"המאבק על סוריה" נפתח מחדש
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
סוריה מצליחה להפתיע כל הזמן מחדש. עם מותו של חאפז אל-אסד בשנת 2000, בנו בשאר שרד כנגד כל הסיכויים וכנגד כל ההערכות. בתחילת מלחמת האזרחים ב-2011, רוב המומחים הספידו אותו. הגדיל לעשות אהוד ברק,
קריסתו של משטר אסד התקבלה בישראל בחיוב, ובצדק. כזכור, בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה ישראל התלבטה אם לתמוך במורדים ובנפילת המשטר, או להעדיף את “הרע המוכר” על פני חלופה שטיבה אינו ברור. קריסת המשטר
קריסתו של משטר אסד מציבה את ישראל בצומת החלטה מוכר, כזה שמקבלי ההחלטות כבר עמדו בפניו לפני עשור, בשלבים המוקדמים של מלחמת האזרחים בסוריה: האם להתערב ולפעול כדי לעצב את הסדר המתהווה בסוריה, או
קריסת משטר אסד היא אירוע בעל משמעות היסטורית. מדובר במדינה שייצגה לאורך תקופה ארוכה את “הלאומיות הערבית החילונית”, והיא נמצאת, כידוע, במיקום אסטרטגי על המפה. מה ניתן לומר, ובזהירות, בשעה זו?
ימים ספורים אחרי הבטחת ניצחונו של דונאלד טראמפ בבחירות 2024, החל הנשיא החדש-ישן בתהליך בניית הכוורת הפוליטית של הממשל הנכנס. התהליך, שהחל במינויים "בטוחים" של דמויות מוכרות ומנוסות
גאות ושפל הם תופעות מוכרות ביחסי מדינות, אבל אם גאות רבה מדי היא ברכה ליחסים, הרי שפל עלול לסכן אותם. בימים שאנחנו מציינים 30 שנה להסכם השלום בין ישראל וירדן, דומה כי סכנת שפל עמוק עומדת לפתחם של
"עשרה ימים בספטמבר" – זה עשוי להיות שמה של סדרת טלוויזיה עתידית שתגולל את מאורעות הימים שבין התפוצצות אלפי זימוניות בידיהם ובפניהם של פעילי חיזבאללה לבין חיסולו המהדהד של מזכ"ל
הסכסוך המתוקשר בימים האחרונים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא צרפת עמנואל מקרון בוודאי שלא תרם לשיפור היחסים הלא פשוטים בין ירושלים לפריז. אבל מעבר להתעסקות בחילופי המהלומות הווירטואליים בין
שנה חלפה מאז המתקפה הנפשעת של חמאס על ישראל שהובילה למלחמה לא רק נגד הארגון, אלא נגד "ציר ההתנגדות" בהובלת איראן. זה כולל את חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, ובמידה
ברחבי המזרח התיכון, חוץ מאיראן ושלוחיה, נשמעה אנחת רווחה עם בחירתו המחודשת של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. בין ממשל דמוקרטי בראשות קמלה האריס ובין טראמפ הבחירה הייתה ברורה, וזאת על סמך
השפה שלנו מגלה לנו לא מעט על מה שסמוי מהעין. כך המילים הנפוצות במלחמה מלמדות לא מעט על האופן שבו היא מתנהלת. כבר שנה מדברים על הניצחון המוחלט, ואליו התווספו "מכה שלא תישכח", "לקעקע
ירדן מיקדה את תשומת הלב לאחרונה בעקבות רצח שלושה ישראלים במעבר אלנבי. הרצח העלה מחדש את החשש בישראל מהידרדרות ביטחונית שעלולה להתרחש בעיקר בשל הניסיונות של איראן לגייס חמושים לפעולות טרור נגד
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
הפיגוע הבוקר (ראשון) במעבר אלנבי מעיד על החמרה נוספת בדרך להסלמה של ממש בגדה המערבית. חמאס פועל בכל הכוח לייצר טרור בגדה ואיראן, שמחזקת כבר שנים את טבעת האש מסביב לישראל, פועלת ביתר שאת בחודשים
מסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו היתה הרצאה ארוכה מפי ראש ממשלה שעוסק בטכנו-טקטיקה ומסרב לעסוק באסטרטגיה. היא הבהירה שנתניהו, כהרגלו, מייצר מסך עשן מופק ומצולם היטב ששמו הפעם
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי מינה השבוע את אל"מ אלעד גורן לראש המאמץ ההומניטרי-אזרחי ברצועת עזה, והעלה אותו לדרגת תא"ל. המינוי, שאושר על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ממחיש את החשיבות של מניעת משבר
השארת צה"ל בציר פילדלפי גרועה לישראל מבחינת צבאית, ערכית ובינלאומית. מבחינה צבאית, המצב הגרוע ביותר הוא ישיבה הגנתית-סטטית בשטח צר ללא מטרה ולוחות זמנים. היא הופכת את כוחות צה"ל ליעד
מלחמת ישראל-חמאס המתמשכת הביאה לנזקים אנושיים ופיזיים קשים ברצועת עזה. מתחילת המלחמה מכון מיתווים עסוק בחשיבה אסטרטגית לקידום מדיניות ישראלית ברצועת עזה, שתיטיב עם ביטחון ישראל והמרחב. במסגרת זו
בתוך שעות התרחשו שני מהלכים “כירורגיים" בשתי זירות (גיאוגרפיות) שונות, אך כרוכות האחת בשנייה – חיסולם של בכיר חיזבאללה פואד שוכר ברובע דאחיה בביירות, מעוז הארגון, ושל איסמעיל
המלחמה בעזה מתקרבת במהרה לתום שנתה הראשונה, ועדיין לא נדונים כלל וכלל העקרונות של "היום שאחרי". סירובה של ישראל לגבש את התפיסה האסטרטגית הרצויה לה, נובע במידה רבה משיקולים פוליטיים
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
התקיפה הקטלנית במג'דל שמס היא אסון ידוע מראש; תוצאה של היעדר אסטרטגיה ישראלית מצד אחד, ומצד אחר – הערכת חיזבאללה שהעימות, במתכונתו הנוכחית, משרת את מטרות הארגון ותומכיו האיראנים בלי לפגוע
שאלת הנורמליזציה עם סעודיה הפכה לסוגיה מרכזית במהלך המלחמה. על אף היתרונות הגדולים, הממשלה הנוכחית אינה מסוגלת – וכנראה גם אינה רוצה – להצטרף למהלך כזה. במילים אחרות, מהלך גלוי שיוביל לחתימה של
הדיון לגבי ההכרה במדינה פלסטינית איננו רק דיון אקדמי, אלא עוסק בדיני נפשות. אני חולק נחרצות על הקביעה לפיה אלה מביננו התומכים בהקמתה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל (ולא במקומה) לוקים בכשל מוסרי,
האמריקאים מקווים שהפסקת אש בעזה תיענה במהלך זהה בלבנון עם תחילת מהלך ליישום החלטה 1701. השאלה היא אם ישראל מסוגלת לחשוב רציונלית? השליח האמריקאי עמוס הוכשטיין הגיע לאזור פעם נוספת בניסיון למנוע
אחת השאלות המעניינות היא איך זה שחמאס, ארגון לא גדול ולא חזק במיוחד, אינו מתכופף בפני הלחץ של מעצמה עולמית כמו ארצות הברית ושתי מדינות מרכזיות באזור – מצרים וקטאר. הארגון, שנמצא תחת לחץ צבאי כבד
אם השר יואב גלנט רצה להוכיח לצרפתים שגם לישראל הקטנה יש מה להגיד על המדיניות שלהם באזור שלנו, הוא בהחלט הצליח. אבל באיזה מחיר? היציאה שלו ביום שישי נגד הכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על הקמת ועדה
לאחר אירועי 7 באוקטובר, הסיכוי לנורמליזציה עם סעודיה מציב את ישראל על פרשת דרכים. השלכות הסירוב שלה כבר באות לידי ביטוי בהכרה העולמית הגוברת במדינה פלסטינית הפעילות המדינית הקדחתנית המתנהלת בציר
באופן פרדוקסלי, משטרו של א-סיסי ירוויח כמעט בכל תוצאה צפויה ברפיח: גם במקרה של מיגור חמאס וגם במקרה של עצירה צבאית ועסקת חטופים בתיווכו • עם זאת, השאיפה לחדש את מעמדה המנהיגותי של מצרים עלולה
בשיחה עם מעריב, משרטט ד"ר עומר צנעני, מנהל היחידה המדינית-ביטחונית של קרן ברל כצנלסון, את הפתרון להתמודדות עם האיום החדש מטהרן. "המשך המדיניות הזו תביא עלינו מלחמה אזורית שאין לנו מה להרוויח בה", אמר.
בששת החודשים האחרונים, גבול ישראל-לבנון הוא זירת לחימה בין ישראל וחיזבאללה. בשבועות ואף בימים האחרונים ניתן להבחין בהסלמה משני הצדדים, עדיין בהתאם לקווים שלתפישתם לא חורגים מכללי המשחק המונעים
נייר זה עוסק בתשתיות מקיימות חיים, אנרגיה, מים וביוב, ובמערך הבריאות ברצועת עזה. מטרתו לשקף לציבור ולמקבלי ההחלטות את מצב התשתיות והבריאות ברצועת עזה בצל המלחמה הקשה המתנהלת בחודשים האחרונים.
בעוד שממשלת ישראל מסרבת לדון באסטרטגיה לטווח הארוך ליום שאחרי המערכה בעזה, היוזמה הישראלית בולטת כחלופה המקומית הראשונה שפורסמה, שנותנת קול לרוב הליברלי בישראל. לנוכח המציאות הקשה של המלחמה, מפת
מסדרון הומניטרי ימי לעזה יכול לעזור לתושבי עזה בטווח המיידי. בטווח הרחוק יותר – אפשר לקוות כי הרצועה השוכנת לחוף הים התיכון תשוב להשתלב במרחב כבעבר. מיקומה של עזה לחופי הים התיכון שימש
עם פרוץ המלחמה בעזה, חידשה סודאן, שותפתה של ישראל להסכמי אברהם, את היחסים הדיפלומטיים עם איראן. "על אף הסתייגותנו מהקשר עם המדינה הזו, למען האינטרס הסודאני נהיה מוכנים לברית אפילו עם השטן"
"סביבה הסכמית היא תמיד בטוחה יותר מסביבה בה אתה משתמש בכוח הזרוע בלבד" צפו בראיון שערך ריף יצחקי, מנהל קשרי חוץ וממשל במיתווים, עם האלוף במיל׳ נמרוד שפר, ראש אג״ת וראש מטה חייל האוויר
המלחמה בין ישראל וחמאס גורמת למצרים נזקים קשים בכלכלה. שני סקטורים עיקריים שנפגעו הם תעלת סואץ ותיירות, וזאת כתוצאה מההתקפות של החות'ים בתימן על אוניות בים האדום.
מלחמת עזה מעמידה את יחסי ישראל-מצרים בפני אתגרים לא פשוטים. הראשון שבהם הוא החשש המצרי מפני נהירת פלסטינים מעזה לסיני דרך הגבול המצרי. השני הוא שאלת הסיוע ההומניטרי העובר ממצרים לעזה דרך מעברי רפיח.
היינו קרובים לנורמליזציה, וכך גם למדינה פלסטינית" החלום הרטוב של בנימין נתניהו על הסכם שלום עם מדינות מפרץ עשירות, שלא כולל את הפלסטינים, התרסק השבוע שוב על קרקע המציאות. ערב הסעודית שוב
קולות מפתיעים מלבנון, איתות מסעודיה, נחישות מהמפרץ ומסר של יציבות ממצרים, ירדן ומרוקו: חרף המלחמה, באזור עדיין רוצים שלום ישראלי-פלסטיני
המשא ומתן בין ישראל ללבנון בעיצומו, אולם כמו תמיד, כל עוד מתנהלים קרבות, אף אם במסגרת “מחושבת" שתכליתה למנוע הסלמה, מיס־קלקולציה אפשרית בהחלט.
השנה האחרונה הציבה מראה עכורה בפני ההנהגה והחברה הישראלית, והבהירה את מגבלות המדיניות האזורית שמתעלמת באופן שיטתי מהבעיה הפלסטינית.
שלוש שנים לאחר חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ישראל למרוקו, התיירות אמנם נפגעה, אבל העסקים ממשיכים כרגיל, פחות או יותר. עם זאת, פערי התרבות מונעים מישראלים רבים להבין מדוע השלטון לא מגנה בפומבי
התמיכה ברחוב הערבי מתרחבת לאלה הנתפסים כמגני הפלסטינים ● האונס פושה בסודאן – והנשים מבקשות היתר להתאבד ● ירדן מחריפה את המלחמה בסוחרי הסמים של אסד ● רוסיה מחזקת את קשריה עם המדינות הערביות
מדינות ערב לישראל: אין מתנות חינם השבוע הגיעה משלחת בכירה של דיפלומטים אמירתיים, ובראשם השגרירה האמירתית באו"ם לנה נוסייבה, לאזור מעבר רפיח כדי לקיים שם סיור ולחנוך את מתקני התפלת המים
צרפת מנסה למנוע מלחמה בלבנון על פי הפרסומים בעיתונות הקטארית, שליחיו של הנשיא עמנואל מקרון שוב הגיעו השבוע לביירות להתייעצויות עם הבכירים הלבנונים ועם ראשי חזבאללה בניסיון נואש למנוע מלחמה
המשחק הקטרי הכפול במלחמה בעזה ובשנים שהובילו אליה מדגישים את המסקנה המתבקשת: טוב תעשה ישראל אם תנסה לחזק את מקומן של סעודיה, איחוד האמירויות הערביות, מצרים וירדן על חשבונה של קטר בכל הסדר "היום
המלחמה בעזה הציבה על השולחן המדיני-צבאי את אסטרטגיית "אחדות החזיתות", קרי: אופן התגייסותם של הגורמים הנתמכים על ידי איראן לסייע לחמאס. עיקר תשומת הלב התמקדה בתגובתו של החזבאללה מלבנון.
חמאס עדיין שולט בעזה כשפסקה הלחימה בעזה וערפל הקרב התפוגג מעט, התבררו כמה דברים: גם ממדי ההרס העצומים בצפון הרצועה – וגם העובדה שמשטר חמאס לא בדרך להתמוטטות. אנשי חמאס עדיין מנהלים את המגעים
חודש לתוך הלחימה – עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה ממצאי סקר מכון מיתווים הסקר שלפניכם מבקש לעמוד על עמדות הציבור בסוגיות המדיניות המרכזיות של המערכה בעזה. הוא בוחן את השפעת המערכה על עמדות
אין ספק בכך שבגבול הצפון מתנהלת הלכה למעשה חזית לחימה שנייה. השאלה הגדולה היא האם פעילותו של נסראללה בגבול הצפון היא מס שפתיים שעליו לשלם או שבכוונתו להרדים את ישראל כדי לנצל שעת כושר להרחבת העימות?
האמירות פועלת שנים למעורבות מדינית וכלכלית בסוגייה הפלסטינית, כולל ברשות. ביום שאחרי תגלה ישראל שמדינה תומכת טרור תפסה כאן אחיזה.
המסדרון הכלכלי הודו–מזה"ת-אירופה יוביל לזינוק אדיר בסחר ובפיתוח מיזמים לאורך המסילות. העולם הערבי צפוי להפוך לאזור השני בחשיבותו בעולם מבחינת היצוא הישראלי.
מעבר לאיוולת שבהדלפת הפגישה בין שר החוץ אלי כהן ועמיתתו מלוב, נג'לא אל-מנקוש, עצם השימוש בה בזירה המזרח תיכונית מגלה אטימות ובורות ביחס לפוליטיקה הערבית הפנימית והאזורית.
17 שנות הרתעה התפוגגו בתוך חודשים ספורים, וישראל שוב מוצאת את עצמה מול יריב העוקב אחריה בקפידה, מעוניין להחריף את הפגיעה בה, אך גם אינו רוצה לגרור אותה למלחמה.
חברת "ארקיע" וסוכנות התיירות של מרוקו הכריזו לאחרונה על כינון טיסות ישירות בין תל-אביב לעיר אסווירה, הממוקמת לחוף האוקיינוס האטלנטי בין קזבלנקה לאגאדיר. אלא שלצד השיקול הכלכלי והעובדה
ניתן ורצוי ליישב את המחלוקת הנוכחית עם חיזבאללה במישור הדיפלומטי. לארצות הברית, למרות שנקעה נפשה מהממשלה הנוכחית, אחריות ויכולת לעשות כן.
ישראל ממשיכה לחפש אפיקים לגיוון והרחבת יצוא הגז שלה באמצעות שותפותיה האזוריות, מעבר למצרים. כאן טמון ההסבר לפעילות הדיפלומטית המואצת בשבועות האחרונים מול קפריסין.
האכסנייה הסעודית למפגש הפסגה של הליגה הערבית בהשתתפות נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, סימנה כביכול מי כאן בעל הבית. גם התמונה הרשמית שיצאה מהמפגש הציגה את יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, במרכז התמונה
ועידת הפסגה הערבית בערב הסעודית אומנם הסתיימה בהסכמה רחבה על כל הסוגיות הבוערות, אך יכולתן של המדינות המרכזיות להוביל פתרונות מוגבלת ביותר. אז מה באמת רצה להשיג בן סלמאן?
סעודיה, איראן, האמירויות, סוריה, רוסיה וסין מייצרות מציאות אסטרטגית חדשה. וישראל? היא מתמקדת בעצימת עיניים, מבצעים טקטיים וריחוק מארה"ב.
כמו קודמתה המוניציפלית, מערכת הבחירות לנשיאות טורקיה מספקת לקחים ותובנות בעלי משמעות עבור תומכי הדמוקרטיה בישראל. הסיבוב שני בין ארדואן לקיליצ'דראולו ייערך ב-28 במאי.
תהליך החזרתה של סוריה לחיק הערבי נמשך בקצב מואץ, למרות שנראה כי לא יושלם לפני קיומה של הפסגה הערבית בסעודיה ב-19 למאי. נכון לעכשיו, לא מסתמן שסוריה תשתתף בכינוס, זאת לאחר שהוצאה מן הפורום הבכיר
ההסכם לתיחום הגבול הימי בין ישראל ולבנון המחיש כיצד פוטנציאל, שאומנם טרם הוכח במים הכלכליים הלבנוניים, יכול להוות זרז קונסטרוקטיבי לפתרונה של מחלוקת העומדת בין שתי מדינות.
בשבועות האחרונים הבשיל תהליך מרתק של הסדרים במזרח התיכון, שמשתלב במגמת הפיוס בין שורת שחקנים מרכזיים באזור, אולם יש באמתחתו מהלכים מפתיעים וחשובים יותר, בהם חידוש היחסים בין סעודיה ואיראן וזהות
עד לא מכבר דומה היה כי מעמדה של ישראל במזרח התיכון מעולם לא היה טוב יותר: ישראל חיזקה את שיתוף הפעולה הביטחוני עם מצרים, חתמה עימה על הסכם לאספקת גז וחברה להקמת פורום גז מזרח ים תיכוני בהובלת
בניגוד לעניין הרב שישראל גילתה באירועי "האביב הערבי", התקשורת המזרח תיכונית אינה מגלה עניין מקביל ב"אביב הישראלי", הלוא היא ההפיכה המשטרית והשסע הפוליטי-חברתי העמוק סביבה. על
הידיעה על כינון מחדש של היחסים הדיפלומטיים בין איראן וסעודיה – לאחר נתק של שבע שנים – התקבלה בהפתעה בישראל ובמערב בכלל. סעודיה נתפסה כמי שנמצאת במחנה האנטי-איראני, לצידה של ארצות הברית וישראל
ירדן יכולה להיות שותפה קרובה של ארה"ב במניעת הסלמה ישראלית-פלסטינית וקידום פתרון שתי המדינות. בעקבות הקמת הממשלה החדשה בישראל, השמיעו גורמים בכירים בעמאן אזהרות וחששות מפני הצפוי. ביקורו של
המצב הכלכלי מהווה סוגיה קבועה בכל משטר מכהן במצרים לנוכח האתגרים העצומים – אוכלוסייה גדלה והולכת, מיעוט מקורות הכנסה ומדיניות כלכלית שלא מצליחה לקדם רפורמות חיוניות. המצב החמיר בשנים
מדינה המארחת את משחקי גביע העולם בכדורגל, בדומה לאולימפיאדה או יריד אקספו, זוכה להקרין את העוצמה שלה כלפי חוץ, לקשור את שמה באירוע גלובלי מאחד ולבסס את הפופולריות שלה בעולם. במקרה של קטאר,
ההסכם בין ישראל ולבנון מהווה התפתחות משמעותית ביותר עבור כל אחת משתי המדינות ומערכת היחסים ביניהן, ואף מבחינה אזורית ובינלאומית. המתווך האמריקאי, עמוס הוכשטיין, היטיב להגדיר את ההסכם עבור שני
בעת כתיבת שורות אלה טרם אושר סופית הסכם תיחום קו הגבול הימי בין ישראל ולבנון, אך נראה כי הוסרו כל המכשולים לחתימתו. פרטי ההסכם מעניקים לשני הצדדים הישגים נאים, אך גם מאלצים אותם לוויתורים
ימים קשים עוברים על מעגל מקבלי ההחלטות בירושלים. השעון המתקתק בוושינגטון, בריסל וטהראן לקראת הגעתה של הרפובליקה האיסלאמית ליכולת גרעינית יוצרים לחץ בינלאומי לקבל הסכם חלש ופגום בהרבה מזה שנחתם
בספטמבר 2020 נחתמו "הסכמי אברהם" בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין. חודשים לאחר מכן נחתמו הסכמים גם עם סודאן ומרוקו. בחלוף שנתיים, מן הראוי לגשת ולבחון אם ההבטחה והפוטנציאל הגדול
טיסה ישראלית ראשונה טסה לה השבוע בשמי סעודיה בדרך לאיי סיישל. משך הטיסה ליעד האקזוטי קוצר אמנם רק ב-20 דקות, אך חשיבותו כמובן סמלית לא פחות ממעשית. הממלכה הווהאבית, שפעם הובילה את חרם הנפט על
אחד הנושאים המרכזיים שהודגשו בתקשורת הישראלית לקראת ביקור ג'ו ביידן היה נורמליזציה אפשרית עם ערב הסעודית. בניית הציפיות בצד הישראלי הייתה מובנת. ראשית, במשך שבועות נערך קמפיין עמוס ברמזים
ביקור ביידן בישראל ובסעודיה הפנה את תשומת הלב של התקשורת בישראל להתחממות הצפויה ביחסי שתי המדינות. אולם, ראייה זו מסתירה את הסיבה העיקרית לביקור של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בשתי המדינות. בראש
ביקורו של ג'ו ביידן בישראל ובסעודיה צפוי להוביל להתחממות נוספת ביחסים בין שתי המדינות. ישנם כמה צעדים אפשריים: האחד – חתימת הסכם שיסדיר סופית את שאלת העברת האיים טיראן וסנפיר ממצרים
ההסכם המשולש שנחתם בשבוע שעבר (16 ביוני) בקהיר בין ישראל, מצרים והאיחוד האירופי למכירת גז מישראל לאירופה, מהווה צעד נוסף, הממחיש את מידת החשיבות והרלוונטיות שהאיחוד האירופי מייחס לגז ממזרח הים
פרשנים ערבים רבים במפרץ מתעקשים בחודשים האחרונים שלמדינותיהם, ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות, אין כל קשר למלחמה באוקראינה. זוהי כמובן עמדה נוחה שמאפשרת לשלטונות בריאד ואבו-דאבי להימנע מבחירת צד
סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –
סעודיה מפלרטטת עם לברוב אך מכוונת לביידן שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ביקר השבוע בערב הסעודית. שם, באוויר הקריר והממוזג של ארמונות מוזהבים, ניתן היה לשכוח לרגע מהמציאות העגומה שרוסיה יצרה במו ידיה –
הבחירות לפרלמנט, שהתקיימו השבוע בלבנון (15 במאי), הן הראשונות מאז פריצתה של המחאה הציבורית במדינה באוקטובר 2019. התוצאות מבטיחות שהמצב הפוליטי בלבנון יוסיף להיות סבוך ומאתגר, אולם יש בהן מספר
העלייה במתח במהלך הרמדאן וחג הפסח והעימותים בהר הבית חיממו את האווירה הציבורית בירדן, והביאו לחילופי הצהרות חריפות בין שני הצדדים. אמירתו של רה"מ הירדני, בישאר אלחסוואנה, במהלך ישיבת הפרלמנט
היחסים בין ישראל לירדן חווים פריחה בשנה האחרונה. אחרי תקופת שלטונו של בנימין נתניהו, שבמהלכה היחסים עם בית המלוכה ההאשמי היו מתוחים עד עוינים, שני הצדדים מגלים אחד את השני מחדש. כמו בני זוג
פסגת הנגב הייתה רוויה כלפי חוץ באווירה טובה, ביטויי חום אנושי ופרגון הדדי. זו לא הצטיירה כפגישה חמורת סבר של מנהיגים שמתכנסים אל מול איום חיצוני – כפי שרבים בארץ ציפו לקראת הפסגה, כשהעריכו
הסכם הגרעין המתבשל לו בווינה מציב את ישראל ומדינות האזור במצב חמור בהרבה ממצבן ב-2015 בעת חתימת ההסכם הקודם (JCPOA). איראן התקדמה מאז משמעותית במאמצי העשרת האורניום שלה ומצויה מרחק חודשים ספורים
בעוד המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשגרה מדממת, המזרח התיכון כמרקחה. ב-18 במרץ ביקר הנשיא הסוריה בשאר אל-אסד באמירויות, ובכך סיים עשור של בדידות בעולם הערבי; ב-22 במרץ נפגשו ראש ממשלת
לפני 20 שנה בדיוק, בעיצומה של אנתפאדה ובין פיגועים ומבצעים צבאיים, התכנסו בביירות מנהיגי מדינות ערב, ואימצו את יוזמת השלום הערבית. בעידן של נתק ישראלי-פלסטיני לאחר כישלון ההגעה להסכם קבע, של
המלחמה באוקראינה שינתה מושגים וכללים רבים, שהיינו רגילים אליהם שנים רבות, לפחות מאז מלחמת העולם השנייה. מונח נוסף, שמחייב מבט עדכני ומחודש, נוגע ל"נשק האנרגיה", או: השימוש באספקת אנרגיה
הרמטכ"ל אביב כוכבי ביקר בבחריין בשבוע שעבר לפגישות עם הצמרת הביטחונית ולפי אתר החדשות הסעודי "אילאף" נועד גם לפגישה חשאית עם מקבילו הקטארי. העובדה שפגישה זו התרחשה בשבוע שבו נשיא
מתקפת המל"טים והטילים של החותים על אבו-דאבי לפני כשבועיים באה אחרי שורה של תקריות שבישרו על הסלמה בזירה התימנית-מפרצית. ייחודה היה בפגיעה הישירה שלהה במטרות בשטח איחוד האמירויות. תגובת
לוב חוותה בעשור האחרון גלים בלתי פוסקים של עימותים אלימים. הגל הראשון החל ב–2011, כחלק מאירועי האביב הערבי, נמשך חודשים אחדים ובסיומו הופל שלטונו הממושך של מועמר קד'אפי, כזכור במעורבות בינלאומית
בממשלת ישראל ישנו משרד. אמנם קטן, אמנם עם סימני שאלה לגבי נחיצותו, אמנם עם סמכויות מוגבלות – אבל עם מטרה גדולה, אחת הגדולות שישראל שואפת אליה מיום הקמתה – עיצוב מחדש של היחסים עם הפלסטינים
ביקורו ההיסטורי של ראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט, באמירויות עבר בשקט יחסי; הוא לא פתח את מהדורות החדשות. לשלום – כך מסתבר – אין רייטינג גבוה. יכול להיות שהתרגלנו. איומים וסכנות נמכרים הרבה יותר טוב.
ב-24 בנובמבר הגיע שר הביטחון בני גנץ למרוקו כדי לחתום על הסכם לשיתוף פעולה צבאי בין שתי המדינות. אף מדינה ערבית לא הסכימה עד כה לחתום על הסכם צבאי גלוי עם ישראל. אפילו מצרים וירדן – וגם מדינות
ב-25 באוקטובר הפתיע נשיא מצרים עבד אל פתאח א-סיסי בהודעה על ביטול מצב החירום, וזאת משום שמצרים, לטענתו, "הפכה לנווה של ביטחון ויציבות". החלטה זו התקבלה בברכה במצרים ומחוצה לה, ויש
שתי ועידות האקלים הבאות, בהן אמורה הקהילה הבינלאומית לצקת תוכן בהתחייבויות שניתנו השנה בגלזגו, יתקיימו במזרח התיכון. מצרים תהיה המארחת של הוועידה ב-2022 בשארם א-שייח (COP27) ואיחוד האמירויות תארח
לבנון, לאורך שנותיה, ידעה עימותים בלתי נגמרים, מלחמות וכיבושים, התערבויות זרות ושתי מלחמות אזרחים עקובות מדם. בכל זאת, בשנתיים האחרונות היא נמצאת בעיצומה של קטסטרופה כלכלית חסרת תקדים אפילו