בימים האחרונים נשמעים קולות ברורים ומתגברים מאנקרה בדבר כוונה לפתוח בקרוב בפעולה צבאית בצפון סוריה. תכליתה תהיה לייצב "אזור בטחון" בעומק של 30 ק"מ, שיאפשר לטורקיה להתמודד באופן אפקטיבי יותר מבחינתה עם האתגר הכורדי.
לא מדובר באיום חדש מבחינתה של טורקיה. למעשה, מאז 2016 טורקיה פעלה שלוש פעמים נגד הגורמים הכורדים באזור, בדגש על ה-YPG, ארגון המסונף לארגון ה–PKK הפועל במדינה ומוגדר כארגון טרור.
אגב, בשבועות האחרונים דובר גם על תכנית טורקית להעביר חלק מהפליטים הסורים שנמצאים במדינה (דובר על כמיליון פליטים מתוך כארבעה מיליון או יותר, שנמצאים בטורקיה) לשטחה של סוריה. לא ברור אם זה נכלל בתוכנית הפעולה דלעיל, אולם דוברים טורקים שונים מחברים לעיתים בין השניים.
חיוני להזכיר, שה–YPG נהנה מתמיכה אמריקאית לנוכח מלחמתו בדאע"ש בשנים בהן כוחות הקואליציה פעלו (ופועלים) נמרצות נגד הארגון. וושינגטון מוסיפה לראות ב–YPG גורם חיוני בבלימתם של ניסיונות מצד המדינה האסלאמית או גורמים בהשראתה, לחזק מחדש את מעמדם באזור.
כאמור, מדובר בסוגיה שמונחת על המדוכה האזורית שנים לא מעטות, ומבחינת טורקיה מאיימת על אינטרסים לאומיים ראשונים במעלה. מה עומד, מכל מקום, מאחורי העיתוי הנוכחי המסתמן?
מאליו ברור, שהנסיבות הנוכחיות נתפסות באנקרה כנוחות לפעולה מעין זו:
1. המלחמה באוקראינה הסיטה את תשומת הלב של הזירה הבינלאומית לעבר העימות שהתרחב והפך למאבק בין המערב לבין רוסיה. סביר שמדינות רבות במערב, בדגש על ארה"ב, יגנו פעולה מעין זו, אולם יתקשו לנקוט בצעדים תקיפים נגד טורקיה לנוכח חשיבותה מול מוסקבה. די להזכיר את הווטו הטורקי, שעדיין מרחף בחלל האוויר, ביחס להצטרפותן האפשרית של פינלנד ושבדיה לנאט"ו.
2. רוסיה ממוקדת באופן ברור בזירה האוקראינית, ואף מעבירה כוחות וגורמים שונים מהזירה הסורית לאוקראינה. זאת ועוד, השרירים שאנקרה עושה מול המערב, או לכל הפחות סימנים של אי שביעות רצון טורקית מ(חוסר) התמיכה/הבנה המספקת ברגישויותיה, נתפסים בחיוב במוסקבה. זו האחרונה לא תשבע נחת, אולי, מפעולה טורקית בסוריה, אולם אין בה כדי לאתגר מדי את המשטר הסורי בדמשק, עליו היא פרשה את חסותה.
3. מהלך מעין זה, המופנה נגד האתגר הכורדי, יזכה בתמיכה גורפת בזירה הפנימית בטורקיה. אף גורמי האופוזיציה יתקשו למתוח ביקורת בהקשר זה על הממשלה. מצב דברים מעין זה לא יסולא אם-כן בפז ערב הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
אולם, אין להסיק מכך, שלא נכונו לטורקיה סיכונים ממהלך מעין זה, אם אכן יינקט.
4. ה–YPG נהנה, כאמור, מתמיכה אמריקאית, ולמרות סדר העדיפויות הברור, שממוקד במלחמה באוקראינה, מהלך טורקי מעין זה יתקבל בשלילה בוושינגטון.
מזכיר המדינה אנטוני בלינקן כבר הביע בפומבי את התנגדותה של ארה"ב לכך. הוא הבהיר אמנם, שמכירתם של מטוסי ה–F 16 לטורקיה איננה קשורה למחלוקת סביב הרחבת נאט"ו, אולם גם כך הקונגרס האמריקאי איננו נוטה חסד רב כעת לטורקיה (זכורים חילופי הדברים הקשים בין אנקרה ואתונה לאחר נאומו של רה"מ היווני בקונגרס).
פעולה נגד גורם הנלחם בארגון המדינה האסלאמית לא תתקבל בחיוב, בלשון המעטה, בוושינגטון. כך או כך, ברור שפעולה מעין זו תקשה עד מאד על מערכת היחסים הטורקית–אמריקאית, המתוחה ומותשת בלאו הכי.
5. פעולה צבאית מטבעה, אף אם יחסי הכוחות נוטים באופן ברור לטובת טורקיה, נוטה לעיתים קרובות מדי להסתבך. התבוססות טורקית בבוץ הצפון-סורי אינה אפשרות רחוקה מהמציאות, אף בנסיבות שנראות כמיטביות מבחינתה של אנקרה.
פעילות צבאית טורקית בעיראק מתקיימת באופן רציף למדי, ואין להוציא מכלל אפשרות גלישה, או חבירה, באופן זה או אחר של שתי הזירות, לפחות מבחינת השחקנים הכורדים הרלבנטיים. הסתבכות צבאית ערב בחירות אינה מתכון ראוי במיוחד.
6. המאמצים הטורקיים–ישראליים לשפר את מערכת היחסים בין שתי המדינות מתקיימים בחודשים האחרונים, ובאו לידי ביטוי מוחשי לאחרונה עם ביקורו של שר-החוץ הטורקי בישראל.
יש להניח, שפעולה טורקית בסוריה לא תטרפד את התהליך הזה, אולם מתיחות טורקית-אמריקאית מתגברת לא תקל על ישראל (שגם כך אוזנה קשבת, באופן מסורתי-היסטורי, לעבר הכורדים).
אם כן, האם כלה ונחרצה מבחינתו של הנשיא הטורקי לצאת לפעולה מעין זו?
קשה לדעת בבירור, אולם בה בעת קשה להימנע מן התחושה, שבראייה הטורקית מדובר ב"צומת של הזדמנויות" לפעול כעת נגד הכורדים בסוריה. ימים יגידו אם מדובר היה בהימור מוצלח, או להיפך.
מאמר הדעה פורסם ב״זמן״ ביוני 2022.