נייר מדיניות זה מתאר תהליך של הרחבת ההשפעה של איחוד האמירויות במזרח התיכון באמצעות שליטה פיזית בשטחים ובנכסים מחוץ לגבולותיה, ומנתח את השלכות מגמה זו על ישראל בפרט ועל יחסי הכוחות באזור ככלל.
בשבועות האחרונים התקשורת הישראלית שבה לעסוק בעמדת סעודיה לגבי סיום המלחמה בעזה ומחויבותה לנושא הפלסטיני. עמדתה של הממלכה בנושאים אלה נראית מעורפלת בעיני ישראלים רבים, אך הסיבה לכך נעוצה בהבנה
איך הופכים את הטרגדיה של השנה האחרונה לנקודת מפנה שתוביל ליוזמה מדינית חדשה ביחסי ישראל עם הפלסטינים והעולם הערבי? מכון מיתווים ערך בנובמבר האחרון את הכנס השנתי בסימן "אסטרטגיות של
סקר דעת הקהל השנתי השניים -עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף אוגוסט. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (862
נייר זה נועד לשפוך אור על המכשולים וההזדמנויות הטמונים במעורבות סעודית בתהליך שלום עתידי בין הפלסטינים וישראל. המסמך מסביר תחילה את טבעה המורכב של התקשורת הסעודית כלפי ישראל ואת הסיבה לכך
השיחות שקיים הנשיא עמנואל מקרון באמצע יולי עם מנהיגי מצרים וקטר, עשרה ימים לאחר ביקורו בפאריז של השליח האמריקני עמוס הוכשטיין, כמו גם שיחת הטלפון עם ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, חושפות את עומק
מאז אירועי השבעה באוקטובר ולאורך הלחימה עולה השאלה כיצד יראה ״היום שאחרי״ בגדה המערבית וברצועת עזה. משני צידי הקשת הפוליטית בישראל ניכרת ההכרה כי תהליך דה-רדיקליזציה – שעיקריו שינוי תפיסתי נרחב
המסמך דן בחשיבות ובמשמעות גיבוש מדיניות אסטרטגית לתכנון המענה ההומניטרי בעזה, כחלק מייצוב בטחונה של מדינת ישראל. בטחון זה נשען בין השאר על קידום פתרון מדיני, לגיטימציה בינלאומית, זהות מוסרית
מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים ינואר-יוני 2024. יחסי החוץ בתקופה זו התעצבו בעולם של מאבק מעצמתי גלובלי מחריף בין הציר המערבי בהובלת ארה"ב אל מול
בזמן שישראל כולה מאוחדת סביב הצורך למוטט את חמאס מבחינה צבאית ושלטונית ולהחזיר את החטופים, ממשלת ישראל והעומד בראשה לא ממהרים לדון ביום שאחרי. את הדיון על היום שאחרי מוכרחים לנהל כבר עכשיו – הן
המערכה בעזה אינה סכסוך מקומי. אמנם הלחימה מתרחשת באזור גיאוגרפי מצומצם, אך קיימת סכנה שהיא תתלקח למערכה אזורית, ובכל מקרה סיומה ושאלת "היום שאחרי" יתגבשו תוך כדי מעורבות משמעותית של
פרוייקט "קיימות מדינית-אקלימית". בוחן את מערכת הקשרים בין אקלים ליחסי חוץ ואת ההזמנויות הייחודיות שעולות מהקשרים הללו. בליבו של הפרויקט כמה עקרונות חשובים: הראשון הוא שבעולם בו משבר
חודש לתוך הלחימה – עמדות הציבור על היום שאחרי המערכה בעזה – ממצאי סקר מכון מיתווים הסקר שלפניכם מבקש לעמוד על עמדות הציבור בסוגיות המדיניות המרכזיות של המערכה בעזה. הוא בוחן את השפעת
כיצד נראית תמונת הניצחון הישראלית במערכה? כינוס פסגת בארי – ועדת פסגה בהשתתפות מדינות הנורמליזציה והאזור, סעודיה, הרשות הפלסטינית, ארצות הברית והאיחוד האירופי, שתתכנס בקיבוץ בארי המשתקם ותעצב יחד
השבר הנורא של 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית בעזה יוצרים, כמו כל משבר גדול, גם הזדמנות לשינוי. נייר מדיניות זה מציע קווים מנחים למהלך שיוביל, בסיום המלחמה הנוכחית בעזה, ליציבות כלכלית, ביטחונית
צה"ל אמנם שם לו למטרה לפרק את יכולותיו הצבאיות של חמאס, אולם ממשלת ישראל טרם הציגה תוכנית סדורה ליום שאחרי המלחמה. ארצות הברית, האיחוד האירופי ובעלות ברית נוספות של ישראל הביעו התנגדות
סקר דעת הקהל השנתי האחד-עשר של מכון מיתווים על מדיניות החוץ הישראלית נערך בסוף יולי 2023. הסקר בוצע על ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (800
מכון מיתווים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מזמינים אותך לצפות בדיון במסגרתו בחנו את ההשלכות של מהלכי הממשלה בחצי השנה האחרונה על היבטים שונים בישראל ועל מעמדה של ישראל בעולם. הדיון נערך ביום שני, ה-7
במסגרת יוזמת השותפות הליברלית הבין-לאומית של מכון מיתווים, נערך פאנל מומחים העוסק במאבק המוצלח של החברה האזרחית הצ'כית בנסיגה הדמוקרטית בתחומה. מתוך ניתוח פעילותה הענפה, עולות מספר תובנות חשובות
ב-30 בינואר 2023 ערך מכון מיתווים משחק סימולציה שמטרתו לתרגל היתכנות של תרחישים שונים להמשך היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית, והמעורבות של שחקנים אזוריים ובינלאומיים בזירה זו, בעקבות תרחיש עתידי
שוויון מגדרי וקידום זכויות נשים הם קונצנזוס חוצה מפלגות ומחנות פוליטיים בדמוקרטיות המערביות, שישראל תמיד התגאתה להיות חלק מהן. אלא שפעולותיה של הממשלה ה-37 ,שהיא הדתית והשמרנית ביותר בתולדות
גיליון מס' 10, יולי-דצמבר 2022 עורכים: ד"ר רועי קיבריק וד"ר אורני לבני מסמך זה מציג מגמות מרכזיות שאפיינו את מדיניות-החוץ האזורית של ישראל בחודשים יולי-דצמבר 2022. במחצית זו כיהן לפיד
מדד מדיניות-החוץ הישראלית של מכון מיתווים מתפרסם זו השנה ה-10 ברציפות, ומציג את עמדות הציבור בישראל על נושאים הקשורים בתפקוד מערך החוץ, יחסי החוץ של ישראל (בדגש על היחסים עם המזרח התיכון, אירופה
לקראת הבחירות לכנסת, קיים מכון מיתווים ב-3 באוקטובר 2022 אירוע בחירות וירטואלי על מדיניות-החוץ הישראלית. האירוע התמקד בהערכת מדיניות-החוץ הישראלית הנוכחית ובהצגת מטרות וכיווני פעולה לעתיד, בדגש
סקר דעת הקהל השנתי התשיעי של מכון מיתווים על מדיניות-החוץ הישראלית נערך בספטמבר 2021 . הסקר בוצע על- ידי מכון רפי סמית ובשיתוף קרן פרידריך אברט, בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל (700
