פרוייקט "קיימות מדינית-אקלימית". בוחן את מערכת הקשרים בין אקלים ליחסי חוץ ואת ההזמנויות הייחודיות שעולות מהקשרים הללו ומציע תפיסה רעיונית שהכרחי להטמיע בכל פעולה מדינית במאה ה-21 הנשענת על רעיונות הקיימות ונתמכת על ידי היסודות: מגוון, עתיד, שיוויון וסביבה.
מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
ז'רגון ההגירה התעשר בעשורים האחרונים במונח "הגירת אקלים", המתייחס לבני אדם שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם בעקבות "אסונות טבע" כמו בצורות ממושכות, אי השוקע במים או סופות טרופיות
המסמך עוסק בהגדרת מהי כלכלה כחולה לעומת כלכלה ימית, וקובע את עקרונותיה בהקשר האזורי של מזרח הים התיכון. מאחר וכלכלה כחולה היא כזו שמשפרת את רווחת האדם על ידי שמירה על המשאב הסביבתי לדורות הבאים,
נייר זה עוסק בתשתיות מקיימות חיים, אנרגיה, מים וביוב, ובמערך הבריאות ברצועת עזה. מטרתו לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את מצב התשתיות והבריאות ברצועת עזה בצל המלחמה הקשה המתנהלת בחודשים האחרונים.
בעוד דו"ח מבקר המדינה חושף כישלון ממשלתי מוחלט בטיפול במשבר האקלים, משתתפי ועידת האקלים של "הארץ" הדגישו את הצורך בשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים בתחום. לשם כך נדרש שדרוג משמעותי של
הנגב המערבי ורצועת עזה הם חלק ממערכת סביבתית אחת המאופיינת ביחסי סכסוך מדיני המתנהל בקרבה. עובדת היותם נתונים במערכת סביבתית אחת והתלות ההדדית בין הסביבה לשדה המדיני מודגמות היטב בסוגיות של
משבר האקלים חוצה גבולות פוליטיים. מדינות שכנות הנמצאות בקרבה גיאוגרפית וחולקות משאבים משותפים, מתמודדות עם שינויים אקלימיים ומצבי קיצון דומים. המציאות הזו הופכת שיתופי פעולה חוצי-גבולות להתמודדות
מסמך זה מסכם תרגיל סימולציה שנערך על ידי מכון מיתווים במאי 2023. הסימולציה עסקה במשבר אקלימי – מחסור מים ובצורת חמורה במזרח התיכון, שהוביל לערעור היציבות הפוליטית האזורית בדגש על ממלכת
נייר מדיניות זה מציג באופן ביקורתי את התופעה המכונה "הגירת אקלים", תוך התמקדות במרחב ישראל-פלסטין, ובנוסף מאיר את המתח שבין זכויות אדם וחופש תנועה מצד אחד וביטחון מצד שני, בהקשר של
הנייר דן בכוח הפוליטי העולה של השלטון המקומי וביכולתו ליצור ו/או לקדם יחסי חוץ עצמאיים לקידום שלום ויחסי שכנות טובה. אחד התחומים הבולטים סביבו השלטון המקומי מתחבר ומשתף פעולה בימנו הוא התחום
ב-28 בדצמבר קיימנו יחד עם ארגון אקופיס שולחן עגול שעסק בגיבוש אסטרטגיה לייצוב תשתיות בריאות וסביבה ברצועת עזה בטווח המיידי – ובהסתכלות קדימה ליום שאחרי המלחמה. למפגש הגיעו מומחים מתחום
הבטחת תפקודן של תשתיות מקיימות חיים ברצועה הן קריטיות עבור קידום שתי המטרות העיקריות של המלחמה בעזה- השבת החטופים ומיטוט שלטון החמאס. אספקת מי שתייה נקיים וטיפול נאות בשפכים, לצד הכנסת מזון
האיחוד האירופי הוא השחקן המוביל בעולם בהתוויית מדיניות אקלים: בקביעת יעדים שאפתניים ובהעמדת מערך תמריצים פוזיטיביים ונגטיביים נרחב כלפי פנים וכלפי חוץ למימוש מדיניות זו. שאיפתו היא להשפיע גם על
ועידת האקלים בדובאי שנפתחה אתמול ממחישה כי יותר גזרים ממקלות ידחו את הגמילה ההכרחית מדלקים מאובנים. בנוסף להפקת אנרגיית שמש ורוח, נראה כי הוועידה תתמקד הפעם באנרגיה מבוססת גרעין ומימן ירוק
משבר האקלים הוא אירוע מעצב בעל השלכות מרחיקות לכת על עתידה של מדינת ישראל והתנהלותה האסטרטגית – לא רק במישור הפנימי של איכות החיים, מבנה הכלכלה והמדינות הכלכלית – אלא גם על יחסי החוץ שלה עם
פרוייקט "קיימות מדינית-אקלימית". בוחן את מערכת הקשרים בין אקלים ליחסי חוץ ואת ההזמנויות הייחודיות שעולות מהקשרים הללו. בליבו של הפרויקט כמה עקרונות חשובים: הראשון הוא שבעולם בו משבר
נייר מדיניות זה טוען כי נכסיות האיחוד האירופי עבור ישראל בתחום האקלים מובילה בפער ניכר בהשוואה לכל גוף או מדינה אחרים. הנייר עומד על הפערים שבין מדיניות האקלים של האיחוד האירופי לבין זו של ישראל,
אנרגיה מתחדשת עשויה להקל בטווח זמן קצר יחסית על מצוקת החשמל והמים החמורה ברצועת עזה. עבור ישראל, לשיתוף פעולה כזה יהיה ערך לא מבוטל גם במישורים נוספים.
בהיעדר תהליך מדיני, יוזמות ופתרונות מעשיים שצמחו "מלמטה" ונבחנו בחסות ארגוני חברה אזרחית הם פתח לתקשורת אלטרנטיבית בין הצדדים. מתקן טיהור השפכים באל-בירה הוא דוגמה לכך.
המזה"ת הוא האזור הצחיח בעולם וגם מוקד אקלימי המתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. למרות זאת, אין לו מסגרת רב-צדדית רחבה המאפשרת שיח ושיתוף פעולה לגיבוש פרויקטים ואסטרטגיה.
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
מסמך זה הוא תוצר שיתוף פעולה מחקרי בין מכון מתווים ו-Israel Policy Forum. המסמך מבקש לבחון את הרעיון של הקמת פורום אזורי כמסגרת רב צדדית במזרח התיכון להתמודדות עם שינויי אקלים. המסמך מגדיר תשתית
הדרך בה אנו מתנהלים כיום בעולם היא הרסנית ולא תאפשר שגשוג של האנושות והיצורים החיים לאורך זמן. על כן, צמחה תפיסת קיימות המציעה אלטרנטיבה לדרך בה אנו מתנהגים היום. מערכת "מקיימת" היא כזו
נייר מדיניות זה מציג את המושג 'קיימות מדינית-אקלימית' אשר מתרגם את עקרונות הקיימות לשדה המדיני. המושג מניח מסגרת תפיסתית רלבנטית למאה העשרים ואחת לעיצוב מדיניות חוץ המתכתבת עם האתגרים המרכזיים
