בריאיון מיוחד למכון מיתווים, ד"ר עזיז אלע'שיאן, חוקר סעודי בכיר ועמית מחקר במכון, מתאר את הדאגה המתגברת במפרץ מהעימות הגלוי בין ישראל לאיראן – וקורא לחזרה נחושה לדיפלומטיה, לפני שהמצב יגלוש
ערן עציון, ראש תוכנית איראן במיתווים, בעקבות התקיפה האיראנית: 1. זו החלטה שתוצאותיה, המתוכננות והבלתי מתוכננות, יעצבו את פני המזרח התיכון, הזירה הבינלאומית, ומשטר התפוצה הגרעינית (NPT) שנים רבות
הנשיא מדלג בין הבדלנים לניצים, מחפש ניצחונות זולים, ומעדיף רווחים על פני ערכים. אם ישראל לא תלמד להשתלב בעולמו, היא תיאלץ להסתדר בלעדיו.
הדרך למנוע מלחמת התשה מסוכנת עוברת ביצירת מסלול מדיני שיאפשר לאיראן לסגת מהפרויקט הגרעיני מבלי לאבד כבוד. רק הסכם רב-צדדי, שיבטיח את שרידות המשטר ויאפשר לו לטעון לניצחון בפני בני עמו, יכול לשנות
"ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים. ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול האדם – האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו, הוא החברה שבתוכה צמח.
מאז שאיראן סיפקה לרוסיה כטב"מים וטילים בליסטיים, המשמשים אותה במלחמתה באוקראינה, ועלולים לאיים גם על מדינות אחרות באירופה, היא הפכה ל"ידידת האויב", כלומר לאויב העקיף של מרבית
פרופ' בני מילר, אוניברסיטת חיפה: במשך מסע הבחירות וגם לאחר שנכנס לבית הלבן, הנשיא טראמפ הצהיר פעמים לא מועטות שהוא שואף להיות נשיא של שלום, כלומר שימנע מלחמות ויסיימן.
אחד המגזרים החשובים ביותר שיאפשרו לסוריה להתחיל בשיקום הכלכלה הינו האנרגיה. עד המלחמה ב-2011, סוריה סיפקה את צרכי האנרגיה שלה ממקורותיה, ואף הצליחה לייצא כמויות שתרמו לא מעט לתקציב המדינה.
"הגינוי הערבי לתקיפה באיראן הוא תגובה אוטומטית המסתירה את האמת: מדינות המפרץ וירדן רוצות לראות את הפרויקט הגרעיני האיראני מושמד, אך אינן יכולות להודות בכך פומבית מחשש לתדמיתן בעולם הערבי ומול
מכון מיתווים כינס באחרונה מפגש מומחים מובילים, שנערך בזום, במטרה לבחון את הדינמיקה המשתנה ביחסי ארצות הברית–סין ואת השלכותיה העמוקות על המזרח התיכון. לנוכח ההחרפה בתחרות בין שתי המעצמות
בין ההיגיון הביטחוני לפרגמטיזם מדיני: כך תשנה הכרה מותנית את משחק הכוחות האזורי ותציל את הפרויקט הציוני
ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מיתווים, ראיין בסוף חודש מאי את שגריר גרמניה בישראל שטפן זייברט במסגרת כנס גדול שארגנה קרן ברל כצנלסון תחת הכותרת "ישראל הדמוקרטית תנצח".
ללא פתרון מתווך, עזה צפויה להפוך לאזור נטול שלטון שיזיק לישראל ולפלסטינים כאחד • מציאת חלופה לשתי האפשרויות הקיצוניות יכולה לפתוח מסלול חדש שבכלל לא חשבנו שאפשרי אחרי 7 באוקטובר • דעה
מהו תפקידה של חשיבה מדינית אזרחית בעיצוב הביטחון האזורי? בשאלה זו ואחרות עסק הכנס Geopolitics of the Mediterranean in a Changing International Order (הגיאופוליטיקה של הים התיכון בסדר העולמי
מסע העסקים של הנשיא האמריקאי במזרח התיכון חושף את המציאות החדשה - ממשלת נתניהו איבדה את המפתח לוושינגטון, בזמן שריאד הפכה לצומת האסטרטגי של האזור. זהו המחיר המדיני הבלתי נסבל של החזון המשיחי
בין ה-13-15 במאי ערך נשיא ארה"ב טראמפ ביקור ראשון במזרח התיכון לאחר היבחרו לכהונתו השניה. הנשיא עצר בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות והתמקד בקידום עסקאות כלכליות בתחום הסחר הביטחוני
ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים של מיתווים, לקח חלק בוועידת השלום העממית שהתקיימה בירושלים בסוף השבוע האחרון. בפאנל "יש עם מי לדבר", שוחח ד"ר קיבריק עם העיתונאי הפלסטיני מוחמד
איתן ישי, ראש תוכנית מזרח תיכון וצפון אפריקה במכון מיתווים, השתתף בפורום Next Milan 2025. בכנס הושם דגש על תפקידם המרכזי של מכוני מחקר בעיצוב מדיניות חוץ ועל החשיבות הגוברת של שיתופי פעולה
ממשלות נתניהו הובילו בכל השנים האחרונות מדיניות של חיזוק חמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, במטרה למנוע תהליך מדיני. מזוודות הכסף לחמאס וחיזוק שלטונו ברצועה הובילו אותנו לאסון הגדול בתולדות המדינה. אלא
המלחמה בעזה העצימה את כוחם של האחים המוסלמים בירדן, שארגנו הפגנות נגד ישראל וקראו לביטול הסכם השלום. חידוש הלחימה במרץ 2025 הקצין עוד יותר את פעילותם, עד שהמלך הכריע להוציאם מחוץ לחוק. עבור
במהלך המלחמה טענו דוברים רבים שאם רק נחסום את הסיוע ההומניטרי, חמאס יתמוטט במהרה ונשיג את מטרות המלחמה. אך בפועל, הקטנת הסיוע או איומים בעצירתו לא הובילו את חמאס לכניעה
הקמת מרחב בטוח ברצועה שיספק הגנה לאזרחים עזתים שמאסו בחמאס ויאפשר התארגנות פוליטית מקומית חדשה תקדם את יעדי המלחמה - מיגור שלטון חמאס והשבת החטופים - תוך יצירת אופק מדיני שיוביל לביטחון וליציבות
ב-2 במרץ 2025 הפסיקה מדינת ישראל לאפשר את כניסתו של סיוע הומניטרי לרצועת עזה – פעולה שמובילה למשבר הומניטרי חמור שעלול להגיע בקרוב לרמות של רעב המוני, כך לפי נייר עמדה שפורסם על ידי פורום
פרופ' אריה קצוביץ, עמית מדיניות במיתווים ובעל הקתדרה ע"ש חיים וייצמן ביחסים בינלאומיים ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים - כותב על ההתפתחות המדינית הקריטית שצפויה בקרוב
"פרשת קטארגייט חשפה חלק קטן מהדינמיקה המורכבת בין קטאר, מצרים וישראל. למרות היריבות ההיסטורית, מצרים וקטאר התקרבו מאז 2021, ושתיהן ממלאות תפקיד מרכזי בתיווך במלחמה ובמו"מ לשחרור החטופים
"הסכם הפסקת האש בלבנון והשינויים הדרמטיים באזור, בעיקר בסוריה, יצרו פוטנציאל חיובי להעלאת היחסים בין ישראל ולבנון על מסלול יציב. מדובר בנסיבות שזמן רב נעדרו מהזירה הצפונית – בשלושה
הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה תלויה לא רק בהתנהלות צה"ל – אלא גם בשיתוף פעולה עם צרפת. ישראל יכולה לבחור בין תקיפות טקטיות קצרות טווח לבין השקעה במדינה לבנונית מתפקדת שתוכל לדחוק את חיזבאללה
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב
דבריו לאחרונה של הרב עמי הירש, ממנהיגי התנועה הרפורמית, על כך ש"הפלסטינים חנקו במו ידיהם את התקווה לפתרון שתי המדינות", אינם רק ביטוי לכאב עמוק – הם עדות להשלכות ההרסניות של אירועי 7
העימותים עם העלאווים ותומכי המשטר הקודם הם המבחן הרציני הראשון של הממשל החדש בסוריה. ברור היה שהדרך לכינון שלטון מרכזי במדינה לא תהיה סוגה בשושנים. אולם, לראשונה מאז נטל לידיו את מושכות השלטון,
ההתפתחויות בלבנון מסחררות ונושאות פוטנציאל חיובי, שהמדינה לא ידעה כמותו שנים ארוכות. התפתחויות אלה סללו את הדרך לבחירתו של נשיא חדש ולכינונה של ממשלה חדשה, שאינה תלויה בווטו מצד חיזבאללה, כפי
במהלך המלחמה, כמה מדינות ערביות מילאו תפקיד מועיל – מצרים וקטאר בתיווך, איחוד האמירויות וירדן באספקת סיוע הומניטרי לעזה וסעודיה בפעילות מדינית. עם זאת, כקולקטיב, הליגה הערבית לא שיחקה שום תפקיד.
הררי מילים נאמרו בשבועות האחרונים מאז הציג הנשיא דונלד טראמפ את תוכנית הפינוי-בינוי שלו לרצועת עזה – הן על חוסר הישימות והן על העדר המוסריות שלה. אבל הדיון בתוכנית הדמיונית הזו מחמיץ את הנקודה
ההיסטוריה של המזרח התיכון מלאה באירועים שלא נחזו. מלחמת יום הכיפורים ב-1973, ביקור סאדאת בירושלים ב-1977, המהפכה באיראן ב-1979, פלישת עיראק לכוויית ב-1990, הסכמי אוסלו, מהפכות האביב הערבי ב-2011
רעיון הטרנספר של דונלד טראמפ היכה בתדהמה את העולם הערבי, בדגש על מצרים וירדן, המועמדות העיקריות, מבחינתו, לקליטת הפלסטינים שיפונו מעזה. מעבר להצהרות הערביות, שדחו על הסף את דברי הנשיא האמריקאי
הפסגה הערבית התכנסה בשבוע שעבר בקהיר לכינוס חירום, שהוקדש לסכסוך הישראלי-פלסטיני בצל מלחמת "חרבות ברזל" אשר עדיין נמשכת. הטריגר העיקרי לכינוס היו רעיונותיו של הנשיא דונלד טראמפ בדבר
החודש הראשון לכהונתו של ממשל טראמפ מטלטל את בעלות הברית האירופיות וגורם להן להתאגד מולו, בתקווה שלא ייאלצו להתאחד נגדו. על הפרק הפסקת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה וביטחון אירופה. את הסערה האירופית
עיראק וסוריה היו בעבר מדינות דומות ביותר, ומבחינות מסוימות הן תמונת מראה זו של זו. עיראק נשלטת על ידי מפלגות שיעיות דתיות ורוב אוכלוסייתה ערבים שיעים, ואילו סוריה הפכה בשבועות האחרונים למדינה
שלא במפתיע, פגישתו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אכן הניבה כותרות, אף למעלה מהצפוי. טרנספר של כ-2 מיליון פלסטינים מעזה למדינות אחרות ונטילת אחריות אמריקנית
ממשל טראמפ, בהובלת "המחלקה ליעילות ממשלתית", של אילון מאסק (DOGE), מקדם מהלך חסר תקדים לפירוק הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID) ולצמצום משמעותי של סיוע החוץ האמריקאי. בימים
למעט תקופה קצרה לאחר חתימת הסכם השלום ב-1979, ישראל לא נהנתה בדרך כלל מיחסי ציבור טובים במצרים. התקשורת ומערכת החינוך המצרית שימשו כערוצים מרכזיים בהפצת דימויים שליליים של ישראל והציונות, שלעתים
מיד לאחר חתימת ההסכם להפסקת האש עם חמאס הצהיר הנשיא האמריקני המיועד, דונלד טראמפ, כי בעקבות השבת החטופים הוא מתכוון להמשיך בתהליך יישום "הסכמי אברהם" – במילים אחרות, הסכם עם סעודיה.
מדיניות החוץ האזורית ויחסי החוץ של ישראל במחצית השנייה של 2024 התעצבו בעולם שבו נמשך המאבק המעצמתי בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל מול ציר סיני-רוסי-איראני. ההתרחשויות במזרח התיכון הן זירה
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית ויחסי-החוץ של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2024. יחסי החוץ בתקופה זו התעצבו בעולם בו נמשך המאבק המעצמתי בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל
בחירתו של הרמטכ"ל הנוצרי של צבא לבנון ג'וזף עאון לנשיא המדינה היא אבן דרך חשובה עבור לבנון אבל גם התפתחות גאופוליטית חשובה וחיובית עבור ישראל. היא מגבירה את הצורך לפעול להפיכת הפסקת האש
מהפרטים שפורסמו עד כה על עסקת החטופים הנרקמת, ניתן לומר בזהירות שלושה דברים. הראשון, מעל שנה מקריסת העסקה הקודמת, נראה שהשלב הראשון של העסקה לשחרור החטופים צפוי סוף סוף לצאת לדרך. השני, העסקה
במשך עשרות שנים, הנפנו חברי מחנה השלום הישראלי על ראש התורן את פתרון שתי המדינות לסכסוך עם הפלסטינים. חשבנו שאם "ליבת הסכסוך" הישראלי-ערבי תיפתר, ייפתח השער להשתלבותה של ישראל במרחב
בשבוע שעבר פרסם החוקר הסעודי עבד אל-עזיז אל-ע'שיאן, ממכון המחקר Observer Research Foundation Middle East, מאמר דעה בהארץ בו טען שהציבור הישראלי איננו מבין נכונה את תפיסת העולם והאסטרטגיה הסעודית.
המציאות החדשה בסוריה, אף שמצויה בעיצומו של עיצוב מחדש, מייצרת שורה של גלי הדף במגוון סוגיות. אחת מהן נוגעת למכלול האנרגיה במזרח הים-התיכון. אזור זה עבר תמורה מרתקת וחשובה בעשור האחרון, בעקבות
האם סוריה מתקדמת או עושה צעד אחורה? בסוריה נרשמים שינויים משמעותיים במגוון תחומים, בהם מינויי נשים לתפקידים בכירים, רפורמות במערכת החינוך ומחלוקות על תפקידי מגדר. בצעד היסטורי, מייסא סבריני מונתה
הנשיא ג'ימי קרטר, שהלך לעולמו בגיל 100, היה מחויב לעתיד ישראל והאזור ולקידום פתרון שתי המדינות. מאוד מצערת העובדה שרבים מדי בארץ מעוותים את המורשת שלו, משום שהבין מוקדם מאחרים את הסכנה
נייר מדיניות זה מתאר תהליך של הרחבת ההשפעה של איחוד האמירויות במזרח התיכון באמצעות שליטה פיזית בשטחים ובנכסים מחוץ לגבולותיה, ומנתח את השלכות מגמה זו על ישראל בפרט ועל יחסי הכוחות באזור ככלל.
עם סיומה של שנת 2024 ניתן לסכם ולציין כי ישראל שיפרה את מצבה האסטרטגי במזרח התיכון, אבל במחיר של הגברת השסע הפנימי בעם, הידרדרות ביחסיה עם מדינות בעולם ופגיעה חמורה בדימויה העצמי כמדינה דמוקרטית,
קריסתו של משטר אסד בסוריה השפיעה על כמה שחקנים באזור ומחוץ לו. טורקיה נמנית עם המרוויחות מההתפתחויות. חשיבותו של המצב בסוריה לביטחון הלאומי הטורקי מובנת. סוריה היא מדינה שכנה, שאיתה טורקיה חולקת
עוד שרים בממשלה מפלרטטים עם אנטישמים מרחבי הימין הקיצוני העולמי, ומספקים להם שירותי כביסה לדעותיהם בתמורה לתמיכה בחזיונות הסיפוח והכיבוש של הממשלה – אותם שרים, ובראשם כמובן ראש הממשלהבנימין
בשבועות האחרונים התקשורת הישראלית שבה לעסוק בעמדת סעודיה לגבי סיום המלחמה בעזה ומחויבותה לנושא הפלסטיני. עמדתה של הממלכה בנושאים אלה נראית מעורפלת בעיני ישראלים רבים, אך הסיבה לכך נעוצה בהבנה
הפסקת האש בלבנון החלה לפני פחות מחודש, ולמעשה, אמורה להיות קבועה. אולם קיימת אי־בהירות בשאלה מה ואיך יקרה בתום 60 הימים של הפסקת האש הזמנית. כזכור, כוחות צה”ל אמורים לסגת משטח לבנון עד אז. בנקודת
תגובת האיחוד האירופי למלחמה בעזה ספגה ביקורת רבה על היותה לא קוהרנטית ולא רלוונטית, וביקורת זו מעוררת ספק באשר ליכולתה של אירופה למלא תפקיד של שחקנית אמינה. האיחוד האירופי אכן אינו קוהרנטי, אולם
יהודי ארה"ב, ברובם הגדול, מודאגים ומבולבלים לאחר הבחירות בארה"ב ולאחר יותר משנה של מלחמה בארץ שהשפעותיה ניכרות מאוד גם כאן. בבוסטון פגשתי זוג חברים שאני מכיר עוד מהתקופה בה כיהנתי
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
קריסתו של משטר אסד מציבה את ישראל בצומת החלטה מוכר, כזה שמקבלי ההחלטות כבר עמדו בפניו לפני עשור, בשלבים המוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה: האם להתערב ולפעול כדי לעצב את הסדר המתהווה בסוריה, או
איך הופכים את הטרגדיה של השנה האחרונה לנקודת מפנה שתוביל ליוזמה מדינית חדשה ביחסי ישראל עם הפלסטינים והעולם הערבי? מכון מיתווים ערך בנובמבר האחרון את הכנס השנתי בסימן "אסטרטגיות של
קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?
ב־7 בדצמבר 1941 תקף צבא יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור והותיר את ארצות הברית המומה וחבולה. כישלון זה, כפי שמתארת ההיסטוריונית רוברטה וולסטטר בספרה פרל הארבור: התרעה והחלטה, היה תוצר של
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
בשבוע שעבר מלאו 30 שנה לחתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן – הסכם שלום אסטרטגי עם השכנה החולקת את הגבול הארוך ביותר עם ישראל, שמאז ועד היום הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי. מספיק להיזכר
החקיקה הפופוליסטית נגד אונר"א, שעברה אתמול בכנסת, אינה משרתת את האינטרסים של ישראל, למרות שהארגון אכן בעייתי. אונר"א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם – (UNRWA – UNITED NATIONS
בימים אלו, בעוד העיניים נשואות בעיקר צפונה, ללבנון, התפתחויות הרות גורל מתרחשות ברצועת עזה. הסוגיה ההומניטרית, שעל פניו נראית כעניין של מוסר או לגיטימציה בינלאומית, היא למעשה סוגיה מדינית מהמעלה
הסכסוך המתוקשר בימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא צרפת עמנואל מקרון בוודאי שלא תרם לשיפור היחסים הלא פשוטים בין ירושלים לפריז. אבל מעבר להתעסקות בחילופי המהלומות הווירטואליים בין
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
הציבור הישראלי תומך בגישה האזורית שמוביל ממשל ביידן כמענה המיטבי לאתגרי הביטחון שהתעצמו בעקבות אירועי 7 באוקטובר – כך עולה ממדד מדיניות החוץ השנתי של "מיתווים". עם זאת, עמדה זו
השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע
בשני נושאים מהותיים קיימת כיום הסכמה נרחבת בציבור הישראלי: האחד הוא שתפקודה של הממשלה בנושאים אסטרטגיים לקוי, והשני הוא דחיית הגישה של ניהול הסכסוך והדגשת הצורך בהכרעות בסוגיות ליבה של המשך
סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862
סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862
סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862
אחת התוצאות המדאיגות והפרדוקסליות של מלחמת "חרבות ברזל" נוגעת להפיכתה האפשרית (או המסתמנת?) של מדינת ישראל ל"מדינה מצורעת" בזירה הבינלאומית. המעבר מה-7 באוקטובר, ההתקפה
ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים
תופעת ההדלפות מלווה את ישראל משחר הקמתה. כל ראשי הממשלה סבלו מבעיה זו, וחלקם אף נטלו חלק אקטיבי במעשה ההדלפה. אך דומה כי מלחמת "חרבות ברזל" הקצינה את התופעה זו לממדים שלא נודעו בעבר.
מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מינה השבוע את אל"מ אלעד גורן לראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה, והעלה אותו לדרגת תא"ל. המינוי, שאושר על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ממחיש את החשיבות של מניעת משבר
אירועי 7 באוקטובר החזירו לקדמת הבמה את ההכרה בצורך בפתרון ארוך-טווח לסכסוך הישראלי-פלסטיני, שיביא ביטחון, יציבות ושגשוג לצדדים המעורבים. התפישה הרווחת כיום בישראל היא כי תנאי הכרחי לשלום הוא
אחת המחלוקות המונעות את הסכם הפסקת האש עם חמאס היא שאלת המשך השליטה של ישראל בציר פילדלפי ובמעבר רפיח על גבול מצרים. נתניהו מתעקש שלא לחתום על הסכם אם אינו מבטיח הישארות ישראל במקומות אלה.
השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד
על רקע המאבק המעצמתי בין הציר המערבי, בהובלת ארצות הברית, אל מול ציר סיני-רוסי-איראני מחריף, המלחמה בעזה ומלחמת ההתשה עם איראן וגרורותיה – אלה היו המגמות המרכזיות במדיניות החוץ הישראלית
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהוא בעיקר השר לענייני סיפוח במשרד הביטחון, אמר השבוע בכנס קטיף כי "לו הייתה התיישבות יהודית בגוש קטיף, הטבח ב-7 באוקטובר לא היה קורה. טעויות מתקנים". זו
מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב
התקיפה הקטלנית במג'דל שמס היא אסון ידוע מראש; תוצאה של היעדר אסטרטגיה ישראלית מצד אחד, ומצד אחר – הערכת חיזבאללה שהעימות, במתכונתו הנוכחית, משרת את מטרות הארגון ותומכיו האיראנים בלי לפגוע
רעידת אדמה גועשת ברחבי היבשת האירופית. לאחר פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ לנשיאות בארצות הברית, מי שמעריכים שדונלד טראמפ ינצח עשויים לקוות שאירופה תוכל להחזיק את נס העולם הליברל-דמוקרטי –
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2024. יחסי החוץ בתקופה זו התעצבו בעולם של מאבק מעצמתי גלובלי מחריף בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל מול
ההילולות המתקיימות במרוקו לזכר הצדיקים היהודים שחיו ופעלו בה, ממשיכות גם בצל המלחמה למשוך עשרות ואף מאות מאמינים יהודים וישראלים, ובהם יוצאי מרוקו החיים בישראל ובתפוצות. אלה שבאים מן המרחקים
היהודים והארמנים חולקים גורל משותף – שני עמים קדומים וקטנים שסבלו מרדיפות, ששרדו בניסיונות למחוק אותם מעל פני האדמה ועד היום חיים כדמוקרטיות ב"שכונות" שאינן מאוד ידידותיות. גם
