הנסיך הסעודי טורקי אל־פייסל הסיר את הכפפות. במאמר ב־"The Arab News" הוא האשים את ישראל בניסיון לגרור את סעודיה למלחמה עם איראן, בין היתר כדי לבסס הגמוניה אזורית. אל־פייסל גם הידהד תיאוריית־קשר
בחריין הייתה אחת המדינות המטווחות ביותר על-ידי איראן במלחמה. האם הסיבה לכך היא יחסיה עם ישראל?
המודל הכלכלי הייחודי, המתחים מול סעודיה וההתלכדות סביב הדגל: ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות, על המלחמה הראשונה של המדינה.
מאמר זה בוחן את המושג של "נורמליזציה מתוך כוח" דרך עדשה כפולה ישראלית-סעודית, וטוען כי כוח צבאי לבדו אינו יכול לייצר השתלבות אזורית בת קיימא.
בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים לא רוצים את המלחמה הזו - ולא ישכחו מי גרר אותם אליה.
החלוקה הישנה לציר "התנגדות" מול מדינות מתונות מתפרקת לטובת היערכויות גמישות שחוצות קווים ישנים. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות החוץ והפנים, הישגי "הסכמי אברהם" ימשיכו להתפוגג וישראל תמצא עצמה
מסמך זה הוא חלק מסדרה של מסמכי מדיניות של היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים העוסקים בקידום שלום בטוח ביום שאחרי המלחמה בעזה.
הם כבר לא צריכים אותנו: ההישג הסעודי בארה"ב והחלשת איראן ייתרו את הצורך בישראל כשחקן ביטחוני או דיפלומטי חיוני. במקום לנצל הזדמנות היסטורית, ישראל בחרה שוב בקיפאון ומסתכנת בבידוד אזורי ארוך-טווח
ד"ר עזיז אלע'שיאן מנמיך ציפיות לגבי כינון יחסים בין ריאד לירושלים: "עם הממשלה הנוכחית זה כמעט בלתי אפשרי, נתניהו הפך את היחסים לרעילים מדי". הוא מבהיר: "המרכיב הפלשתיני יצטרך לשכנע את דעת הקהל
בריאיון מיוחד למכון מיתווים, ד"ר עזיז אלע'שיאן, חוקר סעודי בכיר ועמית מחקר במכון, מתאר את הדאגה המתגברת במפרץ מהעימות הגלוי בין ישראל לאיראן – וקורא לחזרה נחושה לדיפלומטיה, לפני שהמצב יגלוש
מסע העסקים של הנשיא האמריקאי במזרח התיכון חושף את המציאות החדשה - ממשלת נתניהו איבדה את המפתח לוושינגטון, בזמן שריאד הפכה לצומת האסטרטגי של האזור. זהו המחיר המדיני הבלתי נסבל של החזון המשיחי
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
ד”ר סא”ל (מיל’) עומר צנעני מזהיר: “ההחלטה בידי נתניהו – האם יתגמש או שיקריב (שוב) את עתידה של ישראל על מזבח השיקולים הפוליטיים והאישיים שלו”
פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים ובעל הקתדרה ע"ש חיים וייצמן ביחסים בינלאומיים ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים - כותב על ההתפתחות המדינית הקריטית שצפויה בקרוב
מיד לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש עם חמאס הצהיר הנשיא האמריקני המיועד, דונלד טראמפ, כי בעקבות השבת החטופים הוא מתכוון להמשיך בתהליך יישום "הסכמי אברהם" – במילים אחרות, הסכם עם סעודיה.
בשבועות האחרונים התקשורת הישראלית שבה לעסוק בעמדת סעודיה לגבי סיום המלחמה בעזה ומחויבותה לנושא הפלסטיני. עמדתה של הממלכה בנושאים אלה נראית מעורפלת בעיני ישראלים רבים, אך הסיבה לכך נעוצה בהבנה
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
צירופה של הממלכה למאבק בטרור בפרט ובציר האיראני בכלל, לא אפשרי לצד מהלכים כמו כיבוש הרצועה לטווח ארוך והמשך החלשת הרשות הפלסטינית.
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
מאמר דעה מאת השגריר לשעבר מיכאל הררי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה וד"ר אלעד גלעדי באתר זמן ישראל
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה ולימור לביא באתר וואלה חדשות
מאמר דעה מאת פרופ' אלי פודה באתר וואלה חדשות
נייר מדיניות, ד"ר מורן זגה, נובמבר 2019
