיא אסד, לקסניה סבטלובה. 20 בינואר 2014
מאמר דעה, ד"ר נמרוד גורן, וואלה, 28 בספטמבר 2013
מאמר דעה, ענת בן נון, 20 ביוני 2013
מאמר דעה, פרופ' אלי פודה, הארץ, 10 בדצמבר 2012
מאמר דעה, פרופ' משה מעוז, הארץ, 26 בפברואר 2012
