לבנות גשרים עם ממשלת לבנון במקום לפוצץ אותם
כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית
הכרח במסלול מדיני בזירה הלבנונית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, גל"צ, אפריל 2026
מיכאל הררי מציג גישה שונה להתמודדות עם חיזבאללה: חיזוק ממשלת לבנון, כניסה למשא ומתן מדיני וניצול ההתפתחויות האזוריות – כולל המעורבות הסורית והלחץ על איראן. האם מהלך מדיני יכול לעבוד לצד פעולה
"לבנון רוצה שלום, אם נחמיץ את זה נחזיר את חיזבאללה לגדולתו" – איתן ישי בפודקאסט של מגזין תלם, מרץ 2026
לפי כל הסימנים, נראה שישראל עומדת ערב מהלך קרקעי משמעותי בלבנון - אבל האם זה הדבר שיקדם את המטרה של פירוק חיזבאללה?
הפלונטר הלבנוני – איתן ישי ב"עוד יום", כאן הסכתים, מרץ 2026
לחימה בין ישראל לחיזבאללה מציפה שוב את השאלה הישנה על מי שולט בדרום לבנון - המדינה הלבנונית או הארגון החזק בשטחה. ניסיונות לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהרחיקו מהגבול עולים שוב על הפרק במסגרת יוזמות
הבור שחיזבאללה כרה לעצמו: הטעות ההיסטורית שפתחה פתח לשלום עם לבנון – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, מרץ 2026
יש לנצל את הבור שחיזבאללה כרה לעצמו בהצטרפותו למלחמה כדי להגיע, ככל שניתן, להסכמים מדיניים עם לבנון.
כשהוא במלכוד ונאבק על קיומו – יש להטיל מהלומה מדינית על חזבאללה
חיסולו של עלי ח'אמנאי מהווה נקודת שבר דרמטית עבור חזבאללה. לא מדובר רק בחיסול של מנהיג פוליטי, אלא בפגיעה בראש העדה השיעית ובדמות הנתפסת בעיני מאמיניה כנציג האל עלי אדמות.
ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית-אסטרטגית – השגריר בדימוס מיכאל הררי, מעריב, פברואר 2026
המדיניות הישראלית הנוכחית, מתוך רצון למנוע הפתעה נוספת בנוסח 7 באוקטובר, מתעקשת להיאחז בשטח ולשמור על חופש הפעולה הצבאי הנוכחי. ישראל נמנעת באופן עיקש מחשיבה מדינית־אסטרטגית שמשקללת את ההתפתחויות
אז מה עושים מול לבנון?
ב-8 בינואר 2026, מפקד צבא לבנון עדכן את הממשלה, כי השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק הושלם, והושגה "שליטה יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטני, למעט האזורים שבשליטת ישראל.
חלון ההזדמנויות בצפון: ישראל, לבנון וסוריה צריכות לצעוד להסדרה, לא להסלמה
המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.
ארה"ב מאמצת את גישת ישראל בלבנון: אפשר לכפות שלום בכוח – איתן ישי ב"הארץ", נובמבר 2025
בארה"ב מקווים להציב את נשיא לבנון בפני בחירה – מלחמה או מו"מ עם ישראל. במקביל, הצרפתים מבקשים מארה"ב לדחוק בישראל לבצע מחוות של רצון טוב, והמצרים מנסים לבלום את ישראל
האם לבנון תנצל את חלון ההזדמנויות ההיסטורי לפירוק חזבאללה מנשקו?
הסכם הפסקת האש בלבנון הושג, כזכור, ב-27 לנובמבר 2024. הלחימה בין חזבאללה וישראל נפסקה, אולם ההסכם נתקל עדיין במכשולים רבים למימושו המוחלט, בדגש על יישום מלא של החלטה 1701.
שאלת פירוק חזבאללה מנשקו – האם הנשק הפלסטיני תחילה? – השגריר בדימוס מיכאל הררי ב"זמן ישראל", מאי 2025
הממשל החדש בלבנון ניצב בפני שורה ארוכה של אתגרים קשים. אחד המורכבים בהם, שבמידה רבה ישפיע מאוד על יציבותה והמשכה של הפסקת האש בלבנון, נוגע לפירוק הנשק מידי חזבאללה.
פשוט אל תפריעו: לבנון משנה את פניה – ישראל צריכה לתת לזה לקרו
ההתפתחויות בלבנון מסחררות ונושאות פוטנציאל חיובי, שהמדינה לא ידעה כמותו שנים ארוכות. התפתחויות אלה סללו את הדרך לבחירתו של נשיא חדש ולכינונה של ממשלה חדשה, שאינה תלויה בווטו מצד חיזבאללה, כפי
בלי הפרות ובלי התערבות בפוליטיקה הפנימית: הפסקת אש בצפון היא אינטרס ישראלי
בחירתו של הרמטכ"ל הנוצרי של צבא לבנון ג'וזף עאון לנשיא המדינה היא אבן דרך חשובה עבור לבנון אבל גם התפתחות גאופוליטית חשובה וחיובית עבור ישראל. היא מגבירה את הצורך לפעול להפיכת הפסקת האש
המבחן האמיתי: מה יקרה ביום ה־61 להפסקת האש בלבנון?
הפסקת האש בלבנון החלה לפני פחות מחודש, ולמעשה, אמורה להיות קבועה. אולם קיימת אי־בהירות בשאלה מה ואיך יקרה בתום 60 הימים של הפסקת האש הזמנית. כזכור, כוחות צה”ל אמורים לסגת משטח לבנון עד אז. בנקודת
בתום "עשרת הימים הנוראים" של נסראללה, הגיע הזמן לסדר חדש
"עשרה ימים בספטמבר" – זה עשוי להיות שמה של סדרת טלוויזיה עתידית שתגולל את מאורעות הימים שבין התפוצצות אלפי זימוניות בידיהם ובפניהם של פעילי חיזבאללה לבין חיסולו המהדהד של מזכ"ל
בישראל מעדיפים להתעלם: הקשר של צרפת עם חיזבאללה יכול להשפיע על הבאת השקט לצפון
הסכסוך המתוקשר בימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא צרפת עמנואל מקרון בוודאי שלא תרם לשיפור היחסים הלא פשוטים בין ירושלים לפריז. אבל מעבר להתעסקות בחילופי המהלומות הווירטואליים בין
קול הרהב מביירות – כך נפל נסראללה חלל ברטוריקה שלו
החשש של ישראל מארגון חיזבאללה נבע לא רק מגודלו ומכמות הרקטות שנאגרו וכוונו כלפיה, אלא גם מהרטוריקה שלו נגד ישראל ודימויו של נסראללה כמי שמכיר את החברה והמדינה טוב יותר מכל אויב אחר. הרטוריקה הזו
עם כבוד צריך לעבוד
השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע
יש הזדמנות נדירה לסיים את המלחמה בצפון. האם ישראל תנצל אותה?
התקיפה הקטלנית במג'דל שמס היא אסון ידוע מראש; תוצאה של היעדר אסטרטגיה ישראלית מצד אחד, ומצד אחר – הערכת חיזבאללה שהעימות, במתכונתו הנוכחית, משרת את מטרות הארגון ותומכיו האיראנים בלי לפגוע
לבנון נמצאת בנקודת חולשה, ואזרחיה מתנגדים למלחמה. על ישראל לנצל זאת
בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים
החלטה 1701 ביחס לפריסת חזבאללה בדרום לבנון על שולחן המו"מ
המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.
במתיחות מול חיזבאללה, ישראל חייבת להגדיר לעצמה קווים אדומים
17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.
יש לפתור את המתיחות עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי
ניתן ורצוי ליישב את המחלוקת הנוכחית עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי. לארצות הברית, למרות שנקעה נפשה מהממשלה הנוכחית, אחריות ויכולת לעשות כן.
המאבק בין חמאס לג'יהאד גולש לישראל
מאמר דעה, ד"ר עידו זלקוביץ', Ynet. ימרץ 2014
