מהפך במזרח התיכון: בריתות גמישות ומשתנות במקום צירים
היגיון "הסכמי אברהם" בסכנה: האם האיומים המשותפים כבר לא מקרבים את מדינות האזור לישראל?
מדיניות אזורית חדשה בעקבות מלחמת ה-7.10.23
לאורך שנים הנחת העבודה של רוב השחקנים האזוריים והבינלאומיים היתה כי הסכם ישראלי-פלסטיני הוא בסיס הכרחי לשלום בין ישראל לעולם הערבי, ושהנוסחה לכך עוברת דרך נסיגה ישראלית מהשטחים שכבשה ב-1967
כשישראל מנסה להחליף משטרים – זה נגמר רע
ההסתמכות על מיעוט שאינו נהנה מלגיטימציה באיראן ועל אישיות אחת בלבד מהווה חזרה על טעויות העבר של ישראל במרחב. במקום ליצור "מזרח תיכון חדש", הניסיון להפיל את השלטון בטהרן רק מחזק את הדימוי של ישראל
מה עושים כשכוח לא מפחיד יותר את האויב
כשחיזבאללה, החות'ים ואיראן נחושים יותר למות מאשר להיכנע - שימוש בעוד כוח צבאי לא יעזור ובטח לא יוביל להכרעה. ישראל צריכה לגלות מחדש דרך שלישית: להחליש את אויבינו מבפנים, מבלי לירות פגז אחד.
המלכוד של ישראל – והכישלון המתסכל בזירה הלבנונית
קשה לנתק כעת את הזיקה בין איראן לחיזבאללה. ישראל חייבת לאמץ את התפיסה האמריקאית בעניין הפסקת האש, הן עם איראן והן בזירה הלבנונית.
לחקור את המלחמה עם איראן
יצאנו למלחמה עם הבטחות לנטרול הגרעין, השמדת מערך הטילים ואף הפלת המשטר בטהראן. התוצאות בפועל רחוקות מכך. לפני הבחירות הקרבות ולפני הסבב הבא, הציבור הישראלי זכאי לדעת כיצד התקבלו ההחלטות, ומדוע
המנצחת האמיתית במלחמה באיראן תהיה בכלל סין
המערכה במפרץ מחדדת את הצורך בגמילה מגז ונפט: אם שמים בצד את הזיהום וההתחממות הגלובלית, התלות בדלקי מאובנים היא גם תלות באמצעי שינוע פגיעים - נתיבי שיט וצנרת שעוברים באזורים הכי לא יציבים בעולם.
כוח צבאי או חוק בינלאומי: למה בישראל לא מבינים את היחס האירופי לאיראן
"האירופים הם סמרטוטי רצפה... נמרים של נייר שמצטרפים לחגיגה אחרי שהאריות וידאו הריגה", כתב טוקבקיסט ישראלי בתגובה לידיעה על היוזמה האירופית להקים כוח משימה ימי רב־לאומי להבטחת חופש השַׁיִט במצר
המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור
מדינות האזור מחפשות את דרכן. החלוקה הבינארית לפני המלחמה ובמהלכה לציר "ההתנגדות", שכלל את איראן, חיזבאללה, חמאס, החות'ים, ציר המדינות המתונות - ישראל, מדינות השלום והנורמליזציה, לצד סעודיה - וציר
"רעידת אדמה אזורית": כיצד המלחמה עם איראן מעצבת מחדש את יחסי ישראל-העולם הערבי
האם שימוש בכוח צבאי יכול להיות מתורגם לשותפות אזורית - או שהוא דווקא מעמיק חוסר אמון? זו הייתה השאלה המרכזית בוובינר של מכון מיתווים שנערך תחת הכותרת: "רעידת אדמה אזורית: כיצד המלחמה עם איראן
"נשק האנרגיה" משפיע על אורך המערכה
המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.
ההשלכות הלא מדוברות של המלחמה באיראן
הציבור הישראלי מתבונן על התקיפות נגד משטר האייתוללות דרך הכוונת: מי חוסל, אילו יכולות צבאיות הושבתו ומתי ייגמרו לאיראנים הטילים, אבל איראן גם ספגה פגיעות קשות בתשתיות הגז והנפט שלה, ותקפה בתגובה
שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה
כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם
כיצד תסתיים מלחמת המפרץ השלישית?
המלחמה באיראן עשויה לשנות את המזרח התיכון - אבל לא בדרך שמתכננים הגנרלים.
כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים
למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה
ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור. במסמך הבא תמצאו את תגובות מומחי ומומחות
לפני שמשטרים מתמוטטים הם נרקבים: גסיסת המשטר האיראני עלולה להימשך שנים
וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא
האם מלחמה אזורית תבטיח סיום מהיר יותר שלה?
המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה,
כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים
למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה
ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור.
סיכום כנס מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית
בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק
בלי מהלכים דיפלומטיים אין לישראל מה לעשות
אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת
בין עזה, טהרן ווושינגטון: הפסקת האש כנקודת מבחן להסדרה אזורית – סיכום וובינר, יוני 2025
הוובינר התקיים על רקע הפסקת אש שברירית, שנכנסה לתוקף לאחר עימות צבאי חריג ומתוח בין ישראל לאיראן. העימות, שארך 12 ימים בלבד, נחשב לנקודת שיא חדשה ברמת ההסלמה האזורית מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
התוצאות הבלתי מכוונות של מלחמת ישראל-איראן
המלחמה שנועדה לעצור את איראן עשויה לפתוח דלת לשלום אזורי רחב, אבל התוצאות הבלתי מכוונות האלה יתממשו רק אם טראמפ יתקן את הטעות מ-2018, ישראל תסיים את המלחמה בעזה - והצדדים יבחרו בדיפלומטיה על פני
"אנחנו כולנו חלק מהאזור – וכדאי שנתחיל לפעול יחד": ד"ר עזיז אלע'שיאן מזהיר מפני הסלמה נוספת
בריאיון מיוחד למכון מיתווים, ד"ר עזיז אלע'שיאן, חוקר סעודי בכיר ועמית מחקר במכון, מתאר את הדאגה המתגברת במפרץ מהעימות הגלוי בין ישראל לאיראן – וקורא לחזרה נחושה לדיפלומטיה, לפני שהמצב יגלוש
הערות ראשוניות על כניסת ארה"ב למלחמה מול איראן
ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות
הסולם שיאפשר לאיראן לרדת מעץ הגרעין
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות
תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן, יוני 2025
"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.
ההתפתחויות הצפויות במלחמת ישראל-איראן – ניתוחו של פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה
פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.
בפומבי מגנים, בחשאי מברכים: התגובה הערבית למתקפה באיראן
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
נורת אזהרה – וחבל הצלה: המסר הכפול מביקור טראמפ במדינות המפרץ
ביקורו של טראמפ במפרץ שלח מסר חד-משמעי לאיראן, כשיצר "חגורת הגנה" משותפת בין ארה"ב ומדינות המפרץ. ישראל חייבת להבין שמעמדה האזורי נחלש כשמדינות המפרץ מציעות לנשיא הזדמנויות כלכליות ואסטרטגיות
"תקיפה באיראן" היא לא אסטרטגיה – היא חוסר אחריות לאומית
מול המשבר האיראני, ישראל זקוקה לחשיבה אסטרטגית עמוקה ולא להחלטות פזיזות – דווקא כשארצות הברית מנהלת מגעים חשאיים עם טהראן ומוסדות התכנון האסטרטגי בישראל קורסים מבפנים. ערן עציון, ראש צוות
