כל התחומים

ההתקפות האיראניות העירו את השדים של בחריין

בחריין הייתה אחת המדינות המטווחות ביותר על-ידי איראן במלחמה. האם הסיבה לכך היא יחסיה עם ישראל?

פטריוטיות, קו תקיף, חזון עצמאי: כך מתעצבת איחוד האמירויות מחדש במלחמה

המודל הכלכלי הייחודי, המתחים מול סעודיה וההתלכדות סביב הדגל: ד"ר מורן זגה, חוקרת איחוד האמירויות, על המלחמה הראשונה של המדינה.

הכישלון שהעצים את חמאס, והתוכנית שמבקשת לשנות כיוון – ד"ר עומר צנעני

ד"ר צנעני מציג ביקורת חריפה על מדיניות ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו. לדבריו, שורת צעדים מדיניים, ביטחוניים ופוליטיים שננקטו לאורך השנים, לפני ואחרי ה-7 באוקטובר, לא רק שלא החלישו את חמאס, אלא

ד"ר גיל מורסיאנו: לא ניתן לעצב את המזרח התיכון באמצעות כוח צבאי בלבד

בדבריו התייחס מורסיאנו לתפיסה של “שלום מתוך כוח”, והדגיש כי לצד חשיבותו של הממד הצבאי, נדרש גם מרכיב מדיני משמעותי שיאפשר לתרגם הישגים בשטח לתוצאות ארוכות טווח. לדבריו, בשורה של זירות - מאיראן

תפקידי החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית בתהליכי השיקום בעזה

מסמך זה מתמקד בתפקידי החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית (בעזה ובגדה המערבית) בנקודת הזמן הנוכחית, לקידום המעבר ההכרחי מהמלחמה אל תהליך השיקום של עזה במסגרת תהליך שלום מדיני ישראלי-פלסטיני-אזורי.

מימון שיקום בר-קיימא של עזה

מסמך זה טוען כי שיקומה של עזה יהיה תלוי לא רק בכמות המימון שתגויס, אלא גם באופן שבו המימון מובנה, מנוהל ומעוגן בהקשר פוליטי רחב יותר.

שיקום כמנוף לשינוי פוליטי: כיצד כלים של שיקום יכולים לחזק את המשילות הפלסטינית בעזה ולהוות מודל חיובי לגדה המערבית

מסמך זה מנתח את התרחישים הצפויים ברצועת עזה ואת האתגרים הצפויים לפעילות הוועדה הטכנוקרטית, ומציע עקרונות לפעולה והמלצות קונקרטיות ומיידיות לוועדה הטכנוקרטית ולקהילה הבינלאומית.

שיקום עזה: סיכונים, הזדמנויות, ודרכי התמודדות של ישראל

במסגרת "תוכנית 20 הנקודות" של ממשל טראמפ נערכת הקהילה הבינלאומית לשיקום נרחב של רצועת עזה. עבור ישראל, תהליך זה מהווה הזדמנות אסטרטגית רב-ממדית: דחיקת שלטון חמאס לטובת כוחות מתונים, קידום תהליכים

בעלות מקומית על תהליך השיקום בעזה

מסמך זה טוען כי שיקום עזה לא יכול להצליח ללא אוטונומיה פלסטינית, זכויות והשתתפות משמעותית. בהתבסס על ניסיון השוואתי ותובנות מן השטח, הוא מראה כיצד מודלים המונעים מבחוץ נוטים לשחזר תלות ושבריריות

הגיע הזמן לדבר על שלום חשמלי

המלחמה עם איראן חידדה את הצורך בהגנה על תשתיות האנרגיה של ישראל. באירופה כבר מזמן מצאו פתרון: מדינות מחברות את רשתות החשמל שלהן ומצליחות לצמצם את הפגיעה בסביבה, חוסכות כסף ונערכות לתרחישי קיצון -

המנצחת האמיתית במלחמה באיראן תהיה בכלל סין

המערכה במפרץ מחדדת את הצורך בגמילה מגז ונפט: אם שמים בצד את הזיהום וההתחממות הגלובלית, התלות בדלקי מאובנים היא גם תלות באמצעי שינוע פגיעים - נתיבי שיט וצנרת שעוברים באזורים הכי לא יציבים בעולם.

כוח צבאי או חוק בינלאומי: למה בישראל לא מבינים את היחס האירופי לאיראן

"האירופים הם סמרטוטי רצפה... נמרים של נייר שמצטרפים לחגיגה אחרי שהאריות וידאו הריגה", כתב טוקבקיסט ישראלי בתגובה לידיעה על היוזמה האירופית להקים כוח משימה ימי רב־לאומי להבטחת חופש השַׁיִט במצר

סוריה ולבנון מציעות הזדמנות מדינית שצריך לאחוז בה

חולשתן הפנימית של לבנון וסוריה, לצד ביקורת הולכת וגוברת על חיזבאללה גם בקרב הקהילה השיעית, מציבות לישראל הזדמנות מדינית שלא הייתה כמוה עשרות שנים. הזמן קצר: כוחות המתנגדים לכל הסדר עלולים לצבור

ישראל ולבנון: המהלך הנכון מהסיבות הלא נכונות

הדרך לפירוק חיזבאללה מנשקו בהכרח עוברת בביירות - וטוב עשתה ישראל שבחרה במשא ומתן ישיר עם מדינת לבנון, גם אם נדחקה לכך משיקולי תמרון פוליטי בלבד.

נורמליזציה מתוך כוח? בחינה כפולה ישראלית-סעודית של כוח, תפיסה, ומגבלות האסטרטגיה האזורית הממוקדת בצבא

מאמר זה בוחן את המושג של "נורמליזציה מתוך כוח" דרך עדשה כפולה ישראלית-סעודית, וטוען כי כוח צבאי לבדו אינו יכול לייצר השתלבות אזורית בת קיימא.

ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון

18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון

המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור

מדינות האזור מחפשות את דרכן. החלוקה הבינארית לפני המלחמה ובמהלכה לציר "ההתנגדות", שכלל את איראן, חיזבאללה, חמאס, החות'ים, ציר המדינות המתונות - ישראל, מדינות השלום והנורמליזציה, לצד סעודיה - וציר

לבנות גשרים עם ממשלת לבנון במקום לפוצץ אותם

כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות

לבנות גשרים עם ממשלת לבנון במקום לפוצץ אותם

כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית

ישראל ויתרה על השלום בשביל עוד רצועת ביטחון

18 חודשים מאז קריסת משטר אסד, וחרף העובדה שבדמשק ובביירות נשמעו קולות בעד הסדרה ואף שלום על רקע היחלשות הציר האיראני, ישראל העמיקה את המהלך הצבאי בסוריה ובלבנון והתקדמה לביסוס אזורי חיץ. מאז הטון

טרנספורמציות לקיימות אזורית: מסגרת מבוססת על גישות ״מעברי קיימות״ ו״נקסוס״

מסמך זה מפתח מסגרת מחשבתית חדשה של ״טרנספורמציות נקסוס״ (Nexus Transformations) לקידום קיימּוּת אזורית ושלום. הוא מבקש לתרום לשילוב מושגי קיימות בתחומי לימוד ומדיניות של ביטחון והשכנת שלום

ישראל – הגמון או שותף? במזרח התיכון חלוקות הדעות

הצלחותיה הצבאיות של ישראל מעוררות בקרב שכנותיה תערובת של יראה וחרדה עמוקה. האם העוצמה המופגנת בשדה הקרב תוביל לשותפות חדשה, או שתותיר את ישראל מבודדת מול חזית ערבית מאוחדת ומסתייגת?

"רעידת אדמה אזורית": כיצד המלחמה עם איראן מעצבת מחדש את יחסי ישראל-העולם הערבי

האם שימוש בכוח צבאי יכול להיות מתורגם לשותפות אזורית - או שהוא דווקא מעמיק חוסר אמון? זו הייתה השאלה המרכזית בוובינר של מכון מיתווים שנערך תחת הכותרת: "רעידת אדמה אזורית: כיצד המלחמה עם איראן

"נשק האנרגיה" משפיע על אורך המערכה

המלחמה באיראן בשבוע הרביעי, והשלכותיה ניכרות ברחבי הגלובוס. מגזר האנרגיה ממלא תפקיד מרכזי, אמנם עם מאפיינים שונים ממשברים קודמים.

המציאות מאחורי המספרים על מעמד ישראל בארה"ב

סקר גאלופ שפורסם ימים ספורים טרם פרוץ המלחמה עם איראן, מצא לראשונה שיותר אמריקאים חשים אמפתיה כלפי הפלסטינים מאשר כלפי מדינת ישראל.

המלחמה מובילה להיערכויות אזוריות חדשות

נראה כי אין סכנה להסכמי השלום והנורמליזציה ששרדו את המלחמה בעזה, אולם ההידרדרות ביחסי ישראל עם מדינות האזור - במיוחד עם מצרים וירדן - תשפיע גם על מידת ההיתכנות של קידום הסכמי נורמליזציה עם מדינות

ההשלכות הלא מדוברות של המלחמה באיראן

הציבור הישראלי מתבונן על התקיפות נגד משטר האייתוללות דרך הכוונת: מי חוסל, אילו יכולות צבאיות הושבתו ומתי ייגמרו לאיראנים הטילים, אבל איראן גם ספגה פגיעות קשות בתשתיות הגז והנפט שלה, ותקפה בתגובה

המלחמה הארוכה בתולדות ישראל לא קרובה לסיום

מאז ה-7 באוקטובר ישראל מפעילה כוח צבאי עצום בעזה, בלבנון ובאיראן. הכוח הצבאי הוא רכיב חיוני והכרחי בכל אחת מהזירות, אבל אין אדם אחד המבין משהו בביטחון, שלא יודע אמת מקצועית אחראית בסיסית: כוח

המלחמה באיראן מנוגדת לאינטרסים האירופאיים

שלושה שבועות מפרוץ המלחמה נגד איראן, אירופה מתכנסת נגדה, ולכן לכאורה נגד וושינגטון וירושלים. קנצלר גרמניה, פרידריך מרץ, שבתחילת המערכה תמך בנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, והיה הסמן הימני באירופה,

שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה

כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה - ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם

שרדנו? אז ניצחנו – שמירת הכבוד היא חלק ממטרות המלחמה

כשעמדו מול עוצמה צבאית מוחצת, בחרו נאצר וסדאם חוסיין עימות על פני כניעה – ומנהיגי איראן עושים אותו דבר כיום. הכבוד הלאומי והחשש מהשפלה פומבית אינם חולשה אלא כוח מניע, שצבאות ואולטימטומים אינם

כיצד תסתיים מלחמת המפרץ השלישית?

המלחמה באיראן עשויה לשנות את המזרח התיכון - אבל לא בדרך שמתכננים הגנרלים.

כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים

למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר

תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה

ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור. במסמך הבא תמצאו את תגובות מומחי ומומחות

ערב הסעודית נקלעה לקו החזית במלחמתם של אחרים

בניגוד למה שאולי מקווים בישראל, הסעודים לא רוצים את המלחמה הזו - ולא ישכחו מי גרר אותם אליה.

לפני שמשטרים מתמוטטים הם נרקבים: גסיסת המשטר האיראני עלולה להימשך שנים

וושינגטון וירושלים מקוות שההפצצות והמחאה יערערו את הרפובליקה האסלאמית, אך ההיסטוריה מלמדת שמשטרים רודניים אינם נופלים בקלות. הצבא טרם ערק, כ־20%–30% מהאוכלוסייה עדיין נאמנים למשטר, והמערב לא

האם מלחמה אזורית תבטיח סיום מהיר יותר שלה?

המלחמה באיראן, שנכנסת ליומה הששי, מקבלת ממד נרחב יותר מזה המשולש ארה"ב-ישראל-איראן. ההפתעה בטהרן לנוכח פרוץ ההתקפות, חיסולו של המנהיג הרוחני האייתוללה עלי ח'אמנאי, ובכירים נוספים בצמרת המדינה,

הן בהלם: מדינות המפרץ מתעוררות למציאות חדשה

מדיניות "גידור הסיכונים" האובססיבית של מדינות המפרץ נכשלה לחלוטין. המתקפה האיראנית תחייב אותן להתאחד מחדש - ולבחור צד.

כשהוא במלכוד ונאבק על קיומו – יש להטיל מהלומה מדינית על חזבאללה

חיסולו של עלי ח'אמנאי מהווה נקודת שבר דרמטית עבור חזבאללה. לא מדובר רק בחיסול של מנהיג פוליטי, אלא בפגיעה בראש העדה השיעית ובדמות הנתפסת בעיני מאמיניה כנציג האל עלי אדמות.

ד"ר גיל מורסיאנו בכנס השנתי של J Street

על רקע המלחמה מול איראן וההסלמה האזורית, השתתף מנכ"ל מיתווים ד"ר גיל מורסיאנו בפאנל על השלכות המלחמה בכנס השנתי של J Street בוושינגטון, לצד מומחים מובילים מ-The Washington Institute ומ-Atlantic

כבר הגענו ליעד – להפוך ניצחון צבאי זמני להישג מדיני לפני שמסתבכים

למי שמקשיב כרגע להצהרות מנהיגי ארה"ב על מטרות המלחמה, יש לפעמים הרגשה שהוא מקשיב לשני קולות שונים. מחד, מדבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על אזרחי איראן שיצאו לרחובות ויפילו את המשטר, ומאידך מדבר מזכיר

תגובות מומחי מיתווים למלחמת ישראל-איראן השנייה

ב-28 בפברואר, על רקע סבבי שיחות על הסכם גרעין מחודש, פתחו ישראל וארה"ב במלחמת פתע נגד איראן. איראן הגיבה בתקיפות כלפי ישראל, כוחות ארה"ב ומדינות האזור.

התפתחויות בזרמים הרעיוניים בארצות הברית: השפעתם על יהדות אמריקה ויחסי ישראל-ארה"ב

מאמר זה בוחן את השינויים העמוקים בפוליטיקה האמריקאית בעשור האחרון ואת השלכותיהם על יחסי ישראל-ארצות הברית, על מעמדה של ישראל בקרב הציבור וההנהגה האמריקאית ועל יהדות ארה"ב.

חיבוריות חשמל חוצת גבולות במזרח התיכון

דו“ח זה עוסק בקידום חיבורי חשמל בין ישראל למדינות סמוכות ורחוקות. הדו“ח מציע כי חיבוריות כזו תתרום משמעותית לביטחון האנרגטי בישראל, ויכולה להוות כלי רב-עוצמה בהשתלבותה של ישראל במזרח התיכון

תורכיה וישראל: קונפליקט בלתי נמנע או הזדמנויות לשיתוף פעולה?

הדיון סקר את מערכת היחסים המורכבת והנפיצה בין ישראל לתורכיה, במיוחד בהקשרי המשבר הנוכחי, וניסה לעשות סדר במורכבות זו, תוך התמקדות בזירות עזה וסוריה ובחיפוש אחר אתגרים והזדמנויות.

המזרח התיכון החדש משאיר את ישראל מאחור

החלוקה הישנה לציר "התנגדות" מול מדינות מתונות מתפרקת לטובת היערכויות גמישות שחוצות קווים ישנים. אם לא יחול שינוי דרמטי במדיניות החוץ והפנים, הישגי "הסכמי אברהם" ימשיכו להתפוגג וישראל תמצא עצמה

‫‪:IMEC‬‬ ‫‪2.0‬‬ חזון אזורי חדש ליום שאחרי המלחמה בעזה

מיזם ”מסילת השלום“, המוכר יותר בשמו Middle-India Corridor Economic Europe-East ובקיצור IMEC, נועד לספק אפיקי תחבורה ושינוע סחורות מהודו לאירופה, דרך מדינות המפרץ. ההיגיון שהנחה את הוגיו רלוונטי

נדב תמיר ממיתווים תדרך את מועצת הביטחון של האו"ם

בהזמנת בריטניה, המכהנת כנשיאה התורנית של מועצת הביטחון של האו"ם, נשא חבר הוועד המנהל של מכון מיתווים, נדב תמיר, תדרוך מיוחד בפני חברי המועצה, לצד היבא קסאס, המנכ"לית המייסדת של קרן Principles for

המסדרון הכלכלי מהודו לאירופה מחייב את ישראל לבחור אם להמתין בשוליים או לעצב את המציאות

במקום "הכול או כלום", יוזמה מעודכנת למסדרון כלכלי מציעה ארכיטקטורה גמישה ורב־שכבתית שמאפשרת קישוריות אזורית גם ללא פריצת דרך מדינית.

אז מה עושים מול לבנון?

ב-8 בינואר 2026, מפקד צבא לבנון עדכן את הממשלה, כי השלב הראשון בתוכנית ליישום מונופול המדינה על הנשק הושלם, והושגה "שליטה יעילה וממשית" מדרום לנהר הליטני, למעט האזורים שבשליטת ישראל.

הצלת הכלכלה הפלסטינית תדחק את חמאס ותספק ביטחון לישראל

מפת דרכים כלכלית למעבר מקריסה מסוכנת של הרשות הפלסטינית ליציבות במסגרת של הסדר אזורי.

יחסי ישראל והכורדים במזרח התיכון שלאחר ה-7 באוקטובר

נייר מדיניות זה בוחן את יחסי ישראל והעם הכורדי על רקע השינויים הדרמטיים במזרח התיכון מאז אירועי ה-7 באוקטובר 2023.

התפתחויות בזרמים הרעיוניים בארצות הברית: השפעתם על יהדות אמריקה ויחסי ישראל-ארה"ב

מאמר זה בוחן את השינויים העמוקים בפוליטיקה האמריקאית בעשור האחרון ואת השלכותיהם על יחסי ישראל-ארצות הברית, על מעמדה של ישראל בקרב הציבור וההנהגה האמריקאית ועל יהדות ארה"ב.

מועצת השלום עדיין רחוקה מלהביא את השלום

מועצת השלום, המועצה המבצעת והוועדה הלאומית - שלוש הקומות של המבנה החדש שהקים טראמפ לניהול רצועת עזה - נראות מרשימות על הנייר, אך סובלות מבעיות יסוד שמאיימות על הצלחתו. כישלון המיזם המורכב

מגמות חצי שנתיות, יולי-דצמבר 2025

מסמך זה מציג את המגמות המרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית ויחסי-החוץ של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2025

מפאקס אמריקנה לפאקס סיליקה: הברית הבאה של ישראל צריכה להיחתם גם בסיליקון

ההכרזה של וושינגטון על דוקטרינת ה-Pax Silica מסמנת מעבר לעידן דיפלומטי חדש. ישראל יכולה להפוך לצומת גלובלי קריטי אם תבין שהביטחון של המאה ה-21 נבנה על שבבים ולא רק על טילים.

ערב הסעודית היא הבחירה הנכונה של ישראל בדרך לפתרון שתי המדינות

מסמך זה הוא חלק מסדרה של מסמכי מדיניות של היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון ומכון מיתווים העוסקים בקידום שלום בטוח ביום שאחרי המלחמה בעזה.

סניף חדש בסומלילנד: כך הפכו "הסכמי אברהם" למותג ריק מתוכן

ההחלטה להכיר בסומלילנד חושפת כיצד "הסכמי אברהם" הפכו מפריצת דרך היסטורית למותג שיווקי שנועד לייצר מראית עין של התקדמות - ומשרת בעיקר את הצרכים הפוליטיים של נתניהו וטראמפ • אז מה נשאר מהחזון

ביטחון ודיפלומטיה על מסלול התנגשות

לקראת הכנס השנתי של מכון מיתווים, שנערך ב-13 בנובמבר 2025, הציגה פראח בדור - מומחית ירדנית למדיניות חוץ וליחסי ישראל–ירדן - מבט רחב על מקומה של ישראל בנוף אזורי המשתנה במהירות.

בלי מצרים לא יהיה "יום שאחרי"

הרתיעה של א־סיסי מפסגת נתניהו־טראמפ חושפת את החוליה החסרה בעזה: לא עוד תיאום ביטחוני נקודתי, אלא שותפות אסטרטגית מתמשכת עם קהיר בשיקום, בגבול, ובדה־רדיקליזציה.

עדכון מצב הומניטרי – בריאות | עזה

בר רפפורט, נציגת המכון: "לישראל אין אינטרס בחוסר יציבות אזרחית מתמשכת בעזה, ובוודאי לא בהתדרדרות במצב שירותי הבריאות, הביטחון התזונתי והתשתיות האזרחיות. מצבים אלו מייצרים לחצים הומניטריים,

העמיות היהודית והפלסטינית קשורות ותלויות זו בזו

במשך שנים רבות לא הייתי מודע לעמיות יהודית. כששירתי בשליחות הראשונה שלי כדיפלומט בשגרירות ישראל בוושינגטון, האינטראקציה שלי הייתה בעיקר עם הארגונים היהודיים ולא עם הקהילות. אל נציגי הארגונים

חלון ההזדמנויות בצפון: ישראל, לבנון וסוריה צריכות לצעוד להסדרה, לא להסלמה

המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.

מצרים: שותפה הכרחית בייצוב רצועת עזה ב"יום שאחרי המלחמה"

במחקר חדש מטעם היחידה המדינית-ביטחונית, ד"ר אופיר וינטר מנתח לעומק את החשיבות העליונה של השותפות הישראלית-מצרית, המהווה תנאי להצלחת מימוש תוכנית טראמפ ולייצוב המערכת הישראלית-פלסטינית כולה.

קיר ברזל מדיני

בשבעה באוקטובר השתנתה החברה הישראלית באופן מובהק, זאת לנוכח הטראומה חסרת התקדים. כתוצאה ישירה מכך, המערכת הפוליטית הישראלית, שמעולם לא הצטיינה בשיח אזרחי מפותח, דחקה גם את המעט שהיה לקרן זווית,

"השמינייה": הברית האיסלאמית החדשה שנולדה מתוך המלחמה

הן מעולם לא היו חברות קרובות, אך האינטרסים מול ממשל טראמפ והלחץ הציבורי בבית איחדו את סעודיה, מצרים, פקיסטן ומדינות נוספות לגוש אחד. אבל העובדה שמדובר בחיבור אינטרסנטי רופף פותחת פתח להזדמנות

"אור בקצה המנהרה": מוחמד בהארון על שיתוף פעולה אזורי, ביטחון קולקטיבי והבחירה האסטרטגית של ישראל

במסגרת הכנס השמיני של מיתווים למדיניות חוץ אזורית, "בונים תקווה", קיים ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקר של המכון, שיחה מעמיקה עם מוחמד בהארון, מנכ"ל בחות' (B’huth) - מרכז המחקר למדיניות ציבורית בדובאי.

השגריר עבדרחמן סלאחאלדין בראיון מיוחד על הצורך הדחוף באופק מדיני

על רקע שנתיים של טלטלה אזורית, מלחמה עקובה מדם והיעדר אופק מדיני, שוחח ד"ר רועי קיבריק, מנהל המחקרים במיתווים, עם השגריר עבדרחמן סלאחאלדין, דיפלומט מצרי ותיק ואחד הקולות הבולטים המקדמים שלום

קודם כל למען הביטחון: מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי

הטראומה מ-7 באוקטובר מובנת, אבל מציאות של שבעה מיליון יהודים ושבעה מיליון פלסטינים בין הים לירדן לא תשתנה. תהליך מבוקר והדרגתי עם תנאי ברזל יכול להבטיח את ביטחון ישראל לטווח הארוך.

ההיסטוריה מזכירה שלעתים, מלחמות וסכסוכים נגמרים בתוצאות מפתיעות

גם במלחמה שאולי נמצאת בשלבי סיום בימים אלה ניתן לזהות שורה של תוצאות בלתי־מכוונות, אשר פותחות אפשרויות חדשות ורוויות הזדמנויות

המשולש ישראל-לבנון-סוריה – כיצד ניתן למצות את הפוטנציאל המשותף?

ההתפתחויות הדרמטיות, בדגש על השנה האחרונה, יצרו מצב חדש ומרתק בשתי הזירות הצפוניות לישראל – סוריה ולבנון. החלשתו של חזבאללה, כמו גם פטרוניתו איראן וקריסת משטר אסד, טלטלו את הזירה הלבנונית, והביאו

"בין סכנה גדולה לבין הזדמנות גדולה"

ד"ר גיל מורסיאנו, מנכ"ל מכון מיתווים, בנאום הפתיחה בכנס השמיני למדיניות חוץ אזורית שנערך במרכז יצחק רבין, נובמבר 2025, בשיתוף קרן פרידריך אברט

יאיר גולן: "ישראל משקרת לעצמה שהיא עדיין חלק מהציר המתון העולמי"

"אם ישראל רוצה להבטיח ביטחון אמיתי ובר־קיימא לאזרחיה; אם היא רוצה לבנות את עצמה מחדש, להסיר מעליה את תו “המדינה המצורעת” ולהתנער מהבידוד הבינלאומי שסוגר עלינו; אם היא רוצה לחזור להיות המדינה

"חברות מתוחה תחת ביקורת": השגריר מייקל מאן על יחסי האיחוד האירופי–ישראל אחרי מלחמת עזה

בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, שנערך במרכז יצחק רבין בתל אביב, קיימה ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת התוכנית ליחסי ישראל–אירופה במיתווים, שיחה פתוחה וישירה עם שגריר

"טורקיה נמצאת על הקו שבין אינטרסים אזוריים לבין תהום דמוקרטית"

ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים, אירח לשיחה פתוחה וישירה את שגרירת ישראל לטורקיה, אירית ליליאן - הדיפלומטית הישראלית הבכירה ביותר העוסקת בזירה הטורקית בשנים האחרונות, ושנמצאת כיום בישראל בשל

"אנחנו מדינה מצורעת בזירה הבינלאומית"

"בכל שנות המדינה, למרות משברים קשים, לא הגענו לרמת בידוד מדיני ודימוי שלילי כמו היום."

"השיקום לא יוכל להתבצע עד שלא נעשה תיקון פנימי יסודי"

"לא יהיה אופק מדיני, אם לא נתגבר קודם כל על השסעים הפנימיים. הכל קשור להכל", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג בפאנל בנושא שיקום, שנערך במסגרת הכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים בנובמבר 2025 במרכז יצחק

בין כוח צבאי להזדמנויות מדיניות חדשות

הפאנל החותם של הכנס השנתי ה־8 של מכון מיתווים, בשיתוף קרו פרידריך אברט שנערך בנובמבר 2025 במרכז רבין בתל אביב, הוקדש לזירה הצפונית. תחת הכותרת "מאויבות מושבעות לשותפות אפשריות", הוביל איתן ישי,

"החברה האזרחית היא זאת שתיתן את הגב להסדר מדיני שיצליח לשרוד"

הפאנל שנעל את הכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים שנערך בנובמבר 2025 במרכז יצחק רבין בתל אביב, בשיתוף קרן פרידריך אברט ישראל, עסק בשאלה: מהו תפקיד החברה האזרחית ביום שאחרי – ובמיוחד במעבר

"הבעיה איננה הציבור — הבעיה היא היעדר מנהיגות"

"הציבור הישראלי מבין את כישלון ‘ניהול הסכסוך’. יש ציבור - אבל אין לו מנהיגות שמדברת אליו בבירור.”

"מלחמה מתמדת לא צריכה להיות הגורל של ישראל באזור"

סיכום הפאנל האזורי בהנחיית ד"ר רועי קיבריק, בכנס השמיני של מכון מיתווים למדיניות חוץ אזורית, שנערך במרכז יצחק רבין, נובמבר 2025 | בשיתוף קרן פרידריך אברט ישראל. הפאנל התקיים והוקלט בראיונות זום

חצי יובל להחלטת האו"ם 1325: הממשלה רומסת בעקביות את המחויבות לשילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות

מהמחדל המתמשך שהוביל ל־7 באוקטובר ועד ההתעלמות מפסיקת בג"ץ – היעדרן של נשים משולחנות קבלת ההחלטות הוא חלק מהכשל הלאומי. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לשינוי גם בחזית הזו.

סיכום כנס מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית

בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק

ישראל וסוריה: נורמליזציה או מלחמה?

המזרח התיכון שוב סוער והפעם – עימותים אלימים בסוריה. ישראל שוב מגיבה בכוח – ולא ביוזמה מדינית. מנכ"ל מכון מיתווים, גיל מורסיאנו, מנתח את כשלי המדיניות הישראלית כלפי סוריה וקורא לחשיבה אסטרטגית חדשה

ערב הסעודית היא הבחירה הנכונה של ישראל בדרך לפתרון שתי המדינות

מסמך זה מסביר מדוע, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, המלחמה בעזה והסיפוח המואץ בגדה המערבית, מדינה פלסטינית היא הכרח עבור ערב הסעודית, והוא גם בוחן את תפקידה הנוכחי והפוטנציאלי של ערב הסעודית בקידום

חלון ההזדמנויות בצפון: ישראל, לבנון וסוריה צריכות לצעוד להסדרה, לא להסלמה

המכה שספג חיזבאללה, חילופי השלטון בדמשק והמעורבות האמריקאית יוצרים אפשרות נדירה להסדרה אזורית. אך מסרים צבאיים מירושלים מעוררים חשש כי ההזדמנות תוחמץ, ובמקומה תיגרר הזירה הצפונית להסלמה מיותרת.

מדד מדיניות החוץ הישראלית של מכון מיתווים לשנת 2025

סקר דעת הקהל השנתי השלושה-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט 2025. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל

האם מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי?

מדינות רבות הכירו באחרונה במדינה פלסטינית, ואפילו בתוכנית החדשה של ארה"ב, הנושא נמצא על השולחן, גם אם בעתיד הרחוק. פרופ' יוסי מקלברג, שכתב כבר לפני שנה מאמר מיוחד בנושא למיתווים, חושב שזה אינטרס

מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי

ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא.

סיכום כנס מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית

בכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, שנערך בשותפות עם קרן פרידריך אברט (FES), התכנסו למעלה מ-300 מובילי מדיניות, דיפלומטים, חוקרים ונציגי חברה אזרחית מישראל ומהעולם. הכנס סיפק מרחב ייחודי ומעמיק

היום שאחרי הפסקת האש מחייב את ישראל לבחור בין חומות לרכבות

הפסקת האש עם חמאס פותחת חלון הזדמנויות, שמציב בפני ישראל את הבחירה בין המשך השקיעה בפוליטיקה תגובתית לאימוץ של אסטרטגיית שילוב אזורית.

המלחמה שינתה הכול – אבל לא פתרה דבר

המלחמה אכן הביאה לשינויים דרמטיים במזרח התיכון, אך בסיכומו של דבר חלק ניכר מהבעיות הכרוניות שאפיינו את האזור בעבר ממשיכות לאפיין אותו גם כעת, ומקצתן אף הוחמרו.

ההרשמה נפתחה: הכנס השנתי של מכון מיתווים 2025 – בונים תקווה: בוחרים בדרך המדינית

אנחנו מתכבדים להזמינך לכנס השנתי השמיני של מכון מיתווים, בשיתוף קרן פרידריך אברט, שיערך ב-13 בנובמבר בין 16:00 ל-20:00 במרכז רבין בתל אביב.

במפלתה של ישראל לא אשמים המהגרים המוסלמים, וגם לא האירופאים הליברלים

נתניהו מבין שהציבור המרכזי באירופה מגיב למדיניות ממשלתו הקיצונית מתוך מחויבות לערכי המערב, אך הפתרון אינו מתיישב עם שאיפותיו

גם אחרי המלחמה: חמאס הוא נכס של הממשלה

למרות הצהרות על השמדה וניצחון מוחלט, המהלכים של הממשלה חיזקו את הרלוונטיות של חמאס והחלישו את האלטרנטיבה המתונה של הרשות הפלסטינית

מדרזדן והירושימה לעזה: כך יכולה הפסקת האש להפוך לשיקום אמיתי

ההיסטוריה, מקוסובו ועד סרי לנקה, מלמדת שכדי להציל חיים יש לבנות שותפות. מתווה טראמפ מספק בסיס ראוי, שאותו יש לתרגם לתוכנית אזורית במקום לחכות לסבב הבא

ישראל השיגה הסכם טוב, אבל אין לה שליטה על מימושו

תוכנית טראמפ מציגה הזדמנות שנולדה לאחר שנתיים של לחימה, כשישראל וחמאס מבינים שהסכם עדיף על הקיפאון המדמם. לצד השמחה על שחרור החטופים, נקודות התורפה הרבות של התוכנית יכולות להכשיל את יישומה המלא.

במקום נורמליזציה קיבלנו ברית בין סעודיה לפקיסטאן

הסכם ההגנה ההדדית בין המדינות, שנחתם בצל התקיפה בקטאר, מסמן את כניסתה של מעצמה גרעינית אסלאמית למזרח התיכון. זהו עוד אחד מנזקיה האסטרטגים של המלחמה בעזה, שדחפה את המחנה המתון באזור לחפש ולמצוא חלופות.

ישראל כמדינה מצורעת: מצב קיים, השלכות עתידיות ופעולות להמשך

ב-30 בספטמבר 2025 קיימנו דיון וירטואלי בהשתתפות מומחי מיתווים ויוצאי משרד החוץ הישראלי על מצבה הבינלאומי של מדינת ישראל. בדיון הודגשו הפיכתה של ישראל למדינה מצורעת והמחירים הגבוהים שהיא משלמת על

הסירוב להכיר במדינה פלסטינית משרת את חמאס יותר מכל מהלך אחר

הטבח ב-7 באוקטובר הוכיח שלא ניתן עוד "לנהל" את הסכסוך. הכרה בין-לאומית במדינה פלסטינית אינה "פרס לטרור", אלא מהלך אסטרטגי המהווה "ניצחון לציונות".