אסטרטגיות של תקווה – הכנס השנתי ה-7 של מכון מיתווים
איך הופכים את הטרגדיה של השנה האחרונה לנקודת מפנה שתוביל ליוזמה מדינית חדשה ביחסי ישראל עם הפלסטינים והעולם הערבי? מכון מיתווים ערך בנובמבר האחרון את הכנס השנתי בסימן "אסטרטגיות של
מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2024
סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862
נורמליזציה עם סעודיה מנקודת מבט סעודית: אשליות מול מציאות
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
הגידו כן למקרון: על ישראל לשתף פעולה עם צרפת להסדרת המצב בלבנון
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
דה-רדיקליזציה ופיוס ישראלי-פלסטיני: לקחים והמלצות לאור סכסוכי עבר
מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב
אסטרטגיה הומניטרית במלחמת ישראל-חמאס
המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית
היוזמה הישראלית – תוכנית מדינית חדשה מבית מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון
ממשלת ישראל הנוכחית הביאה את ישראל לנקודת שפל ביטחונית, מדינית וחברתית, ששיאה בטבח 7 באוקטובר. מדיניות ניהול הסכסוך של נתניהו ומהלכי הסיפוח של הימין הדתי-קיצוני הפכו לאיום קיומי על מדינת ישראל.
מסמך המלצות להקמה ובנייה מחדש של תשתיות מקיימות חיים ושל מערך הבריאות ברצועת עזה
נייר זה עוסק בתשתיות מקיימות חיים, אנרגיה, מים וביוב, ובמערך הבריאות ברצועת עזה. מטרתו לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את מצב התשתיות והבריאות ברצועת עזה בצל המלחמה הקשה המתנהלת בחודשים האחרונים.
מגמות חצי-שנתיות במדיניות החוץ האזורית של ישראל – ינואר-יוני 2024
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2024. יחסי החוץ בתקופה זו התעצבו בעולם של מאבק מעצמתי גלובלי מחריף בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל מול
שש אחרי המלחמה: חזון מדיני-ביטחוני לישראל | כנס מיוחד
בזמן שישראל כולה מאוחדת סביב הצורך למוטט את חמאס מבחינה צבאית ושלטונית ולהחזיר את החטופים, ממשלת ישראל והעומד בראשה לא ממהרים לדון ביום שאחרי. את הדיון על היום שאחרי מוכרחים לנהל כבר עכשיו – הן
מבט אזורי מדיני על המערכה בעזה
המערכה בעזה אינה סכסוך מקומי. אמנם הלחימה מתרחשת באזור גיאוגרפי מצומצם, אך קיימת סכנה שהיא תתלקח למערכה אזורית, ובכל מקרה סיומה ושאלת "היום שאחרי" יתגבשו תוך כדי מעורבות משמעותית של
קיימות מדינית אקלימית
פרוייקט "קיימות מדינית-אקלימית". בוחן את מערכת הקשרים בין אקלים ליחסי חוץ ואת ההזמנויות הייחודיות שעולות מהקשרים הללו. בליבו של הפרויקט כמה עקרונות חשובים: הראשון הוא שבעולם בו משבר
עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה בעזה
חודש לתוך הלחימה – עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה בעזה – ממצאי סקר מכון מיתווים הסקר שלפניכם מבקש לעמוד על עמדות הציבור בסוגיות המדיניות המרכזיות של המערכה בעזה. הוא בוחן את השפעת
פסגת בארי: ישראל צריכה תמונת ניצחון
כיצד נראית תמונת הניצחון הישראלית במערכה? כינוס פסגת בארי – ועדת פסגה בהשתתפות מדינות הנורמליזציה והאזור, סעודיה, הרשות הפלסטינית, ארצות הברית והאיחוד האירופי, שתתכנס בקיבוץ בארי המשתקם ותעצב יחד
בניית תשתית כלכלית-מדינתית בעזה כחלק מהסדר ישראלי- פלסטיני בהקשר של שיתוף פעולה אזורי
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
פריסת כוח רב-לאומי בעזה: ההזדמנויות, האתגרים והתנאים להצלחה
צה"ל אמנם שם לו למטרה לפרק את יכולותיו הצבאיות של חמאס, אולם ממשלת ישראל טרם הציגה תוכנית סדורה ליום שאחרי המלחמה. ארצות הברית, האיחוד האירופי ובעלות ברית נוספות של ישראל הביעו התנגדות
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2023
סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800
הנסיגה הדמוקרטית והשלכותיה על יחסי החוץ של ישראל | מפגש מומחים ומומחיות בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה
מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון במסגרתו בחנו את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם. הדיון נערך ביום שני, ה-7
מגמות חצי שנתיות, ינואר-יוני 2023
גיליון מס' 11, ינואר-יוני 2023 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2023. זו חצי השנה הראשונה
פורום אזורי במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
כיצד להיאבק בנסיגה דמוקרטית ולהצליח: לקחים מהחברה האזרחית הצ'כית
במסגרת יוזמת השותפות הליברלית הבין-לאומית של מכון מיתווים, נערך פאנל מומחים העוסק במאבק המוצלח של החברה האזרחית הצ'כית בנסיגה הדמוקרטית בתחומה. מתוך ניתוח פעילותה הענפה, עולות מספר תובנות חשובות
היום שאחרי אבו מאזן – סיכום סימולציה
ב-30 בינואר 2023 ערך מכון מיתווים משחק סימולציה שמטרתו לתרגל היתכנות של תרחישים שונים להמשך היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והמעורבות של שחקנים אזוריים ובינלאומיים בזירה זו, בעקבות תרחיש עתידי
מינוף מתוך חיכוך: המשבר בין ממשלת הימין ומדינות הנורמליזציה יוצר הזדמנות לשלבן בקידום שלום ישראלי-פלסטיני
מסמך זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. מאז חתימת הסכמי אברהם, הצליחו ממשלות ישראל לבודד את תהליך הנורמליזציה מהמתרחש
מדיניות חוץ מכלילה בישראל- תהליכים ומגמות במבט מגדרי
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
מגמות חצי שנתיות, יולי-דצמבר 2022
גיליון מס' 10, יולי-דצמבר 2022 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2022. במחצית זו כיהן לפיד
שטח C: מאזור מריבה למרחב שלום זוחל
מאמר זה נכתב כחלק מיוזמה במימון ממשלת בריטניה, אך העמדות המוצגות בו אינן מייצגות בהכרח את עמדותיה של ממשלת בריטניה. שטח C הוא 'אזור מריבה' בין ישראל לפלסטינים. הסכם הביניים (1995) הותיר את השטח,
הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי
הכנס השנתי ה-6 של מכון מיתווים: יחסי החוץ של ישראל בין המשכיות לשינוי, התקיים במרכז רבין ב-21.11.22. בכנס השתתפו: השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מנכ״ל משרד החוץ, אלון אושפיז, שליח האו״ם לתהליך
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2022
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה
נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה
הקובץ ״נסיגה דמוקרטית וביטחוניזציה: אתגרים לישראל, האיחוד האירופי ויחסי ישראל-אירופה״ מנתח את המגמות הא-ליברליות והנסיגה הדמוקרטית שמתרחשות בשנים האחרונות בישראל ובאירופה. מומחים ממיתווים – המכון
מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2022. היתה זו המחצית השנייה של שנת ממשלת בנט-לפיד, בה המשיכה הממשלה בניסיונה לנהל את הסכסוך עם הפלסטינים
שולחן עגול בנושא ביקורו של נשיא ארה״ב ג׳ו ביידן: תובנות והשלכות
לקראת ביקורו של נשיא ארצות הברית ביידן בישראל ובמזרח התיכון, מכון מיתווים ערך כנס וירטואלי מיוחד בהשתתפות אנשי המכון וחוקרים אורחים. הדיון עסק במגוון נושאים הקשורים לביקור וליחסי
לראשונה – שולחן עגול עם מכוני מחקר אוקראינים
בחודש יוני התקבצו לראשונה במרחב וירטואלי אחד חוקרים ישראלים ואוקראינים ודנו ביחסים הבילטרליים בין שתי המדינות בעת המלחמה באוקראינה וגם בסוגיות המזרח תיכוניות שמעסיקות את ישראל
מהו עתיד הביטחון האירופי?
מכון מיתווים, בשיתוף שגרירות צרפת בישראל, משלחת האיחוד האירופי בישראל, האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית וקרן פרידריך אברט קיימו כנס בנושא: הפוטנציאל של ריבונות אסטרטגית לאיחוד האירופי,
כנס הבחירות של מכון מיתווים- 2022
לקראת הבחירות לכנסת, קיים מכון מיתווים ב-3 באוקטובר 2022 אירוע בחירות וירטואלי על מדיניות-החוץ הישראלית. האירוע התמקד בהערכת מדיניות-החוץ הישראלית הנוכחית ובהצגת מטרות וכיווני פעולה לעתיד, בדגש
מפגש של מכון מיתווים ומכון דיוויס עם המועצה התורכית ליחסים בין לאומים (UIK) על עתיד יחסי ישראל-תורכיה
ב-15 למרץ מכון מיתווים, מכון דיוויס והמועצה התורכית ליחסים בין לאומים (UIK) ערכו דיאלוג אסטרטגי בנושא עתיד היחסים של תורכיה-ישראל לאור השינויים הגלובליים שמתרחשים בעת הזו ולאחר ביקורו של נשיא
מגמות חצי-שנתיות במדיניות-החוץ האזורית של ישראל
גיליון מס' 8, יולי-דצמבר 2021 עורכים: ד"ר רועי קיבריק ומירב כהנא-דגן מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2021. היו אלו חודשי הפעילות
תוכנית מדיניות חוץ לממשלת ישראל ה-36: מסמך המלצות של צוות חשיבה במכון מיתווים
תוכנית המדיניות המוצעת נועדה לשרת שני קהלים עיקריים: קהל אחד הוא קובעי המדיניות – הדרג הממשלתי הבכיר, המכוון ומגדיר יעדים למדיניות החוץ הישראלית ומעצב את סדרי העדיפויות של מערך החוץ הממשלתי. בדרג
מדד מדיניות-החוץ הישראלית לשנת 2021
סקר דעת הקהל השנתי התשיעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2021 . הסקר בוצע על- ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700
